לא הוכחה רשלנות רפואית בניתוח להצרת קיבה

1.        1.        תביעה זו הוגשה בגין נזקים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, במהלך ניתוח לקיצור קיבה. לטענת התובע, ההתנהלות סביב הניתוח הייתה בעייתית והמסקנה מכך היא שככל שנגרמו לתובע נזקים, הם נובעים מההתנהלות הבעייתית.

לטענת הנתבעים, עניינה של התביעה היא בשאלה מרכזית אחת והיא האם התנקבות קיבה בניתוח לפרוסקופי להצרת הקיבה על ידי טבעת סיליקון מתכווננת, כשלעצמה, הנה סיבוך העולה כדי רשלנות רפואית בנסיבות המקרה שלפנינו. לטענת הנתבעים, כפי שעולה מחומר הראיות, לא הייתה במקרה זה כל רשלנות.

2.        2.        התובע הגיש מטעמו את חוות דעתו של ד"ר נפתלי הדס, מומחה בכירורגיה כללית וברפואה דחופה. הנתבעים הגישו שתי חוות דעת, חוות דעת של ד"ר נחום בגלייבטר, מומחה בכירורגיה כללית ומנהל היחידה לכירורגיה זעיר פולשנית בבית החולים הדסה הר הצופים וחוות דעת של פרופ' יצחק פלד, מומחה בכירורגיה פלסטית. פרופ' פלד התייחס בחוות דעתו לגובה הנכות שנותרה לתובע.

העובדות

3.        3.        ביום 31.12.02 פנה התובע אל פרופ' שילוני, במרפאתו הפרטית במרכז חורב בחיפה וביקש לבצע ניתוח אלקטיבי של הכנסת טבעת סיליקון מתכווננת:    Laparoscopic Adjustable Gastric Banding - LAGB, בשל השמנת יתר.

בביקור זה שטח התובע בפני פרופ' שילוני את בעיותיו הבריאותיות.

4.        4.        ביום 3.3.03 התקבל התובע לאשפוז במחלקה כירורגית ב' במרכז רפואי כרמל (להלן: "ביה"ח כרמל"). כהכנה לניתוח עבר התובע סדרת בדיקות, אשר כללה בדיקה פיזיקלית, צילום דרכי עיכול עליונות, אולטרה סאונד בטן עליונה, כבד, טחול, דרכי מרה וכיס מרה, תפקודי ריאה בדיקה אנדוקרינולוגית, יעוץ פסיכיאטרי, פגישה עם דיאטנית וכן הערכת מרדים.

הניתוח נקבע ליום 5.3.03.

5.        5.        ביום 3.3.03 ניהל סגן מנהל המחלקה, ד"ר היינריך שיחה עם התובע, בה הסביר לו את מהות הניתוח, סיבוכים אפשריים וסיכונים והתובע חתם על טופס הסכמה לניתוח (בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה אילו סיכונים וסיבוכים הוסברו).

6.        6.        ביום 5.3.03 נותח התובע על ידי פרופ' שילוני, מנהל המחלקה, בעזרתו של ד"ר היינריך. במהלך הניתוח הוכנסה טבעת מסוג Heliogast.

7.        7.        ביום 6.3.03 נשלח התובע לצילום בטן ועלה חשש לדלף מעל הטבעת. בצהרי אותו יום נעשה צילום נוסף ונקבע כי עקב חשש לדלף יבוצע צילום C.T.. למרות שתוצאות הצילום היו תקינות, הושאר התובע בצום ובהשגחה. בערב נמדד חום של 38 מעלות, ולכן הוחל במתן טיפול אנטיביוטי.

8.        8.        ביום 9.3.03 הגיע פרופ' שילוני למסקנה כי קיים דלף ויש צורך בניתוח נוסף. התובע הסכים לניתוח הנוסף, אך דרש כי יוציאו את הטבעת.

באותו יום נותח התובע בשנית על ידי פרופ' שילוני, ד"ר היינריך וד"ר כמאל. נמצאה כמות קטנה של נוזל עכור סביב החלק העליון של הקיבה, לא זוהתה ההתנקבות, רק לאחר הזלפת צבע כחול לקיבה דרך צינור הזונדה ניתן היה להבחין בדלף מינימלי בחלקה האחורי של הקיבה, אך לא נמצאה נקודת ההתנקבות.

9.        9.        הטבעת הוצאה, הבטן נשטפה והושארו באזור ארבעה נקזים. הבטן נסגרה.

המהלך לאחר הניתוח התאפיין בשיפור איטי בתחילה, אך לאחר מכן שיפור הדרגתי ומתמיד.

10.    10.    ביום 11.3.03, בשל מצוקה נשימתית, נערכה התייעצות עם ד"ר בורשטיין, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ נשימתי. ד"ר גלילי, מומחה בכירורגיית חזה, ביצע ניקוז של בית החזה על ידי צינור ולאחר הוצאת 850 סמ"ק נוזל השתפר מאד מצבו של התובע. התובע ואשתו, ענת כפיר, הצהירו כי ההזמנה של פרופ' בורשטיין נעשתה לבקשת ענת (סעיף 18 לתצהיר ענת כפיר). לפי תצהירה של ענת היא זו שעמדה על כך שהניקור יבוצע על ידי מומחה חזה (סעיף 21 לתצהיר ענת כפיר).

11.    11.    התובע שוחרר ביום 21.3.03 כשהוא אוכל ושותה באופן חופשי.

12.    12.    בתאריך 22.8.03 אובחן בקע בצלקת הניתוח והומלץ לתובע לעבור ניתוח לתיקון הבקע.

13.    13.    ביום 20.4.04 עבר התובע ניתוח לתיקון הבקע בבית חולים הדסה עין כרם.