פסק דין
1.תביעת תחלוף על סך 131,141 ₪.
רקע
2.התובעת ביטחה את חברת אחים עופר נכסים (1957) בע"מ (להלן: המבוטחת) בפוליסת ביטוח אש מורחבת. בבעלות המבוטחת מגדל משרדים ברחוב אבא אבן 1 בהרצליה (להלן: המבנה). ביום ה- 10.6.2005 בסביבות השעה 23:00 התרחשה הפסקת חשמל קצרה במבנה המבוטחת. הנתבעת, חברת החשמל לישראל, אחראית להספקת והזנת החשמל מרשת החשמל הכללית לבתי אב ועסקים בישראל ביניהם המבנה של המבוטחת.
התביעה
3.במגדל המשרדים של המבוטחת ארעה הפסקת חשמל. תופעת מעבר אשר התחוללה ברשת ההזנה של חברת החשמל, גרמה למכת מתח גבוה (נחשול מתח יתר) שנוצרה מתהודה. כתוצאה מנחשול המתח ארע פיצוץ ושריפה בשנאי השייך למבוטחת. שמאי מטעם התובעת העריך את הנזק של המבוטחת בסך של 30,751 $. התובעת שלמה למבוטחת, מכוח חבותה ע"פ הפוליסה סך של 120,772 ₪ (בניכוי השתתפות עצמית). לתובעת נגרמו הוצאות נוספות בסך 3,029 ₪ בגין שכ"ט שמאי, וכן, 3,159 ₪ בגין מהנדס חשמל. סך כל תשלומי התובעת בגין הנזק הסתכמו ל-126,960 ₪ ובשיערוך ליום הגשת התביעה הסכום הינו 131,141 ₪. התובעת דורשת כי הנתבעת תפצה אותה בסכום של 131,141 ₪.
4.הנזק נגרם על ידי נכס שבשליטתה המלאה של הנתבעת. על הנתבעת הנטל להוכיח כי לא התרשלותה היא שגרמה לנזק, לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968. עוד נטען כי הנתבעת הפרה הוראה חקוקה (התובעת מפנה באופן כללי לחובותיה של הנתבעת ע"פ חוק החשמל, תשי"ד-1954).
ההגנה
5.בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת את טענות התובעת בדבר קיומו של נזק, ערכו וקשר סיבתי בינו לבין השריפה ו/או הנתבעת. הנתבעת טוענת כי הנזקים הנטענים ארעו בגין רשלנות מלאה ו/או תורמת של המבוטח ועל כן לא קמה חובתה לשפות התובעת. נטל הראיה מוטל על כתפי התובעת ולא מתקיימים בענינינו היסודות הדרושים לשם העברת נטל הראיה ע"פ סעיף 41 לפקודת הנזיקין או כל דין אחר. הואיל והתובעת לא פירטה את הוראות החיקוקים שלטענתה הופרו אין לשמוע כל טענה בדבר עוולה זו ויש להורות על מחיקת סעיף זה מכתב התביעה. הסכומים הנקובים בכתב התביעה ו/או חוו"ד המצורפות לטענת הנתבעת מופרזים. התובעת שילמה כמתנדבת ולכן דין התביעה להידחות.
דיון
ראיות הצדדים וסדרי הדיון
6.התובעת הציגה את הראיות הבאות: תנאי פוליסת הביטוח ותשלומים ששולמו למבוטחת בהתאם לפוליסה (פוליסה שצורפה לכתב התביעה הייתה שגוייה והוחלפה באחרת במסגרת תצהירי העדות הראשית); תיאור האירועים במקום מפי עד ראייה; תיאור מצב תחזוקת השנאי הניזוק; חוו"ד השמאי שמואל רמתי בעניין הנזק, וחוו"ד מהנדס החשמל אשר סלוצקי, באשר לגורמי הנזק. הנתבעת הציגה חוות דעת מומחה מטעמה, מר דוד שושן, באשר לגורמי הנזק. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס דוד בן אפרים, מהמכון לחקר הכשל, לבחון את הגורמים לשריפת השנאי. המומחה הגיש חוות דעת, ונחקר עליה ביום 17/9/2009. לאחר חקירת המומחה הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, ולפיו, ויתרו הצדדים על חקירת העדים מטעם הצדדים, תוך שהם שומרים על כל טענותיהם באשר לתוכן העדויות והראיות. הוסכם כי הכרעת בית המשפט תיעשה על יסוד מלוא הראיות שלפניו ולאחר קבלת סיכומי הצדדים בכתב.
