תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
32629-10-11
21/03/2012
|
בפני השופט:
אמיר צ'כנוביץ
|
- נגד - |
התובע:
לאומי קארד אשראים בע"מ
|
הנתבע:
פרג מקלדה
|
|
החלטה
במסגרת תיק זה הוגשה על ידי המשיבה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 51,693 ₪, כנגד המבקש.
על פי האמור בכתב התביעה המשיבה הנפיקה למבקש כרטיס אשראי ובמסגרתו הועמדה למבקש מסגרת אשראי, המבקש חרג ממסגרת זו, פיגר בסילוק חובו ובעקבות כך הועמד החוב לפירעון מידי.
כנגד המבקש ניתן פסק דין בהעדר הגנה מיום 27/12/11.
המבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין מהטעם כי לא הומצא לו כתב התביעה וכן לנוכח טענתו כי אינו חייב למשיבה את הסכום הנתבע שכן לטענתו חובו הינו בסך של 21,000 ₪ תוך שהוחזר על ידו סך של 560 ₪ לחודש מזה חמש שנים, ובמקום שסכום החוב יפחת הסכום עלה.
המבקש נחקר בקצרה על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
בא כוח המשיבה הגישה במסגרת התיק תגובה לבקשה לביטול פסק דין אשר הועבר העתק ממנה טרם הדיון לידי המבקש.
המבקש טוען בבקשתו באופן סתמי כי לא קיבל את כתב התביעה אולם אינו מתייחס לאישור המסירה של כתב התביעה אשר על פיו ניתן פסק הדין .
על פי אישור המסירה אשר נתמך בתצהיר מטעם שליח מסירה בוצעה המצאה לידי המבקש בישוב דאלית אל כרמל ביום 25/11/11, אולם המבקש סירב לחתום על אישור מסירה.
יצוין, כי המבקש במסגרת הבקשה לביטול פסק דין מציין כי כתובתו הינה בישוב דליאת אל כרמל שהינה אותה כתובת בה בוצעה המצאה של התביעה.
אף שהמבקש קיבל את התגובה מטעם המשיבה בו ציינה בא כוח המשיבה במפורש במסגרת סעיפים 1.4 עד 1.6 לתגובה כי באפשרות המבקש לעתור לזמונו של שליח המסירה להיחקר על תצהירו, לא עשה כן המבקש ולא פנה לבית המשפט או אל בא כוח המשיבה טרם מועד הדיון בדרישה כי שליח המסירה יזומן לחקירה.
על פי תקנה 522 לתקסד"א משלא עתר המבקש לזימון שליח המסירה , אזי שלא נסתר דבר ביצוע ההמצאה של כתב התביעה לידי המבקש ביום 25/11/11.
בנסיבות אלה, דינה של הבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה כדין להדחות.
אני סבור כי בקשתו של המבקש אינה מגלה הגנה ולו לכאורה בפני התביעה , שכן המבקש מכחיש את גובה סכום התביעה באופן כללי בלא שפורט על ידו תחשיב כלשהוא לעניין החוב הנכון.
המבקש הודה בחקירתו כי נטל אצל המשיבה הלוואה על סך של 18,000 ₪.
כמו כן המבקש הודה בחקירתו כי לאורך כל התקופה בה החזיק בכרטיס אשראי של המשיבה קיבל מהמשיבה תדפיסי פירוט עסקאות מדי חודש בחודשו.
המבקש אף אישר כי לא פנה בכתב אל המשיבה בהכחשה של איזה מהעסקאות שפורטו בתדפיסי החשבונות שנשלחו לו.
בחקירתו הנגדית טען המבקש לראשונה כי פנה טלפונית למשיבה, והודיע לה כי לא ביצע חלק מהעסקאות המפורטות בתדפיסי החיוב החודשי שנשלחו לו, ובתגובה נענה כי יחזרו אליו בחלוף 48 שעות אולם לא עשו כן.
בא כוח המשיבה התנגדה להרחבת חזית בעניין הטענה בדבר הכחשת עסקאות, שכן זו לא פורטה בבקשה לביטול פסק דין, ודי בטעם זה כדי לדחותה.
יתר על כן, המבקש עצמו העיד כי לא פנה בכתב כמתחייב על פי הסכם ההתקשרות לצורך הכחשת עסקאות, לא ידע לפרט אלו עסקאות לא ביצע , סכומיהם, מהותן ומועדן , ואף העיד כי לאחר שחלפו 48 שעות כפי גרסתו לא פנה פעם נוספת בכתב אל המשיבה להכחשת העסקאות, על כן יש לדחות טענה בענין זה אף מחמת העדר פירוט.