לביטוח בע"מ נ' בשיר ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 26.12.11 במעמד צד אחד.

המשיבה הגישה כנגד המבקש ונתבעת נוספת תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטחה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב המבקש.

ביום 26.12.11 ניתן פסק דין במעמד צד אחד, לאחר שהנתבעים שלא הגישו כתב הגנה.

ביום 6.6.12 הגישה המבקש בקשה לביטול פסק דין. את בקשתו סומך המבקש על שני נימוקים מרכזיים: האחד, כי כתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו לו והשני, כי סיכויי הגנתו טובים. המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על הגשת התביעה כאשר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו על ידי המשיבה בחודש מאי 2012. אשר לאישור המסירה אשר צורף לבקשה למתן פסק דין, טוען המבקש, כי האמור בתצהירו של המוסר לפיו סירב לחתום על אישור המסירה אינו נכון, וכי מעולם לא התבקש לחתום על אישור המסירה של התביעה. עוד טוען המבקש, כי אינו אשם בתאונה נשוא התביעה, שכן רכבו נהדף על ידי רכב הנתבעת הנוספת לעבר רכב התובעת. כן מכחיש המבקש את גובה הנזק הנטען בכתב התביעה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה כי כתב התביעה הומצא למבקש בכתובתו. המשיבה מכחישה את הטענה כי המוסר מטעמה שיקר בתצהירו, והראיה כי המוסר ידע לתאר את מראית חזותו של המבקש. כן טוענת המשיבה, כי למבקש אין סיכויי הגנה בפני התביעה שכן המבקש אינו מכחיש כי פגע ברכב התובעת מאחור והסב לרכב התובעת נזקים.

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

בענייננו, על-פי אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין, כתב התביעה נמסר למבקש בכתובתו הרשומה בבקשה. כאמור, המבקש מכחיש עובדה זו וטוען כי לא פגש את המוסר ולא סירב לחתום על אישור המסירה וכי המוסר מסר את כתב התביעה במקום אחר. המבקש לא טען בבקשתו כי הוא מתגורר במקום אחר מזה המצוין באישור המסירה ואף לא טען כי מראהו שונה מזה המתואר בתצהירו של המוסר. בנסיבות אלה, ספק אם המבקש עמד בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ועל כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

ואולם, אין במסקנתי זו כדי לסתום את הגולל על בקשת המבקשת. בדונו בבקשה לביטול פסק-די שניתן במעמד צד אחד (שאין לגביו טענה לפגם המחייב את הביטול מחובת הצדק), על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב הגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו: ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר [פורסם בנבו], 2.2.2009).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983), שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).

אכן, אי הגשת כתב הגנה על ידי המבקש נעוצה במחדלו, אך יחד עם זאת, וזו הנקודה המרכזית, הרי אין לומר שסיכויי הגנתו של המבקש הם קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. המבקש טוען כי רכבו נהדף אל עבר רכב התובעת על ידי רכב צד ג' וכן הוא חולק על גובה הנזק הנטען בכתב התביעה. הטענות אותן מעלה המבקש הן טענות המצריכות בירור עובדתי, ומכל מקום לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אין למבקש סיכויי הגנה בפני התביעה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש, בכפוף לתשלום הוצאות. בהתחשב בסכום התביעה ובכך שלא נגרם למשיבה נזק ממשי מביטולו של פסק הדין, יש להעמיד את סכום ההוצאות על סך של 350 ש"ח.

לפיכך, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך של 350 ₪. המבקש יפקיד את סכום ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, וכן יגיש כתב הגנה תוך אותו מועד. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לאחר הפקדת סכום ההוצאות והגשת כתב ההגנה, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע את התיק לדיון. לא יופקד סכום ההוצאות תוך התקופה שנקבעה יוותר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.