החלטה
1.בפני בקשת פסילה מלדון בתובענה.
בנימוקי הבקשה נטען, כי כל ההחלטות שניתנו על ידי בתיק סבלו ממשוא פנים כבד, היו חד צדדיות ומוטות לצד אחד באופן קיצוני. נטען, כי ניצלתי את העובדה שהמבקשת לא היתה מיוצגת על ידי עו"ד.
עוד טוענת המבקשת כי לא עלה על דעתי שהתובענה נועדה לחלץ את התובעות, את ב"כ, את המועצה המקומית במטולה והעומד בראשה מר יעקב כץ מלהגיש נגדה תביעות סרק בשתי תובענות אחרות, שהוגשו נגדה על ידי המועצה.
בנוסף נטען, כי סברתי שאם המבקשת אינה מיוצגת, "היא מטומטמת" וניתן "ללוש אותה", תוך פגיעה חמורה בזכויותיה ובניגוד לכל דין. המשיבות ניהלו עמי דיאלוג מאחורי גבה של המבקשת בחודשים 5-6/07, המבקשת דרשה לקבל אישורי מסירה המעידים על מעשים אלה, המשיבות בתשובתן זייפו מסמכים, וניתנה החלטה מבלי שלמבקשת היתה שהות לענות לתשובתן. נטען, כי לא הבנתי את הקשר בין התביעה לבין התביעות האחרות שהוגשו על ידי המועצה המקומית, המכילות מעילות וגניבות המיוחסות לגזבר המועצה, בעלה של משיבה 2. לא הייתי קשובה לכאב והסבל שגורמות התובעות למבקשת ושיתפתי פעולה עימן.
2.המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות, כי מדובר בבקשה נוספת בשורה של בקשות סרק המוגשות על ידי המבקשת תוך הטרדה של בית המשפט, המשיבות וב"כ. הדברים שכתבה המבקשת מהווים זילות בית המשפט והעלבת עובד ציבור, שהן עבירות על פי חוק העונשין.
לגוף הבקשה נטען, כי טענותיה של המבקשת חסרות כל יסוד או בסיס וכי לאורך כל הדרך, נהגתי במבקשת באורך רוח ראוי לציון, במלוא הכבוד תוך שימת לב לכך שהמבקשת אינה מיוצגת וללא כל משוא פנים. המבקשת לא הצביעה על כל אינטרס אישי של בית המשפט בתובענה ולא קיים אינטרס כזה. המבקשת הגישה אין ספור בקשות ביניים, אשר נדחו כדין אחת לאחת. המבקשת לא ערערה על אף אחת מהחלטות אלה.
לתביעה דנן אין כל קשר לתובענות שהוגשו יל ידי המועצה המקומית במטולה בגין תשלומים המגיעים למועצה לטענתה כדין. מר יעקב כץ אינו מכהן עוד כראש המועצה, ומשיבה 2 אינה מייצגת עוד את המועצה בתובענות שהוגשו נגד המבקשת. כך גם בעלה של משיבה 2 שעזב את עבודתו במועצה מזה שנים. טענותיה של המבקשת שקריות וחסרות שחר.
אם קיימת אצל המבקשת תחושה של חשש למשוא פנים, מדובר בחשש סובייקטיבי שאינו מקים עילת פסלות.
דיון
3.המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר, כמתחייב מתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, אף שהבקשה רצופה עובדות קשות הן כלפי בית המשפט, הן כלפי המשיבות והן כלפי אחרים שאינם צד לתובענה. די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.
4.אכן, בתיק זה הוגשו על ידי המבקשת מספר לא מבוטל של בקשות אשר נדחו. ההלכה היא, שהדרך לתקוף החלטות של בית המשפט על ידי מי מהצדדים שסבור כי הן שגויות, היא על ידי הגשת בקשת רשות ערעור. אין בהן כדי להוות עילה לפסלות שופט. המבקשת לא ערערה על אותן החלטות, אשר לטענתה היו חד צדדיות או מעידות על משוא פנים מצד בית המשפט.
5.סעיף 77א.(א) לחוק ביתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 קובע, כי שופט לא ישב בדין אם מצא כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. ההלכה היא, שתחושה סובייקטיבית של בעל דין בדבר קיומו של משוא פנים מצד בית המשפט, אין בה כדי להוות עילה לפסלות שופט.
במקרה זה, תחושתה של המבקשת בדבר משוא פנים, הינה תחושה סובייקטיבית. לא רק שלא ניצלתי לרעה את היותה בלתי מיוצגת, אלא נהגתי בה בכל הכבוד הראוי, תוך התחשבות מירבית לאי היותה מיוצגת. מטבע הדברים, המבקשת אינה בקיאה בתקנות סדרי הדין, ואין בכך כדי להקל על מלאכתו של בית המשפט בניהול התיק.
6.מעולם לא ניהלתי דיאלוג עם המשיבות מאחורי גבה של המבקשת, כנטען. לא ברור מהבקשה על איזה דיאלוג מדובר, מתי ובאילו נסיבות. הדיונים בתיק התנהלו בנוכחות המבקשת או ב"כ. משיבה 1 לא היתה נוכחת באולם בית המשפט בדיונים אלה. לא קיימתי שיחה כל שהיא שלא בדיונים, עם מי מהמשיבות.
7.הקשר בין תביעה זו לתביעות אחרות בהן המבקשת צד, ככל שהוא קיים, אינו רלוונטי לתובענה או לבקשה. אין לעובדה זו כל התייחסות בכתבי הטענות, ואין באי התייחסותי לקשר בין התובענות כדי להוות עילת פסלות, ההפך הוא הנכון; יתכן, שאילו קשרתי בין התובענות, היה בכך כדי להוות עילת פסלות.
8.ביקורת עניינית כלפי בית המשפט, כאשר היא מובעת בדרך ארץ, הינה לגיטימית. המבקשת בחרה בבקשתה להציג את טיעוניה בדרך של השתלחות חסרת רסן הן כלפי בית המשפט, הן כלפי המשיבות והן כלפי אחרים שאינם צד לבקשה או לתובענה. לפחות ביחס לאחרונים, דבריה מגיעים לכאורה לכדי לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965.
אין בבקשה כל ממש. אין כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
הבקשה נדחית. המבקשת תשלם לאוצר המדינה הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪ ואותו סכום
למשיבות, תוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו למבקשת.