כץ נ' איטומי צפרירים בע"מ

פסק דין

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט יובל גזית) בת"ק 38153-08-10. פסק הדין דחה את תביעת המבקשת כנגד המשיבה לפיצויים בגין נזקים שונים שנגרמו עפ"י הנטען כתוצאה מעבודות איטום לקויות שביצעה המשיבה, במקלחת שבדירת המבקשת.

בימ"ש קמא קבע כי המבקשת לא הרימה נטל הראיה המוטל עליה כתובעת להוכיח את תביעתה. חוות דעת המומחה שהגישה לא ציינה האם הרטיבות וקילופי הצבע בקירות חדר השינה, שגובלים עם המקלחת, נגרמו בשל הנזק המקורי שהיה עוד לפני עבודות האיטום שביצעה המשיבה במקום, או שמא נגרמו אחרי ביצוע עבודות האיטום ע"י המשיבה, ואחרי שהמבקשת תיקנה הטיח וצבעה את המקום. המבקשת אף לא הציגה כל קבלה על צביעת הקירות, שבוצעה, לטענתה, מספר פעמים, לאחר כל ביקור תיקונים שביצעה המשיבה בדירתה. העדר קבלות על ביצוע עבודות הצבע משמעותי נוכח העובדה שהמבקשת טרחה לשמור ולהגיש לבימ"ש קמא קבלה של המשיבה על סך 1,000 ₪ בגין התשלום עבור האיטום, וכן חשבון שכ"ט מומחה מטעמה עבור חוות דעתו.

טיעוני הצדדים

לטענת המבקשת טעה בימ"ש קמא כשהתעלם מכך שנציג המשיבה בא 3 פעמים לדירתה לתקן הנזילות באיטום שבוצע, ואף הציע להחזיר למערערת את מלוא התשלום ששילמה בגין עבודות האיטום, לטענתה סיידה כל פעם לאחר שבוצעו עבודות התיקון, ובימ"ש לא הכיר בכך. כמו כן נפגעה בריאותה.

נציג המשיבה טען כי בין פעם לפעם שהגיע לדירת המבקשת עברו כ- 10 חודשים, וכי חוות הדעת השמאית מטעם המבקשת ניתנה רק 10 חודשים לאחר התיקון שביצעה המשיבה.

דיון

נקבע בפסיקה כי תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא בירור מהיר, יעיל וזול, של תביעות בעלות ערך כספי מועט, ולאור תכלית זו נקבע כי רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות תינתן רק כאשר –

"...מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, טעות שאינה תובעת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות".

(בר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א(3), 309, 314-315).

או כאשר מדובר ב –

"שאלה עקרונית בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות" (שם, בעמ' 315).

(וראו עוד: בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר, ס' 10 לפסה"ד).

כפי שיבואר להלן, בעניינינו נפלה טעות גלויה על פניה בפסק הדין, שאינה דורשת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות. משכך, אני נותנת למבקשת הרשות לערער, ודנה בבר"ע כבערעור.

יצויין, שבכתב ההגנה בבימ"ש קמא טענה המשיבה כי "האיטום שביצענו היה מושלם", וכי הנזקים שנראים על הקירות נשארו מלפני שביצעה המשיבה עבודות האיטום בפעם הראשונה. מכתב ההגנה עולה שהמשיבה חזרה על האיטום בדירה פעמיים נוספות רק בגלל דרישתה של המבקשת, כך שאיטומים חוזרים אלה היו למעלה מן הצורך. קו הגנה זה של המשיבה למעשה קרס לחלוטין בדיון בבימ"ש קמא כשנציג המשיבה הודה שעדיין יש נזילות וכשטען ש"אין מה לעשות":

"באנו 3 פעמים אין מה לעשות מעבר למה שעשינו. היא לא צבעה את הדירה. בכל הפעמים שהיינו אצלה היא לא צבעה. האיטומים עזרו ב– 90 אחוז ולא במאה אחוז, אך זה לא הנזקים שנראים בצילום. במידה וזה עזר ב – 90 אחוז זה לא הנזקים כפי שהיא מתארת. אני מוכן לשלם לה 1,500 ₪ ולסגור".

(עמ' 2 לפרוט' מיום 4.1.2011, ש' 30 – עמ' 3 לפרוט', ש' 2).

בימ"ש קמא לא התייחס כלל בפסק דינו ל"הודאת בעל דין" זו מטעם המשיבה, הודאה שבה למעשה המשיבה מודה לפחות בחלק מהנזק שנגרם בקירות דירת המבקשת. המסקנה המתבקשת היא שעבודות האיטום שהוזמנו היו לקויות וגם הזדמנויות שניתנו לביצוע תיקונים לא פתרו את הבעיה. אי לכך זכאית התובעת להחזר הסכום ששילמה בגין האיטום בסך 1,000 ש"ח וזאת בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 8.5.08.

צדק בימ"ש קמא בקביעתו כי חוו"ד מומחה המבקשת איננה מציינת האם נזק הרטיבות בקירות חדר השינה נותר מלפני עבודות האיטום שביצעה המשיבה במאי 2008, ולא תוקן ע"י המבקשת לאחר ביצוע עבודות האיטום במקום, או שמא הנזק שנצפה על ידו הוא נזק חדש שאירע לאחר שהמשיבה ביצעה עבודות האיטום במקום שבעקבותיהן תוקנו הנזקים הראשוניים. אומנם המשיבה הודתה כי 10% מהנזילות עדיין קיימות ולא ניתן לתקנן, אך ייתכן כי נזק זה מעורב עם נזק קודם שהיה בדירה, בטרם הגיעה המשיבה לראשונה לדירת המבקשת. חווה"ד אינה מבחינה בין המועדים השונים הרלבנטיים למחלוקת ואינה מציינת מתי נגרמו הנזקים. המבקשת מצידה לא הרימה נטל הראיה המוטל עליה כתובעת, להוכיח את גובה הנזק שגרמה המשיבה ברשלנותה.

ודוק. המשיבה טענה בבימ"ש קמא כי המבקשת אף פעם לא צבעה את הקירות שהתקלפו, מנגד המבקשת לא הציגה קבלות, בגין תיקוני טיח וצבע שלטענתה ביצעה במקום 3 פעמים, על מנת להפריך זאת. גם בכך לא הרימה המבקשת נטל הראיה המוטל עליה כתובעת להוכיח את גובה הנזק הנטען על ידה. משכך, צדק בימ"ש קמא שדחה את תביעתה בגין תיקוני טיח וצבע.