ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
2111-07
25/12/2007
|
בפני השופט:
1. אל"ם דני פרידמן - אב"ד 2. אל"ם אלי בן טובים 3. סא"ל נתנאל בנישו
|
- נגד - |
התובע:
פואז סבע פאיז אבעארה עו"ד "ד מחמוד חסאן
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר
|
פסק-דין |
השופט אל"ם דני פרידמן
:
ההליך בבית המשפט קמא
המערער הורשע עפ"י הודאתו (לאחר מספר ישיבות בית משפט) בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו שותפות לפיגוע התאבדות שאירע ב"שוק הכרמל" בתל אביב ביום 1.11.04 בו מצאו את מותם 3 בני אדם ונפצעו עשרות רבות של אנשים.
כל אחד מהצדדים סיכם על פי הבנתו לעניין אחריותו המשפטית של המערער כפי שעולה מאותן עובדות בהן הודה המערער, כאשר התביעה סבורה כי יש לראות במערער שותף לעבירות גרימת מוות וניסיון לגרימת מוות בכוונה, בעוד שההגנה סבורה שיש להרשיע את המערער בעבירות של קשירת קשר.
בית המשפט קמא קיבל את עמדת התביעה הצבאית והרשיע את המערער כשותף בשלוש עבירות של גרימת מוות בכוונה ובעבירה אחת של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, וגזר עליו 3 מאסרי עולם מצטברים וכן 20 שנות מאסר המצטברים אף הם.
דיון
טענתו העיקרית של המערער היא שמעצרו כשבוע לפני הפיגוע, מנתק את הקשר הסיבתי והפלילי בין מעשיו ובין אחריותו לפיגוע.
למעשה, טוען ב"כ המערער שכל אדם אחראי למעשיו עליהם יש לו שליטה, ולא ייתכן כי יישא באחריות פלילית בגין פעולות, שלגביהן אין לו שליטה מרגע מעצרו.
עיון בעובדות כתב האישום בהם הודה המערער מגלה, כפי שגם קבע בית המשפט קמא, כי למעשה קיימים 3 שלבים לאירוע הפיגוע ככל שהוא מתייחס למערער:
א. נעשו מספר מאמצים מקבילים ע"י מספר פעילים לגיוס מתאבדים והשגת תיק נפץ לשם ביצוע פיגוע התאבדות.
ב. תאור חלקו של המערער כמי שמרכז בידיו את כל המאמצים ומנצח על הוצאת הפיגוע אל הפועל, חלק זה מסתיים במעצרו של המערער כשבוע לפני הפיגוע עצמו.
ג. פעולות ההשלמה הנעשות ע"י שותפיו של המערער על מנת להוציא את הפיגוע אל הפועל, עד שזממם עלה בידם.
אין ספק שהמערער היה הרוח החיה במערכת במערך היחסים של הפיגוע בהתהוותו ונראה מכתב האישום שהוא מהווה את מקור ההשראה ומוסר ההנחיות ולמעשה הוא חוליית הקשר בין כל המעורבים לקידום הפיגוע, כאשר ברור שהוא הוא המפקד אשר ממדר כל אחד ביחס לפעילות האחרים ורק לו הידיעה והשליטה הכוללת בפעילות המשותפת.
המערער היה זה שקבע ותאם את הפגישות בקשר להוצאת הפיגוע אל הפועל, קבע את מקום ביצוע הפיגוע, ערך את "ראיון הקבלה" למתאבד הפוטנציאלי ותחקר אותו והוא היה זה שדאג לכך שחגורת הנפץ תגיע לידיו כדי שניתן יהיה להפעילה.
אשר לאלמנט הנפשי, הרי שפקודיו פנו אליו לאחר שהוברר להם כי היה מעורב בעבר בניסיון שילוח מתאבדים.
בנוסף כל פעילותו של המערער בכדי לקדם את הוצאת הפיגוע תוך קביעת זירת הרצח ברחוב אלנבי בתל-אביב "שם יש הרבה אנשים".
המערער היה זה שהגדיל את חגורת הנפץ ל-5 ק"ג כדי לגרום להרוגים רבים ככל הניתן.
גם עם מעצרו של המערער הוא לא חזר בו מכוונת הפיגוע ולא דיווח עליו לכוחות הביטחון.
בע' איו"ש 2135+2156/05
צפוות אלגבור, מדובר על 4 אנשים וביניהם
צפוות, שהחליטו לחטוף את המנוח שנחשד בשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל ולחוקרו בעניין זה.