פסק דין
1. א. א) ביום 4.10.12 רכשו התובעים מהנתבעת ספה סטנדרטית מדגם R.V הנפתחת לספה זוגית. (להלן:"הספה"). הדגם אותו רכשו התובעים הופיע בתצוגת החנות ואין מדובר בהזמנה במידות מיוחדות או דגם בד מסוים או דרישות מיוחדות, כך שהספה שהוזמנה הייתה זהה לספה שהוצגה בתצוגה.
ב) ביום 15.10.12 הגיעה הספה לבית התובעים וכבר בעת האספקה ומייד עם הסרת האריזה, התברר לתובעים, שיש פגם בבד הספה ועל כך הודיעו מייד לנציג הנתבעת ולמרות שהובטח לתובעים שהפגם יתוקן בהקדם, הוא לא תוקן ואף לא יצרו קשר לתיקון הפגם.
לכן, ביום 16.10.12 וגם ביום 24.10.12 יזמו התובעים פנייה טלפונית אל הנתבעת, אך גם פניות אלו לא נענו.
ב. א) עוד התברר לתובעים, שלמעט הפגם הנ"ל מדובר בספה פגומה מיסודה,
מאחר ולא ניתן לעשות בה שימוש כמיטה, כפי שהובטח ולאחר ניסיון ראשוני לשכב על המיטה – התברר שקורת המיטה עשויה, כנראה, מברזל הגורמת לבליטה מעל גובה המזרן ואין אפשרות לשכב בגלל בליטה זו.
ב) ביום 29.10.12 הגיעו התובעים לחנות והודיעו לנציג הנתבעת על ביטול
העסקה. למחרת הודיע נציג הנתבעת, שהוא דוחה את הודעת הביטול ומסרב לבטל העסקה ולאור הודעה זו, החליטו התובעים – עוד באותו יום- להעביר לנתבעת את הודעת הביטול בכתב, תוך מתן הסבר לסיבת הביטול ובקשה להשיב להם את כספם.
ביום 31.10.12 השיב נציג הנתבעת לתובעים, שהוא דוחה בקשתם ואף הכחיש קיומם של הפגמים הנטענים.
ג. בשל האמור לעיל ומאחר והתובעים לא נענו לדרישותיהם, הגישו הם תביעה זו לחייב הנתבעת לבטל העסקה ולהשיב להם את עלות הספה בסך של 3,600 ₪ בתוספת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות ההליך, לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובעים, בהיותה קנטרנית וגורמת עוגמת נפש ובזבוז זמן לבית המשפט ובנוסף לכך, טוענת הנתבעת, שההזמנה אותה הזמינו התובעים היא הזמנה מיוחדת והספה היא בסדר גמור, תקינה ומשמשת לישיבה ולשינה ואין בה כל פגם. הנתבעת עשתה כל שאפשר לעשות מרגע הגשת התלונה – זאת על מנת ליתן שרות לתובעים, אך התובעת- מסיבות שלה- לא הייתה מוכנה לקבל את השרות שהוצע לה וכל ניסיון שנעשה על ידי נציגי הנתבעת להגיע לבית התובעים על מנת לראות ולדאוג למתן השרות עד כדי החלפת הספה בחדשה – במידת הצורך- לא נענו על ידי התובעת.
3. א. א) בטרם התייחסותי לגופו של עניין, יש בדעתי להתייחס לטענתו של מר
שטורם שמואל, נציג הנתבעת, אשר התייצב בימי הדיון בתיק זה להלן:"מר שטורם") והטענה אותה העלה ביום הדיון – 25.7.13- היא, שלא היה מקום לצרף את מר ששון לאור כתובע לכתב התביעה, (להלן:"מר לאור") משום שהוא עצמו לא ביצע ההזמנה, הוא לא חתום על ההזמנה ולכן, רק התובעת – הגב' דליה לאור- (להלן:"התובעת") היא בעלת הדברים של הנתבעת, משום שרק היא יודעת את העובדות הקשורות לאותה הזמנה ואילו למר לאור אין כל מעורבות בדבר.
ב) בדיון של יום 25.7.13 אכן התייצב מר לאור ואישר את טענותיו של מר
שטורם וטען, שהתובעת לא יכלה להתייצב מפאת מצב בריאותי והוא מאשר, שאכן התובעת היא זו אשר טיפלה בנושא ולא הוא, אך בכל זאת טען לגופו של עניין, בטענה של חוסר דיוקים והוא חזר על הבקשה בכתב התביעה, לבטל העסקה ולהשיב את עלות הספה. (ראה עמ' 2 לפ' יום 25.7.13).
ב. א) אכן, מקבל אנוכי את טענתו של מר שטורם, שמי שבקיא בעובדות
ההזמנה, היא התובעת ואילו למר לאור אין כל מעורבות ונגיעה בביצוע ההזמנה.
מעורבותה האישית בלבד של התובעת עולה גם מהמכתבים ששלח ב"כ התובעת אל הנתבעת, שם המתייחס עוה"ד:" למרשתי" בלבד ולא "למרשי" ולכן, מלכתחילה הייתה אך ורק התובעת בעלת הדברים של הנתבעת.
ב) יחד עם זאת, למרות שמר לאור טען תחילה, שהתובעת היא זו אשר טיפלה
בנושא ולא הוא, בכל זאת עולה מהמשך עדותו, שהוא יחד עם התובעת נכנסו לחנות הנתבעת וחיפשו ספה אירוח וראו הספה בתצוגה. (ראה עדותו של מר לאור בעמ' 3 לפ' יום 25.7.13).