לא שררו יחסי עובד מעביד בין מטפלת למועצה האזורית רמת נגב

פתח ד בר-

1.         בפנינו תביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורין, הפרשות לקופת גמל  ופיצויים על פיטורין שלא כדין, אשר במרכזה עומדת השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים וזהות מעסיקה של התובעת. לטענת התובעת, יש לראותה כמי שהועסקה על ידי הנתבעת באמצעות מושב קדש ברנע, אשר שימש רק כצינור להעברת כספי הנתבעת.

מאידך, טוענת הנתבעת,  כי מעולם לא שררו בינה לבין התובעת יחסי עבודה וכי "הוועד המקומי" במושב קדש ברנע היה מעסיקה האמיתי.

עובדות המקרה והשתלשלות העניינים:

2.         הנתבעת הינה מועצה אזורית שכוננה לפי פקודת המועצות המקומיות[נוסח חדש] וצו המועצות המקומיות( מועצות אזוריות), התש"יח- 1958.

            בתחום שיפוטה של המועצה מצויים 11 ישובים, ביניהם אף ישובי פיתחת ניצנה-  קדש ברנע, כמהין ועזוז. לכל ישוב ישנו "ועד מקומי", אשר מהווה גם רשות חינוך מקומית במושבים או בקיבוצים, כאמור בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט- 1949.

3.         התובעת שימשה כמטפלת בחינוך הגיל הרך במושב קדש ברנע- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב"), החל מיום 1/8/99 ועד ליום 31/8/04.

4.         ביום 23/6/04 הודיעה הנתבעת לתובעת, כי בעקבות  שינוי ארגוני שיחול במערכת החינוך לגיל הרך, ניהולה הישיר של המערכת יועבר לידיה.  עוד הודיעה, כי נקבע דירוג אחיד על פי התפקיד לכל עובד וכי ייחתם עם כל עובד שיתקבל לעבודה בנתבעת חוזה העסקה אישי  ( ת/2 ).

5.         בעקבות הפסקת הפעילות במעונות היום על ידי "הוועד המקומי", פוטרו כל המטפלות.

6.         ביום 26/7/04  הודיע הוועד בקדש ברנע ( להלן: "הוועד המקומי") לתובעת על הפסקת עבודתה ביום 31/8/04 במערכת הגנים של פיתחת ניצנה בקדש ברנע, בשל העברת המערכת  לאחריותה הבלעדית של  הנתבעת ( ת/3).

7.         ביום 27/7/04 הודיעה הנתבעת לכל העובדות לרבות לתובעת, כי בכוונתה להפעיל את מערכת החינוך בגיל הרך בפיתחת ניצנה החל משנת הלימודים תשס"ה וכי היא אינה מתחייבת להמשיך ולהעסיק  את העובדות שעבדו עד כה במושב קדש ברנע. עוד צוין, כי הנתבעת תפנה באופן אישי לעובדות שיש לה עניין  בהמשך עבודתן במעונות הגיל הרך    (ת/4).

8.         הנתבעת קיימה מספר פגישות בהשתתפות עובדות המעונות במושב עם מזכיר המועצה-מר שאול לוי, מנהלת תחום גיל הרך במועצה -הגב' הדר הראל  ורכזת המעונות לגיל הרך בישובי פיתחת ניצנה - הגב' גילה אזולאי. במהלך פגישות אלו  הוסבר לעובדות המעונות על השינוי הארגוני שחל בניהול המעונות ובעקבות פיטוריהן על ידי "הוועד מקומי", הוצע להן להגיש מועמדותן לעבודה בנתבעת תוך פרק זמן קצוב. במסגרת פגישות אלו, פורטו אף תנאי ההעסקה וגובה השכר למשרות שהוצעו בהתאם לדירוג  המנהלי שנקבע להן.

9.         השכר שהוצע למטפלות, ובכללן התובעת, היה  נמוך מזה ששילם להן המושב.  העובדות, שבראשן התובעת, מחו על כך אך נמסר להן, כי הנתבעת כפופה להוראות הדין ומשרד הפנים בעניין, המחייבות אותה.

10.        העובדות החליטו לפנות אל "הוועד המקומי"  במושב לקבלת עזרה  שנדחתה והשביתו את המעונות "שביתת אזהרה" למשך יומיים.

11.        העובדות, אשר החליטו לקבל את תנאי ההעסקה שהוצעו להן, הגישו מועמדותן לנתבעת והתקבלו לעבודה אצלה.

12.        התובעת לא התקבלה לעבודה אצל הנתבעת.

התובעת קיימה שיחה לבירור העניין  עם ראש המועצה הנתבעת - מר שמואל ריפמן, בנוכחות בעלה - מר רפי מויאל ומר אלון צדוק - גזבר "הוועד המקומי" במושב וטענה, כי לא התקבלה לעבודה בנתבעת מחמת הפלייתה ומשום שעמדה בראש העובדות שמחו על תנאי ההעסקה שהוצעו להן. מר ריפמן דחה טענותיה וטען, כי היא בחרה שלא להגיש מועמדותה ולכן לא התקבלה לעבודה בנתבעת.  

13.        ביום 19/10/04 פנתה התובעת בכתב, באמצעות בא כוחה, אל הנתבעת בטענה, כי פיטוריה נעשו שלא כדין וכי יש להשיבה לעבודה. ( ת/5)

14.        ביום 15/11/04  דחתה הנתבעת, באמצעות בא כוחה,  את טענות התובעת בציינה, כי מעולם לא העסיקה את התובעת ולא התקיימו  יחסי עבודה בין הצדדים.