אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כ.א.ל הפרה הסכמים לסליקת שוברים של כרטיסי אשראי עם חב' המוכרת שואבי אבק

כ.א.ל הפרה הסכמים לסליקת שוברים של כרטיסי אשראי עם חב' המוכרת שואבי אבק

תאריך פרסום : 10/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25330-04
09/04/2008
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
קיי 1914 (1997) בע"מ
עו"ד אופיר יצחקי
הנתבע:
כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
עו"ד אלון לוי
פסק-דין

1.    1.    התובעת, חברה העוסקת במכירת שואבי אבק מסוג "קירבי", התקשרה בספטמבר 1997 בהסכמים לסליקת שוברים של כרטיסי אשראי - עם הנתבעת ביחס לכרטיס אשראי "ויזה", ועם חברה בת שלה, דיינרס קלוב ישראל בע"מ, ביחס לכרטיס אשראי "דיינרס".

התובעת טוענת שהנתבעת הפרה את ההסכמים הללו ונהגה כלפיה בחוסר תום לב וברשלנות ומבקשת לחייב את הנתבעת לפצות אותה בשל הנזקים שנגרמו לה בעטיין של ההפרות הנטענות. התובעת מעמידה את הפיצוי המגיע לה למועד הגשת התביעה על 247,925.06 ש"ח כשסכום של 141,925.06 ש"ח נתבע בגין אובדן הכנסה; סכום של 100,000 ש"ח,  בגין "הגבלת צמיחה", וסכום נוסף של 5,860.12 ש"ח נתבע בעילה של השבה בגין סכומים שהנתבעת גבתה מהתובעת לשם כיסוי חוב בחשבונו של מר מיכאל מאיק - הבעלים והמנהל של התובעת. לפי האמור בסיכומי הנתבעת, סכום זה כבר הוחזר על ידה לתובעת, שמצדה זנחה תביעה לסכום נוסף של 20,000 ש"ח בעילה של עגמת נפש.

2.    2.    ההפרות שעליהן מלינה התובעת מתייחסות לביטול חלקי של הסדרי הסליקה שנהגו בינה לבין הנתבעת ודיינרס. במסגרת הסדרים אלה הייתה התובעת רשאית לבצע עסקות באישור טלפוני ולמסור לסליקה שוברים בעסקות קרדיט וסופר קרדיט של "ויזה" ו"דיינרס" (בהתאמה), כשהתובעת מזוכה תוך מספר ימים ממועד העסקה במלוא התמורה בגינה בניכוי עמלת ניכיון, ואילו בעל הכרטיס משלם את סכום התמורה בפריסה לתשלומים בצירוף ריבית - בעסקות קרדיט עד 18 תשלומים, ובעסקות סופר קרדיט - עד 36 תשלומים.

התובעת טוענת שהאפשרות לבצע מכירות בכרטיסי אשראי במסגרת עסקות קרדיט ארוכות טווח ובאישור טלפוני חשובה ביותר עבורה הן בשל שיטת המכירה הנוהגת אצלה - מרבית העסקות נקשרות עם הלקוחות בביתם לאחר הדגמת המוצר - והן בשל מחירם הגבוה של שואבי האבק אשר נע בין    7,000 ש"ח ל-14,500 ש"ח (פרוטוקול מ-22.11.06, עמ' 7). מכתב התביעה עולה שרוב המכירות מתבצעות בעסקות סופר קרדיט, היינו בתנאי אשראי של עד 36 תשלומים, אך לפי הפירוט שבנספח ה' לתצהיר התובעת, הסוג הרווח הן עסקות קרדיט של עד 18 תשלומים.

3.    3.    אשר לאירועים נשוא התביעה - כפי שהדברים מוצגים בכתב התביעה, הסדרי הסליקה בקרדיט, סופר קרדיט ובאישור טלפוני, בוטלו על ידי הנתבעת פעם אחת ביום 15.2.03; הביטול בוצע "באופן חד צדדי ופתאומי ללא הודעה מוקדמת לא בכתב ו/או בע"פ..."; גרם לתובעת " נזקים כלכליים אדירים", וכמעט גזר עליה כליה. העובדות ביחס לביטול הסדרי הסליקה הללו, מעט שונות.

