כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' אונגר

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב.

התביעה הוגשה בגין יתרת חוב לחברת האשראי, בגין רכישות אותן ביצעה המבקשת באמצעות כרטיסי אשראי מסוג: Active You מקבוצתDiners ו-כרטיס ויזה O&H מקבוצתCal אותם הנפיקה לה התובעת.

התובעת טוענת כי ביום 31/08/08 חתמה המבקשת על בקשה לקבלת כרטיס אשראי מסוג You Active, וביום 03/09/2008 חתמה המבקשת על בקשה לקבלת כרטיס אשראי מסוג ויזה Cal H&O, שמשמעותם חיוב חודשי של סכום קבוע, כפי שנקבע בין הצדדים (ללא קשר לרמת הקניות באותו חודש). במקרה הנדון סכום החיוב החודשי החל ב - 200 ₪ והשתנה במשך התקופה (400, 600, 800).

המבקשת טוענת כי החיובים הנדרשים ממנה הינם חיובים ביתר, שכן, לטענתה, שילמה את כל החוב בהעברות בסכומים ובמועדים שונים. ראוי להדגיש כי על המבקשת להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין, כדברי המלומד ד. בר-אופיר, בספרו, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155: "שורה ארוכה של הלכות חזרה וקבעה כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות, איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן".

במקרה שלפנינו, על אף שהגנת המבקשת כמו גם תצהירה מנוסחים בצורה כללית ולא מפורטת, הרי שהיא צירפה אסמכתאות לגבי התשלומים אותם ביצעה ולגביהם היא טוענת.

בבואי לבדוק את מקור תביעתה של המשיבה, נתקלתי בקושי, שכן אין מסמך היכול ללמדני את סכום התביעה. המשיבה אומנם צירפה את פירוטי חיובי המבקשת וכן צירפה את חשבוניות החיוב, אך בניסיוני לאתר את המקור נוכחתי כי לא בחשבוניות האחרונות (האחת בסכום של 14,825 ₪ (You) והשניה 12,520 ₪ (Cal) ובסה"כ 27,345 ₪), ולא באף חשבונית מצורפת אחרת מופיע במדוייק הסכום הנתבע. גם בדפי החשבון שצורפו לא מופיע סכום סופי, ובעצם סכום קרן התביעה אינו נזכר באף מסמך. אדגיש כי תביעה לסכום קצוב היא תביעה לסכום כסף שניתן לקביעה ע"י חישוב חשבונאי פשוט וכדברי המלומד, ד. בר-אופיר, בספרו, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 148: "המבחן לקביעת סכום קצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או הערכה". במקרה דנן ניסיתי להגיע לחישוב, שיוביל לסכום התביעה, אך ללא הצלחה.

בדקתי את טענות המבקשת לגבי התשלומים אותם ביצעה, ומצאתי כי מתוך 3 אישורי תשלום בהעברות בנקאיות, אותם הוכיחה המבקשת ששילמה, מופיע בדף מצב החשבון המצורף לתביעה רק אחד. לעומת זאת באף אחת מהחשבוניות שצירפה המשיבה לא רואים זיכוי בגין תשלומים אלו, ועדיין נותרים 2 תשלומים אותם שילמה המבקשת ועליהם צירפה אסמכתאות, בסך כולל (בניכוי עמלה) של 3,093 ₪, שלא הוכח כי הופחתו מהחוב הנתבע.

בבואי לבדוק את טענת המשיבה לגבי אי כיבוד הוראת הקבע של המבקש, גם כאן לא פורט או הובהר מועד הפסקת כיבוד הוראת הקבע של המבקש, כיוון שבכל החשבוניות שהוצגו, נראה כאילו הוראת הקבע ממשיכה כסדרה שכן ישנה הפחתה בכל חשבונית בסכום של לכל הפחות 200 ₪, ואף ישנן הפחתות של סכומים בגובה של 400, 600, 800 ₪, כך גם ניתן לראות בדפי בחשבון שהמבקשת צירפה.

מאחר שהמשיבה לא הציגה מסמך המעיד בצורה מדוייקת על הסכום הנתבע, וכן לא הציגה אפשרות לביצוע חישוב חשבונאי המביא לתוצאה הנתבעת, ומאחר והמבקשת הציגה הגנה מפורטת, ראוייה לבירור, אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענותיה, ללא דיון וללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.