רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. התובע, אדריכל במקצועו, ערך, לטענתו, לבקשת יזם פרטי בשם נזרין טורס, תוכנית לשינוי ייעוד של חלקה 5 גוש 16539 שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "
המנהל"), בה תכננו להקים בית מלון. התובע הכין תוכנית לשינוי תוכנית מתאר נצרת הקודמת מס' TP/365/41 הנקראת תוכנית מתאר נצרת משנת 1942 שמספרה 8266. תוכנית שינוי היעוד כללה: תשריט (ת/4), תקנון (ת/5) ונספח בינוי (ת/6) (להלן: "
תוכנית התובע").
ביום 11.1.94, החליטה הועדה המחוזית על הפקדתה בתנאים.
התוכנית הוגשה למנהל, שהינו כאמור הבעלים של החלקה, וזה התנגד לביצועה בטענה, כי יש לפרסם מכרז להקניית הקרקע לצורך הקמת בית המלון.
עקב החלטת המנהל הוקפא המשך הטיפול בתוכנית, והתנאים שנדרשו על ידי הוועדה המחוזית לא קויימו.
לטענת התובע, בחודש 3/97 הוגשה תוכנית ע"י נתבעים 1א.-ב., שהינם שותפות למתן שירותים אדריכליים ותכנוני ערים ושני אדריכלים השותפים באותה שותפות: מר ברוך ברוך ומר יוסף סלומון (להלן: "
הנתבעים"), עם הכנסת עדכונים מזעריים והדבקת קטעים שלמים מתוכנית התובע כששמם של הנתבעים מופיע כעורכי התוכנית (להלן: "
תוכנית הנתבעים").
התובע טוען, כי הדבר מהווה הפרה לזכות היוצרים שלו ופגיעה בזכות קניינו, אי לכך זכאי הוא לקבל פיצוי כספי מהנתבעים בגין הפגיעה בזכויות אלה בסך של 40,000 ש"ח. בנוסף טען התובע, כי מעשיהם הנ"ל של הנתבעים מהווים עשיית עושר ולא משפט והפיצוי המגיע בגין עילה זו עומד על סך של 40,000 ש"ח.
2. כאן המקום לציין שהתביעה הוגשה תחילה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ליד נצרת, עיריית נצרת והנתבעים 1.א.-ב., אולם בהמשך, ובהסכמת הצדדים, התביעה נמחקה כנגד וועדת התכנון ועיריית נצרת וצורף המנהל כנתבע.
3. מנגד, טענו הנתבעים בכתב הגנתם, כי הם נתבקשו ע"י המנהל להכין תוכנית בינוי רחבה שכוללת, בין היתר, את גוש 16539 חלקה 5. מדובר בתכנית בינוי מפורטת שמטרתה לתת תוכנית ראשונית לתשתית הדרושה להקמת בית המלון, בעוד שלטענתם, תוכנית התובע אינה אלא תוכנית המבקשת שינוי ייעוד שהינה פעולה טכנית גרידא המתארת רק את המצב הקיים. עוד טענו הנתבעים, כי לאחר הגשת תוכנית הבינוי הנ"ל, התבקשו ע"י המנהל להכין תוכנית אשר משנה את תוכנית המתאר המתייחסת לאזור כולו, ובין היתר, שינוי ייעוד הקרקע ממגורים לתיירות ושינויים נוספים שהתבקשו לבצעם בהתאם לתוכנית הבינוי, ולצורך הכנה זו קיבלו הנתבעים חומר רקע מתאים, ובין היתר, תוכנית התובע.
לטענתם, התוכנית שהוגשה על ידם אינה תואמת את תוכנית התובע ואין לתובע בתוכניתו הנ"ל זכות יוצרים כמשמעותה על פי הדין.
עוד טענו הנתבעים בסיכומיהם, כי חברת נזרין טורס היא זו שהזמינה מהתובע תוכנית לשינוי יעוד החלקה. בינה לבין התובע סוכם, כי העבודה תיעשה ללא תמורה ובתנאי שהתובע יקבל את תכנון המלון. לפיכך, המזמין הוא זה שצריך היה לשלם לתובע את שכרו.
4. המנהל טען בכתב הגנתו, כי הוא הזמין מהנתבעים, בשנת 1996, תוכנית בינוי הנדרשת על מנת לקדם תוכנית בינוי ערים למתן תוקף (להלן: "
התב"ע"). המנהל הצטרף לטיעוני הנתבעים ואישר, כי תחילה ביקש מהנתבעים להכין תוכנית בינוי ולאחר מכן התבקשו להכין תוכנית תב"ע, וכי העבודה שבוצעה על ידם הינה שונה ומקיפה יותר מזו שנעשתה ע"י התובע. שכן, הנתבעים התבקשו להכין תוכנית בינוי אשר כללה גושים 16537, 16538 ו-16539, בשטח של כ- 10.5 דונם, בעוד שתוכנית התובע מתייחסת רק לגוש 16539 חלקה 5, בשטח של כ- 6.986 דונם.
עוד טען המנהל, כי תוכנית התובע לא מקנה לו זכות יוצרים, לחילופין, טענת התובע אודות קיומה של זכות יוצרים אינה רלוונטית למנהל שכן הוא לא טיפל מבחינה מקצועית בכל הנוגע לעריכת תוכנית הבינוי והוא לא עשה כל שימוש ביצירה זו.
לגבי העילה של עשיית עושר ולא במשפט, המנהל הצטרף בסיכומיו לטיעוני הנתבעים ובין היתר טען, כי התובע לא הוכיח שהמנהל התעשר שלא כדין על חשבונו.
דיון
5. עולות בפנינו מספר שאלות מרכזיות הדורשות את הכרעתנו: ראשית, האם לתובע זכות יוצרים מוגנת בתוכנית שהכין, שנית, האם תוכנית התובע זהה לתוכנית הנתבעים, ושלישית, במידה והתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם הייתה הפרה כלשהי לזכות היוצרים, ע"י הנתבעים ו/או המנהל.
6. מטעם התובע, העידו התובע ומר עיסא בשאראת - מהנדס הועדה המקומית בנצרת. מטעם הנתבעים, העיד הנתבע ברוך ברוך, ומטעם המנהל, העידה גב' פנינה קופלוביץ' - אדריכלית המחוז במחוז הצפון של המנהל.
האם לתובע זכות יוצרים מוגנת בתוכנית שהכין
7. נושא זכויות יוצרים בישראל מוסדר ב
חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "
החוק") וב
פקודת זכות יוצרים (להלן: "
הפקודה").