הסדרי הסליקה בקרדיט, סופר קרדיט ובאישור טלפוני, בוטלו תחילה ב-26.2.2003, אך שבועיים לאחר מכן, ב-16.3.2003, הוחזרה על כנה מה שמכונה ה"הרשאה" לביצוע עסקות קרדיט (18 תשלומים). שבועיים לאחר מכן, ב-31.3.2003, בוטלה ההרשאה הזו שנית, וחודשיים ימים לאחר מכן, ב-2.6.2003, חודשה.

מהתובעת, נמנע אפוא לסלוק אצל הנתבעת שוברי ויזה בעסקות קרדיט לסוגיהן, במשך תקופה של חודשיים ומחצה, וגם בתקופה זו היא יכלה לבצע מכירות בתשלומים "רגילים" בכרטיסי ויזה ודיינרס, אלא שבמכירות מסוג זה האשראי לקונה ניתן על ידה, והיא מזוכה על ידי מנפיק הכרטיס בסכומי התשלומים, במועדים תואמים למועדי ביצועם על ידי הקונה, בעל הכרטיס. 

4.    4.    הנתבעת טוענת שהנזק הנטען לא הוכח אך כופרת גם באחריותה לנזק, ומסבירה את המהלכים שננקטו על ידה כלפי התובעת כך:

עובר לביטול ההרשאות בפברואר 2003, הוחזר על ידי הבנק חיוב בסכום של 6,723.65 ש"ח בכרטיסו האישי של מר מיכאל מאיק (דף החשבון הרלבנטי סומן נ/1). אז התברר לנתבעת שבחודשים נובמבר-דצמבר 2002 ביצע מר מאיק באמצעות כרטיס האשראי האישי שלו 2 רכישות מהתובעת בעסקות קרדיט (ראה: ת/1 ו-ת/2). הדבר העלה אצל הנתבעת את חשש שאין מדובר בעסקות מכר אמיתיות כי אם בעסקות הלוואה סיבוביות, שנועדו להזרים לתובעת כספים במימון הנתבעת, ו"על חשבון" צבירת חוב אישי של בעל השליטה בתובעת. מה שחיזק לדבריה את החשש האמור היא העובדה שהיקף המכירות של התובעת, מזה זמן היה בקו ירידה. המצהיר מטעם הנתבע אמר: " בחנו את המחזורים של בית העסק בחודשים שקדמו וראינו שיש ירידה, ראינו ששתי עסקאות מתוך 5 בחודשים שקדמו הוצאו בכרטיס הפרטי ובכרטיס של בעל העסק בבית העסק, הוא קנה מעצמו בפעמיים ועל פי הניסיון שלנו, המרכיבים האלה מצביעים על בעייתיות ועליה במפלס הסיכון" (פרוטוקול מ-20.3.2007, עמ' 25).

5.    5.    הנתבעת מסבירה בתצהיר מטעמה שההחלטה לבטל את הסדרי הסליקה ביחס לעסקות קרדיט, שהן מטבען עסקות הכרוכות בסיכונים, התקבלה אצלה לאחר שבוצעה על ידה הערכת סיכונים, וכי ההרשאה לביצוע עסקות קרדיט חודשה ב-10.3.2002 לזמן מוגבל על מנת לאפשר למר מאיק להמציא עד סוף אותו חודש ראיות לכך שהעסקות שעשה עם התובעת בכרטיסו האישי, אכן היו עסקות מכר אמיתיות - הוא טען שמדובר ברכישות שבוצעו על ידו עבור קרובי משפחה חרדים. אלא שראיות כנדרש לא הוצגו, ועל כן חזרה הנתבעת ובטלה גם את ההרשאה לביצוע עסקות קרדיט. בסופו של דבר, לאחר הערכת סיכונים מחודשת, ובזכות כושר השכנוע של מר מאיק, כפי שהתבטא העד מטעם הנתבעת, ההרשאה הזו חודשה. את אי חידושה של ההרשאה לביצוע עסקות סופר קרדיט, הסביר העד מטעם הנתבעת כעניין של שינוי במדיניות הנתבעת ש" כמנפיק של כרטיסים לסופר קרדיט צריכה לדאוג לסולבנטיות של הלקוח (בעל הכרטיס לא בעל העסק) לתקופה מאוד ארוכה", והמוצר שהתובעת עוסקת בשיווקו הוא מוצר שיש עליו תקופת אחריות ארוכה כך שהסיכון לבטל את העסקה גדל. (פרוטוקול מ-20.3.2007, עמ' 37).

