כרמל מדיקט טכנולוגיות אקוסטיות בע"מ נ' פקיד שומה - חיפה

1.         ערעורים על שלוש שומות מס שהוציא המשיב למערערים, חברת כרמל טכנולוגיות אקוסטיות בע"מ ובעל השליטה בה, מר נועם גבריאלי.

            שלושת הערעורים עוסקים במיסוי תקבולים וטובות הנאה שהתקבלו בעקבות עסקה להעברת מניותיה של חברת כרמל סוניקס בע"מ – חברת בת של המערערת, לחברת סאלוס טכלוגיות בע"מ, שהיא חברה הרשומה למסחר בבורסה באוסטרליה בתמורה לקבלת מניות בחברה האוסטרלית. השאלה המרכזית הינה האם יש לראות בתשלומים ששילמה הרוכשת, או מדויק יותר, בשווי המניות שהעבירה, תשלומי שכר עבודה למערער או שמא הם מהווים רווח הון אצל המערערת בגין מכירת מניות חברת הבת. כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלה האם החברה רשאית הייתה לקזז מרווח ההון, ככל שכך ייקבע, הפסדים מעסק שנצברו בחשבונה בשנים קודמות.

רקע

2.         פרופ' גבריאלי (להלן: "המערער") הינו מומחה לפיזיולוגיה של הריאה, ובמיוחד בתחום האקוסטיקה הנשימתית. בשנת 1996 הקים המערער את חברת כרמל מדיקל טכנולוגיות אקוסטיות בע"מ (להלן: "המערערת") על מנת לפתח מיכשור רפואי אקוסטי לאבחון מחלות ריאה.

3.         במהלך השנים השקיעו בחברה משקיעים שונים, חלקם יחידים וחלקם קרנות הון סיכון. תמורת ההשקעות בסך כולל של כ- 6.5 מיליון דולר, הוקצו למשקיעים מניות בחברה. בסופו של יום נותר המערער בעל 36.04% ממניות החברה ושאר מניותיה הוחזקו בידי המשקיעים. המערערת קיבלה מימון גם מהמדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר. המימון התקבל על-פי הוראות ותנאי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד – 1984.

4.         המערערת פעלה תחילה בטירת הכרמל והעסיקה כ- 12 עובדים. בשנת 1998 העבירה המערערת את פעילותה ליקנעם והגדילה את מספר עובדיה ל- 25. המערער שימש כמנכ"ל החברה עד לשנת 1998.

5.         במהלך שנות פעילותה פיתחה המערערת מוצרים שונים ואף הגישה בקשות לרישום פטנטים בארצות הברית. בשנים 2000 -2001 נרשמו על שם החברה 4 פטנטים (נספח 1 למע/4). לגרסת המערער פטנטים אלו פותחו על ידו והומחו למערערת. מכל מקום, הפטנטים נרשמו על שמה של המערערת.

6.         בשנת 1998 החליט דירקטוריון החברה להפסיק את העסקתו של המערער והוא חדל מליטול חלק בניהולה השוטף. בשנת 2001, משהתברר כי קופת החברה התרוקנה ובהעדר מימון נוסף, הפסיקה החברה את פעילותה. עם זאת, החברה לא פורקה ולא מכרה את נכסיה (בעיקר הנכסים הבלתי מוחשיים).

7.         בשנת 2005, בעקבות דרישה לתשלום אגרות לחידוש הפטנטים, פנה המערער לנציגי המשקיעים וביקש כי ישתתפו במימון תשלום האגרות (כאמור בסעיף 18 למע/4). לגרסת המערער, בעלי המניות השונים סירבו להשקיע את הדרוש אולם הביעו הסכמה כי המערער עצמו יחייה את המערערת ויחדש את פעילותה. המערער נשא בתשלום האגרות מכיסו ולאחר מכן ניהל משא ומתן עם בעלי המניות האחרים לרכישת זכויותיהם במערערת. בסופו של יום, בחודש 08/2006 הושג הסכם בין המערער לבעלי המניות (נספח 3 ל- מע/4). על-פי ההסכם רכש המערער מבעלי המניות האחרים את המניות תמורת 1 ₪. לבעלי המניות ניתנה אופציה לקבל 20% מהחלק היחסי של התמורה שתתקבל על ידי החברה, אם תתקבל, כתוצאה ממכירת הקניין הרוחני או ממכירת מוצרים, כל אחד בהתאם לחלקו היחסי בחברה. כן ניתנה לבעלי המניות אופציה לרכוש חזרה את מניותיהם תמורת 1 ₪, ובתנאי שהחברה לא תגייס משקיעים ולא תקבל ממכירת הזכויות סך העולה על 300,000$ (להלן: "הסכם המשקיעים").        בעקבות הסכם המשקיעים החזיק המערער למעשה ב- 100% ממניות המערערת.

8.         עם חתימת הסכם המשקיעים ורכישת המניות, נטל המערער לידו את כל מסמכי החברה וספריה. המערער החל לפעול לחידוש פעילות החברה ובמקביל אף הגיש דו"חות שנתיים לפקיד השומה בשם החברה. בדו"חות שהגישה לשנים 2002 - 2005 הצהירה המערערת על הפסדים מצטברים בסך של כ- 32.5 מיליון ₪. לאחר דיון שנערך אצל פקיד השומה הושג הסדר לפיו הכיר המשיב בהפסד עסקי מצטבר בחברה בסך של 24,000,000 ₪ בלבד (ראו עדות רו"ח אפרתי עמ' 20).