פסק דין
התובעת בעלים ומפעילה של משאית. הנתבעים בעלים ומפעילים של מוסך שעוסק בהחלפה והתקנה של צמיגים לרכבים .
נטען בכתב התביעה אשר בפני כי ביום 5/9/08 התובעת הביאה את המשאית אל ה מוסך של הנתבעים לשם החלפת שני צמיגים בחישוקים הקדמיים של המשאית. הצמיגים הישנים הורדו מהחישוקים, והותקנו במקומם שני צמיגים חדשים, החישוקים הוחזרו לגלגלים הקדמיים, הודקו והמשאית יצאה לדרכה.
נטען בכתב התביעה כי "לאחר זמן " התברר כי המשאית סובלת מרעידות ובעיות נוספות המעידות על בעיה בגלגלים , המשאית ,על כן, הובאה אל מוסך מרכזי ואז התברר לתובעת כי הגלגלים הקדמיים הורכבו שלא כיאות על החישוקים של המשאית. כתוצאה מהרכבה שגויה זו נגרמו למשאית נזקים בטבור בצד ימין וזאת בשל חיזוק וסגירת הגלגלים במומנט שגוי ( חזק מדי ) , ולא במרכז הטבור .
לצורך תיקון הנזקים הנ"ל טוענת התובעת כי שילמה סכום כולל של 11535 , וכן הפסידה ימי עבודה בזמן העמדת המשאית לתיקון חוזר .
הנתבעים בכתב ההגנה שהגישו אינו מכחישים כי התובעת פנתה אליהם ביום 30/8/08 לצורך התקנת שני צמיגים במשאית , ואף טענה כי לפני פירוק החישוקים הקדמיים התריעו עובדי הנתבעים על קיומן של רעידות בגלגלים הקדמיים . ביום 20/10/08 – נטען בכתב ההגנה חזרה המשאית אל מוסך הנתבעים לצורך תיקון תקר " פנצ'ר " בגלגל הקדמי הימני , וכי באותו יום התריעו הנתבעים על קיומן של רעידות בגלגלים הקדמיים .
הנתבעים טוענים כי ביצעו את העבודה במשאית באופן סביר מקצועי וכי לא הייתה מצידם כל רשלנות .
ראשון העדים מטעם התובעת היה מר אבי נחתומי , שמאי במקצועו , אשר הגיש חוות דעת מומחה שסומנה ת/1 .
ראשית יאמר כי לעניות דעתי , חוות הדעת בקשר לסיבת הנזק שנגרם בחישוקים הקדמיים של המשאית אמורה היתה להיות מוגשת ע"י מהנדס רכב או מהנדס מכונות, ולא שמאי . תחום התמחותו של שמאי היא הערכת נזק שהוא רואה יהא מקורו אשר יהא, וקביעת הסכום הדרוש במחירי השוק הקיימים לתיקונו .
כך שעלי להתייחס בזהירות לחוות הדעת שנערכה ע"י שמאי , כאשר נושא המחלוקת הוא בתחום ההנדסה- פיזיקה- חוזק חומרים .
השמאי קובע בחוות דעתו כי בדק את הנזק, והבחין בקיומם של קדחי ברגי הידוק ( אובאליים ) (לא עגולים לגמרי אלא בין עיגולים לאליפסות ) מעיכות ,סימני חיכוך בין החישוקים ונאבות,. סימנים אלו מעידים לדעת השמאי על השחיקות בין החישוק ותושבת שלו .
השמאי מצא עוד ממצאים המפורטים בחוות הדעת, אשא מעידים לדעתו על שימוש במשאית ונסיעה בה כאשר אומי האופנים הקדמיים אינם מחוזקים ומהודקים דיים . בלשון פשוטה יותר, ממצאיו של השמאי מעידים על כך כי כאשר הרכיב מי שהרכיב של החישוקים על תופי הגלגלים, לא חיזק מספיק את הברגים המהדקים את החישוק לתוף .
ייאמר כבר כאן , כי על פי כתב התביעה נטען יותר מפעם אחת, כי הנזק נגרם בגלל חיזוק וסגירת הגלגלים במומנט שגוי , קרי חזק מדי ( ראה סעיף 6-ג' לכתב התביעה .בניגוד גמור לחוות הדעת של השמאי .
גם בפסקה השנייה של פרק " מסקנות" בחוות הדעת של השמאי , נקבע " השבר בטבור בנקודת איזון לאופן לגלגל לדעתנו בעקבות אי חיזוק אומי ההידוק הראוי , לאור האמור לעיל אנו בדעה כי הנזק נגרם בעקבות אי חיזוק כראוי "
מאחר והנטען בכתב התביעה לענין סיבת השחיקה בין החישוק לאופן,אינו הגיוני , וכי אם החיבור ביניהם היה חזק מדי – כנטען בתביעה – הרי לא יכולה להיגרם שחיקה בין החישוק לאופן, שכן הם אינם משוחררים, והם נעים ביחד, אזי נצא מתוך הנחה כי האמור בחוות הדעת, הוא הסיבה לשחיקה בחישוק, שהביאה לחיכוך בינו לבין האופן, שגרם בסופו של דבר לרעידה .למעשה כל המשפט התנהל על סמך ההנחה כי היה חיזוק רופף של החישוקים.
גם השמאי , בנוסף לאמור בחוות הדעת שלו , אומר
" אי הידוק כראוי של הג'נט למקום , וחוסר איזון גלגלים יכול לגרום לתופעה של רעידה "
על פי ההגנה המשאית טופלה אצל הנתבעים ביום 30/8/08 ( בכתב התביעה נטען ביום 5/9/08 ) .
בכתב ההגנה נטען כי ביום 20/10/08 הובאה המשאית שוב לצורך תיקון תקר , קרי המשאית נסעה במשך 50 יום , ולא הייתה כל תלונה על רעידה. גם ביום 20/10/08 כשהובאה למוסך , הובאה לצורך תיקון תקר, ולא משום סיבה אחרת.
בכתב התביעה נטען כי " לאחר זמן התברר " כי המשאית סובלת מרעידות . כתב התביעה איננו מפרט מה הוא אותו זמן , שלאחריו התברר כי המשאית "סובלת . "