כרמל נ' חכמון ואח'

פסק דין

רקע וצדדים

1.התובע הזמין עבודת איטום הגג אצל הנתבע, וזו בוצעה בחודש אפריל 2012.

2.לטענת התובע, לאחר ביצוע העבודה ועם הגשם הראשון, "חזרה הנזילה באותו מקום". התובע טען כי העבודה שבוצעה לא היתה תקינה ובדיון אף טען כי "זה עוקץ".

3.הנתבע טען כי התקשר בהסכם עם וועד הבית (להלן: "הוועד") ולא עם התובע, כי ביצע את העבודה שהוזמנה על ידי הוועד, וכי האיטום שבוצע לא אמור להעלים כתמי רטיבות ישנים הקיימים בתקרת ביתו של התובע.

לטענת הנתבע, לאחר ביצוע העבודה נקרא לביתו של התובע והגיע לשם שלוש פעמים, ובכל אותם ביקורים נוכח לדעת כי טענות התובע מתייחסות לכתבי רטיבות ישנים בתיקרת דירתו, שאינם קשורים לעבודת הנתבע.

4.בדיון שהתקיים הגיש התובע מכתב מנציג הוועד המייפה את כוחו להגיש את התביעה דנן. המכתב לא סומן כמוצג, ולכן בשלב זה הוא מסומן ת/3 וייסרק לתיק בית המשפט.

התובע הגיש מכתב של יועץ הנדסי ת/1 אשר לגישתו "מוכיח שקיימות נזילות רבות בתקרה עקב בצוע לא מקצועי של איטום הגג." התובע גם הגיש שתי הצעות מחיר לביצוע עבודות תיקון ואיטום מחדש (ת/2) וטען כי "לפחות 10 אנשים" היו על הגג ואמרו שהנתבע מרח צבע ולא ביצע איטום כלל, וכי הצבע נמרח על גבי הצינורות הנמצאים בגג ולא מתחתם.

הנתבע טען בדיון כי בביקורו בבית התובע עם נציג הוועד, נראו כתמי צבע יבשים וישנים, כי ביצע תיקון על הגג באזור שנראה מקולף, וכי הוא מוכן לפעול באמור בתעודת האחריות ולתקן כל בעיה, באם קיימת כזו. מטעם הנתבע הגיע עד, עובד מטעמו, שתמך בגרסת הנתבע וטען כי בתקופה גשומה ביקר בבית התובע, לא נמצאו נזילות ואשת התובע נאלצה להתקשר לתובע כדי לברר היכן הכתמים שהיו קשים לאיתור.

במעמד הדיון נדרש בית המשפט להעיר לתובע מספר פעמים על התנהלותו, על הרמת הקול ועל ההפרעה למהלך הדיון.

 דיון והכרעה

5.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

היריבות המשפטית:

6.אין חולק כי העבודה הוזמנה על ידי הוועד, ואילו התביעה הוגשה על ידי התובע. התובע אינו בעל הדין הנכון להגשת תביעה בגין הפרת הסכם ההתקשרות, שלא היה צד לו.

אמנם, התובע הציג בפני בית המשפט מכתב המייפה את כוחו להגיש את התביעה בשם הוועד (ת/3), אלא שבית משפט זה אינו מוסמך לדון בעילת תביעה שהומחתה או שהוסבה, בהתאם להוראות סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. 

7.התובע לא הוכיח כי מריחת חומר איטום ללא חיפוי הגג כולו ביריעות איטום, מהווה ביצוע לקוי של העבודה, ובשל אופן זה של ביצוע העבודה נגרמו נזילות מים לתקרת דירתו. התובע הלין על כך ש"נמרח צבע" בלבד, אך בהצעת המחיר שהגיש מ"איטום וגגות שלמה" (להלן: "הצעת המחיר הראשונה") פורטו שתי אופציות לאיטום – האחת במריחת חומרי איטום והלחמת יריעות ביטומניות על כל הגג, והשנייה במריחת חומרי איטום, תיקון יריעות ביטומניות במקומות נקודתיים והתזת חומר משמר. מכאן שאף לשיטת התובע, מריחת חומר איטום ותיקון נקודתי יש בו משום תיקון נאות של בעיית איטום בגג. הנתבע טען כי ביצע תיקון "באזור שהיה נראה מקולף" ויש בכך כדי להתאים לאופציה השנייה של עבודות התיקון כמפורט לעיל, המתייחסת לתיקון נקודתי.

8.בנוסף לאמור לעיל, הצעת המחיר של ישראל סלקטר (להלן: "הצעת המחיר השנייה") שהגיש התובע התייחסה לליקויים בשיפועי הגג, לסדקים במעקה ולנקודות של צנרת חודרת גג שאינן אטומות כהלכה. לא נטען ולא הוכח כי הנתבע נדרש לתקן ליקויים אלה, ואף הצעת המחיר הראשונה שהוגשה על ידי התובע לא התייחסה אליהם. בהצעת המחיר השנייה צוינה עלות תיקון של 23,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר הנתבע קיבל עבור עבודתו 8,500 ₪ כולל מע"מ, והצעת המחיר הראשונה נקבה בעלויות של 6,800 ₪ + מע"מ ו- 4,800 ₪ + מע"מ.

מכאן אני מסיקה כי הצעת המחיר השנייה מתייחסת לעבודות שונות מאלה שהוזמנו על ידי הוועד ובוצעו על ידי הנתבע. ייתכן שאם תבוצענה עבודות אלה של פתרון ליקויים שונים בגג, בנוסף לעבודות איטום, תיפתר בעיית הרטיבות בתקרת ביתו של התובע.

9.מכל המפורט עולה כי אין יריבות בין התובע לנתבע, אין מקום לדון בתביעה בשל הפרת ההסכם שבין הנתבע לבית הוועד, והתובע אף לא הוכיח את הפרת ההסכם על ידי הנתבע כפי שיפורט להלן.

עילת התביעה של התובע: