כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ נ' ד.ש.קרמיקה ושיש השרון בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית לפיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סך 57,558 ש"ח ליום הגשת התביעה, 26.7.07, בגין מתן שירותי שמירה.

בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של מר אורי קדוש, מנהל סניף חיפה של התובעת, ומנכ"ל הנתבעת מר שרון דודיק. שני המצהירים נחקרו בפניי והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

2.התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון. אף הנתבעת מאוגדת כחברה ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היה בבעלותה עסק לשיווק מוצרי קרמיקה ברחוב הנפח 28, בצ'ק פוסט.

3.התובעת טוענת כי ביום 15.2.07 היא התקשרה עם הנתבעת בהסכם למתן שירותי שמירה ואבטחה לעסק הנתבעת. ההתקשרות בין הצדדים נעשתה באמצעות הצעת מחיר אשר נשלחה על-ידי התובעת לנתבעת ואישור ההצעה בחתימה וחותמת של האחרונה. במסגרת ההתקשרות הנ"ל סיפקה התובעת לנתבעת שירותי שמירה ואבטחה החל מיום 18.2.07. הנתבעת לא שילמה לתובעת תמורה כלשהי ולפיכך הודיעה לה האחרונה במכתב מיום 2.5.07 על ביטול ההסכם ביניהן. במהלך ההתקשרות בין הצדדים פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לתשלום תמורת שירותי השמירה וכן המציאה לה חשבוניות מס לתקופה הרלוונטית. מעולם לא העלתה הנתבעת כל טענה באשר לשירות שניתן לה על-ידי התובעת או לנזק שכביכול נגרם לה בעקבות מתן שירות לקוי, אדרבא, הנתבעת הבטיחה לתובעת במספר הזדמנויות לשלם את החוב, אולם לשווא. בראשונה טענה הנתבעת כנגד השירות שניתן לה על-ידי התובעת לאחר שהודע לה על ביטול ההתקשרות והיא נדרשה בכתב לשלם את החוב. כמו כן, הנתבעת לא הגישה כל אסמכתא באשר לנזקיה הנטענים בעקבות מתן שירותי שמירה, כביכול, לקויים.

4.הנתבעת מכחישה את ההתקשרות בין הצדדים בהתאם להצעת המחיר וכן את חתימתה על ההצעה ולפיכך לטענתה לא היה הסכם מחייב בין הצדדים. כן מכחישה הנתבעת את החשבוניות אשר הוציאה התובעת, עצם אספקת השירות נשוא התביעה וכן את סכום התביעה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת כשלה במתן שירותי שמירה ואבטחה ובשל כך נגרמו לה נזקים כספיים ניכרים. לעניין זה נטען כי במהלך אחד המקרים השומר מטעם התובעת נרדם ושריפה שפרצה בעסק הנתבעת גרמה נזק כבד המוערך בסך של 60,000 ש"ח. במקרה נוסף השומר מטעם התובעת נרדם שוב, זוהה טנדר אשר ברח מהמקום ומעסק הנתבעת נגנב משטח פסיפס בשווי של 45,000 ש"ח. אותה עת מנהל הנתבעת הזעיק סייר התובעת למקום אשר ראה כי אכן השומר נרדם במקום. במקרה שלישי מנהל הנתבעת הגיע לעסק שלה והבחין כי השומר לא נכח כלל במקום ובעקבות זאת הוא הזמין את הסייר מטעם התובעת אשר הזמין שומר אחר במקומו. במקרה נוסף שבו השומר מטעם התובעת היה אמור להיות נוכח במקום, רוססו נגררי פרסום שהיו לצד עסק הנתבעת וכתוצאה מכך נגרם נזק מוערך בסך של 7,000 ש"ח. במקרה אחרון, בהעדר שומר מטעם התובעת, אלמונים חתכו את שלטי העסק של הנתבעת וכתוצאה מכך נגרם נזק מוערך בסך של 5,000 ש"ח. הנתבעת פנתה לתובעת וביקשה הפסקת השירות, אולם, התובעת ביקשה לקבל הזדמנות נוספת. באם ייפסק סכום כלשהו בתביעה, הנתבעת מבקשת לקזז את נזקיה הנטענים בעקבות המקרים כמפורט לעיל מכל סכום שייפסק.

הנתבעת מפנה לכך כי התובעת לא הזמינה את השומרים אשר לטענתה נכחו בעסק שלה למתן עדות ומוסיפה וטוענת כי דו"ח שעות העבודה המצורף כנספח ב' לתצהיר התובעת אינו מסודר, אינו אחיד, אינו מבוסס, אינו קשור למסמך אחר כלשהו, כל חלק ממנו נערך באופן שונה ולא הוצגו מסמכי המקור לפיהם הוא נערך.

5.עיינתי ושקלתי טענות הצדדים בכתבי טענותיהם, בתצהירי עדותם הראשית, בסיכומיהם, וכן בעדויות שהיו במשפט ולאור כל אלה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 53,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 26.7.07, ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ז תמוז תש"ע, 28 יוני 2010, בהעדר הצדדים.