בסיכומיה מדגישה הנתבעת שבנסיבות כפי שהיו אז לפניה, ההחלטה לבטל את ההרשאות הייתה סבירה והגיונית:  התובעת סבלה מירידה משמעותית בהיקף הפעילות ובחשבון הבעלים שלה חזרו חיובים - מה שהצביע על מצוקת מזומנים והעלה ספיקות ביחס לאיתנותה הכספית של התובעת - והעסקות הסיבוביות היו לפחות תמוהות משום שאין בהן הגיון כלכלי ו" המקרים היחידים בהם בתי עסק מבצעים עסקאות מסוג אלה כאמור הינם מקרים בהם מנסים בעלי בתי העסק להוציא מאת Cal כספים שלא על מנת להשיבם..." (סעיף 77 לסיכומים).

6.    6.    התובעת רואה בכל אלה תירוצים וטענות בעלמא. היא סבורה שהתכלית היחידה שעמדה מאחורי ביטול ההרשאות לנתבעת הייתה הפעלת לחץ על מר מאיק לסלק את חובו האישי לנתבעת. התובעת ומר מאיק - כל אחד מהם הוא אישיות משפטית בפני עצמה; במה שנוגע לחוב האישי של מר מאיק היה על הנתבעת לפעול מולו או נגדו, אבל הנתבעת נקטה דווקא כלפי התובעת במהלכים כוחניים שהסבו לה נזק רב, וזה למרות שהתובעת, מאז ומתמיד, קיימה את כל חיוביה כלפי הנתבעת, ולא נשקפה מצדה כל סכנה לנתבעת. "העסקות הסיבוביות" שהנתבעת נתלית בהן, לא שאבו מהתובעת כספים אלה להיפך - הכספים הרי נכנסו לתובעת שכלל לא נזקקה להזרמת כספים בדרך זו משום שהייתה לה מסגרת אשראי בלתי מנוצלת אצל הנתבעת; את האשראי נותנת הנתבעת לבעל הכרטיס ולא לתובעת, ואין כל ראיה לכך שנעשתה בדיקה רצינית ביחס למצבה הפיננסי של התובעת. להיפך. המצהיר מטעמה נשאל: " אתה לא יודע אם אותו אילן רצה דוחות מאזנים של החברה, תדפיסים של הבנק של החברה?" ועל כך השיב: "אני לא חושב שהוא דרש דברים כאלה" (פרוטוקול מ-20.3.2007, עמ' 30).

עוד טוענת התובעת - עסקות הקרדיט כפי שבוצעו על ידי התובעת אינן עסקות במסמך חסר כי אם עסקות רגילות בהן הלקוחות חותמים על שובר החיוב והקונה מקבל את המוצר בו במקום. מכיוון שכך לא נשקפת לנתבעת כל סכנה שיהיה עליה להחזיר לקונה את שכבר שילם באמצעות כרטיס האשראי שלו. מאידך, הכרטיסים שהונפקו למר מאיק הם כרטיסים חוץ בנקאיים שאותם אין הבנק חייב כלפי בית העסק לכבד ו"יהי מה" ולכן, בהעדר ביטחונות לחוב שנוצר בכרטיס האישי, החליטה הנתבעת להעניש" את התובעת על ידי ביטול ההרשאות ועיכוב זיכויים שהגיעו לה, ואף גבתה מהתובעת את הסכום הדרוש לכיסוי החיוב שהוחזר בחשבונו של מר מאיק - מה שמעיד ביתר שאת על כך שמטרת הנתבעת הייתה הפעלת לחץ עליו.

7.    7.    לפי שאני סבורה שמקצת מהנזק הוכח, אפתח בשאלת האחריות לנזק.

על טענות התובעת בעניין הפרת הסכמי הסליקה והפרת חובת הזהירות, משיבה הנתבעת, שלפי הסכמי הסליקה עמדה לה זכות משפטית לבטל את ההסדרים הללו, ובאשר לחובת הזהירות שלכאורה הופרה על ידה -  עיסוקה של הנתבעת כרוך בסיכוני אשראי, והיא אינה חייבת ליטול על עצמה סיכונים כאלה כלפי התובעת; לא כל שכן שהיא רשאית לנטרל מבעוד מועד חשיפת יתר שלה לסיכונים; התובעת בהתנהלותה חשפה את הנתבעת לסיכונים ביתר, או למצער עלה חשש כן שזה המצב, ואין לצפות מהנתבעת שהיא תתעלם מכך ותשים את כספה על קרן הצבי.