7.חרף שלל טענות ההגנה שנטענו בכלליות וכדבר שבשגרה, המחלוקת העיקרית נסבה סביב שאלת גורמי הנזק, לאמור, מה גרם לשריפת השנאי. האם השנאי נשרף כתוצאה מנחשול מתח ברשת החשמל שבאחריות הנתבעת או שמא מסיבה אחרת שאינה תלוייה בנתבעת. בהקשר זה יש להכריע גם בשאלת נטלי ההוכחה, דהיינו, האם עבר הנטל אל הנתבעת לפי סע' 41 לפקודת הנזיקין.
גובה הנזק וחובת תשלום תגמולי הביטוח
8.בטרם דיון בסוגייה העיקרית שבין הצדדים אני רואה לסלק על הסף את טענות ההגנה בדבר גובה הנזק, והיות התובעת משלמת כמתנדבת. גובה הנזק נקבע על ידי שמאי מטעם התובעת. השמאי לא נחקר על תצהירו בפני בית המשפט אין ממצאים כלשהם העומדים בניגוש לחוות דעת זו. על כן, בשאלת גובה הנזק אין מקום לסטות מן האמור בחוות הדעת מטעם התובעת.
עוד נטען כי התובעת שילמה למבוטחת תשלום שאין היא מחוייבת בו על פי פוליסת הביטוח. הנתבעת מפנה לאמור בפוליסה תחת הכותרת: "חריגים כלליים", לאמור: המבטח אינו חייב בשיפוי המבוטח בגין נזק שנגרם למתקן חשמלי כתוצאה ממתח יתר, עומס יתר וכד' (סע' 4).
טענה זו אינה יכולה לעמוד. ברשימה המצורפת לפוליסה נרשם כי במסגרת פרק א' של הפוליסה ניתן כיסוי "אש מורחב", עבור נזקי חשמל, כולל שנאים. פרק א' של הפוליסה מפרט את הכיסוי שניתן במסגרת הפוליסה המורחבת. סע' 6 של פרק זה מפרט הרחבות שונות ובהן: "אבדן או נזק הנגרם לשנאי כוח, לוחות פיקוד וחשמל על ידי מתח יתר, עומס יתר, קצר חשמלי, קשת חשמלית, שינוי מתח, בריחת חשמל והתחממות עצמית" (סע' 6.3). ברוח זו קבע השמאי מטעם התובעת כי באירוע נושא התביעה ניזוק שנאי שהינו חלק מהרכוש המבוטח, וכי הפוליסה מורחבת לחסות הנזק הנדון (חוו"ד השמאי שמואל רמתי, עמ' 9). הנה כי כן, בדין שילמה התובעת תגמולי ביטוח למבוטחת, והיא באה בנעלי המבוטחת לצורך תביעה זו. גורל התביעה יוכרע, אפוא, על יסוד שאלת האחריות לנזק.
נסיבות האירוע
9.מדו"ח השמאי שמואל רמתי (עמ' 4) ניתן ללמוד כי מתחם המבוטחת כולל מגדל משרדים (מעוף 2001 – מקום התרחשות ארוע הנזק), מרכז מסחרי, חניון ובצמוד בניין מרכזים 2001. מערכת החשמל המזינה מבנים אלה משותפת ומורכבת מ-3 מפסקים ראשיים. החשמל המגיע ממערכת של הנתבעת, באמצעות כבלים תת קרקעיים לחדר החשמל הראשי (בקומת החניון בבניין מרכזים 2001) מועבר בכבלים ל-3 תחנות השנאה. האחת מזינה את בניין מעוף, השניה את בניין מרכזים והשלישית את גוש תחתון. בכל תחנה 2 שנאים דהיינו סה"כ 6 שנאים 1000 KVA כל אחד. מתחנות ההשנאה עובר המתח ללוחות חשמל ראשיים ומשם בחלוקת משנה ללוחות חלוקה של מתח נמוך לכל חלקי הבניינים. השתלשלות הארועים ביום הארוע אינה שנוייה במחלוקת. מוסכם כי ביום 10.6.2005 היתה הפסקת חשמל בשעה 18:55 באיזור הרצליה ובמבנה. הפסקת החשמל היתה למשך 300 מילי שניות ובסיומה חזרה אספקת חשמל סדירה לקו "אבוב" (קו אספקת החשמל אצל הנתבעת) ולצרכנים המחוברים אליו, למעט השנאי המדובר במבנה. איתור העדר החשמל באחד משני השנאים במבנה התקיים בשעה 23:00 בלבד, זאת לאור העובדה כי המבנה אינו פעיל בימי שישי אחה"צ למעט פעילות פאב שאנשיו חשו כי מיזוג האויר אינו פועל. בדיקת התלונה העלתה כי אחד השנאים דומם. בעקבות ארוע הפסקת החשמל הנ"ל פרט לנזק השנאי של המבוטחת לא דווח על כל נזק אחר לא בשטח המבוטחת ולא בכל מבנה אחר בהרצליה פיתוח.
תופעת התהודה (תופעת המעבר) TRANSIENTS