פסק דין
לפני תביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 7.11.11.
1.לטענת הנהגת מטעם התובעות (להלן: "הנהגת"), היא החלה בנסיעה איטית לאחר שהתחלף מופע הרמזור בכיוון נסיעתה מאדום לירוק, החלה בחציית הצומת, כאשר לפתע הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ביצע פניית פרסה מהכיוון הנגדי, תוך אי ציות לרמזור אדום בכיוון נסיעתו, ופגע ברכב הנהגת.
2.הנתבע טוען כי החל בביצוע פניית פרסה לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתו, אך נאלץ לעצור לאור חציית רוכב אופניים את הכביש. לפתע הגיע רכב הנהגת בנוסעו לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו ופגע ברכב הנתבע.
3.בדיון שנערך בפני נחקרו הנהגת והנתבע.
4.ב"כ התובעות טען כי יש לקבל את עדות הנהגת הנתמכת בתמונה ממקום האירוע. עדות הנתבע מהוססת והוא לא הכחיש את טענת הנהגת כי כלי רכב אחרים נסעו לפניה. הנתבעים לא הגישו טופס הודעה תואם לתאונה הנטענת ויש לזקוף זאת לחובתם.
5.ב"כ הנתבעים טען כי עדות הנהגת לא היתה החלטית. מהתמונה ת/3 לא ניתן ללמוד מי מהנהגים אחראי להתרחשות התאונה. מדובר ב"גירסה מול גירסה" ולפיכך התובעות לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהן, ולחילופין, יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים.
6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, בעדויות הצדדים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:
כבר בטופס הודעתה על מקרה הביטוח, ת/1, שנמסר ביום התאונה ממש, ציינה הנהגת כי החלה בנסיעה לאחר עצירה לאור מופע אדום ברמזור, ולאחר שהמופע התחלף לירוק. רכב לפניה ואף מכוניות נוספות בצידה החלו בנסיעה. הנתבע ביצע פניית פרסה ללא שימת לב לרכב הנהגת ובניגוד למופע אדום ברמזור המורה בכיוון נסיעתו.
דבר קיומם של רכבים נוספים שנסעו במקביל לנסיעת הנהגת צוין פעמיים בטופס ההודעה, ת/1.
הנהגת חזרה על עדותה זו בפני. היא ציינה כי איננה זוכרת כי הבחינה ברכב הנתבע קודם לתאונה, אך יכול שהבחינה בו "ברקע", ומכל מקום, לא ציפתה כי ייכנס לנתיב נסיעתה.
הגם שלכתב ההגנה צורף טופס הודעה על מקרה ביטוח מטעם הנתבעים, הרי במהלך הדיון הסתבר כי טופס זה מתייחס לתאונה אחרת. משכך, הנתבעים למעשה לא צרפו את טופס הודעת הנתבע על מקרה הביטוח ולפיכך אין באפשרות בית המשפט להתייחס לגרסת הנתבע אודות אופן התרחשות התאונה, כפי שניתנה בסמוך לאחריה. ממילא גם לא היתה התאמה מלאה בין גרסת הנתבעים באשר לאופן התרחשות התאונה כפי שהופיעה בכתב הגנתם לבין עדות הנתבע בפני.
הנתבע העיד, כאמור, כי החל בביצוע פניית פרסה לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתו, אך נעצר לאור חציית רוכב אופניים את הכביש. הנתבע לא זכר האם רכבים נוספים נסעו בכיוון נסיעת רכב הנהגת. הנתבע אישר כי כבר לאחר התאונה טענה בפניו הנהגת כי נסע לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו ואילו הוא טען בפניה כי היא פגעה ברכבו.
לאור כל האמור, לאור המפורט בטופס הודעת הנהגת, ת/1, ועדותה בפני, בהעדר טופס הודעה מטעם הנתבעים ובשים לב לעדויות כפי שנשמעו בפני, אני מקבלת את גרסת הנהגת, כי היא חצתה את הצומת לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתה, כאשר לכל הפחות רכב אחד נוסף נסע לפניה, כפי שהעידה בפני, כאשר בטופס הודעתה אף צוין כי נסעו רכבים גם לצידה.
לא מסתברת בעיני טענת הנתבע כי עמד במקום, תוך שבלט לנתיב נסיעת הנהגת, וזו תפגע ברכבו תוך נסיעה איטית לאחר עצירה ברמזור, כאשר רכב אחר חצה את הצומת לפניה ללא כל פגיעה. מסתבר בעיני כי הנהג החל או המשיך בביצוע הפניה מבלי ששם ליבו לרכב הנהגת ולאחר שמופע הרמזור בכיוון נסיעתו הורה אדום. הדבר נתמך אף במנח הרכבים לאחר התאונה, כפי שנחזה בתמונה, ת/3.
לפיכך, גם אם הנתבע החל בביצוע פניית הפרסה לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתו, לא היה עליו לנסות ולהשלימה משהחלו רכבים מימינו לנסוע לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתם, אלא לאחר שווידא כי יש באפשרותו לעשות כן בבטחה ומבלי להוות סיכון לעוברי הדרך. יכול שהנתבע עסוק היה בהפניית מבטו שמאלה לכיוון נסיעתו ולא הבחין כי החלה תנועת הרכבים מימינו לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתם.
מאחר שהנהגת לא שללה כי יכול שהנתבע כבר החל בביצוע פניית הפרסה בטרם כניסתה המלאה לצומת, יש לייחס אף לה רשלנות תורמת להתרחשות התאונה, כך שהיה עליה לנסוע באיטיות תוך ניסיון לשמור מרחק משמאל, מכיוון נסיעת הנתבע.
אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה, אך יש לייחס לנהגת רשלנות תורמת בשיעור 10%.
7.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צירפה חוות דעת שמאי מטעמה, אישור בדבר שכר טרחת השמאי, הוראת תשלום למבוטחתה וכן אישור בדבר גובה ההשתתפות העצמית של המבוטחת. חוות דעת נגדית לא הוגשה ושמאי התובעת לא נחקר על חוות דעתו.
8.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעות סך 12,030 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 25.12.11, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום האמור.