8.    8.    סעיף 14 להסכם הסליקה, מקנה לכל צד זכות לבטלו, בהודעה מוקדמת בכתב בת 10 ימים. הודעה כזו לא ניתנה על ידי הנתבעת לתובעת עובר לביטול הראשון ב-26.2.2002 או בכל שלב לאחר מכן. אין צורך להכביר מילים ביחס לחשיבות של הודעה מוקדמת על דבר הביטול הצפוי, בעיקר כמובן עבור התובעת שזקוקה לזמן התארגנות.

ביטול לאלתר ללא הודעה מוקדמת, היא זכות שעומדת לפי הסכם הסליקה רק לנתבעת, אך זאת כשמדובר בהפרה יסודית של ההסכם. הנתבעת טוענת בתצהיר מטעמה, שהעסקות שנחשדו על ידה "כעסקות סיבוביות" עומדות בניגוד להוראות הסכם הסליקה. היא מצביעה על סעיף 1 להסכם הסליקה אשר קובע שעל המוכר לכבד " כל כרטיס על-ידי אספקת מוצרים או שרותים אך לא כספים", ועל סעיף 19 ד. להסכם, לפיו המוכר רשאי להציג " לצורך פרעון אך ורק שוברים שנעשו בבית העסק שלו, ואשר מתייחסים לעסקה שנעשתה בבית העסק במסגרת מטרותיו של בית העסק". הפרה של הוראות אלה נחשבת על פי סעיף 14 (ב) להסכם הסליקה להפרה יסודית, וגם אם ניתן לתקוף הוראה זו או אחרת שבהסכם, בשל נוקשותה ומידת סבירותה, הרי ברור שעסקות אשר מוצגות כעסקות מכר שעה שאין מאחריהן מכירה של מוצר או של שירות - אינן יכולות להיחשב כעסקות שנעשו בתום לב, וכשהן נעשות על ידי בעל העסק עם העסק שלו, הן מעמידות את מנפיק הכרטיס בפני סיכונים נוספים מעבר לסיכונים "הרגילים" שהוא חשוף אליהם בעסקות קרדיט "מול" בית העסק. אלה אמורים להצטמצם לסיכונים הנובעים מכך שבעל העסק מזוכה מיד בסכום העסקה (בניכוי עמלת ניכיון), ואילו המנפיק עלול להידרש להחזיר לבעל הכרטיס את הסכומים שנגבו ממנו בעסקה, באותם מקרים שהדבר מתחייב מהוראות חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב"), שאז תקנתו של מנפיק הכרטיס היא חיוב בית העסק בסכומים שהוחזרו.

9.    9.    אלא שעובר לביטול הראשון, כל שהתובעת יכלה להצביע עליו הוא על חשד בלבד שמדובר ב"עסקות סיבוביות", ולא רק משום שהעובדות לאשורן טרם התבררו. היו גם אינדיקציות לכך שאפשר שיש הסבר אחר לעסקות הללו משום שבעת שהן נעשו, היו הן לתובעת והן לבעל השליטה בה יתרות אשראי בלתי מנוצלות אצל התובעת. המצהיר מטעם התובעת אומנם אמר בעדותו שלפי זכרונו, באותה תקופה לא ניתן היה לקבל הלוואות מהנתבעת, אבל הוא נשען כאמור על זכרונו, והדבר לא הוכח.

מכל מקום, החשד הספיק לנתבעת על מנת להפעיל את נשק הביטול במלוא עוצמתו, ללא "הכנה" מוקדמת של התובעת ובעל השליטה בה, ומבלי שהספק בעניין איתנותה הכספית של התובעת - יבחן באורח רציני. אכן, אי אפשר לצפות מהנתבעת שתשב בחיבוק ידיים כשעולה מלפניה חשד שמדובר ב"עסקות סיבוביות" שהותירו אחריהן חוב אישי בלתי מסולק של בעל השליטה בתובעת, או תרמו לחוב כזה. אבל חשד בדבר הפרה אינו מקרה של הפרה, ולא שוכנעתי שתמונת המצב הייתה כזו שחייבה את הנתבעת לנקוט באמצעי דרסטי של ביטול הסדרי הסליקה על אתר ללא התראה, במקום להקדים פנייה לתובעת ולבעל השליטה בה, לשם בירור העניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