כחיל(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לא ביקשתי תגובת התביעה.

ערר על החלטת בימ"ש קמא, כב' השופט בקר, אשר הורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

בא כח העורר טוענת בשני ראשים: באשר לראיות לכאורה והמסוכנות וכן באשר לאי בחינת חלופת מעצר.

ראיות לכאורה: ביום 10.10.10 סמוך לשעה 13:00 נפרצה דירת המתלונן אשר שהה מחוץ לדירתו זמן קצר. סיור משטרתי הבחין במשיב ובחברו ישובים על ספסל בתחנת אוטובוס כאשר תיק כחול לצידם. היה זה בשעה 13:30 (ראה דו"ח פעולה). המשיב וחברו טענו כי התיק לא שייך להם. בעוד השוטר משוחח עימם, הוא קיבל דיווח בקשר בדבר ההתפרצות לדירת המגורים הסמוכה למקום.

מאוחר יותר, הגיעה חוו"ד לפיה טביעת האצבע שנמצאה על המחשב הנייד אשר היה בתיק שייכת למשיב השני. העורר קושר עצמו למשיב השני הן בהודעתו כי היו יחד כל היום והן בעובדה כי השניים נמצאו סמוך למקום ההתפרצות דקות ספורות לאחר ההתפרצות ובכך קמה חזקה תכופה.

הנה כי כן, קמה תשתית ראייתית לכאורית הן נסיבתית והן על פי החזקה התכופה.

באשר לעילת המעצר: מדובר בהתפרצות לדירת מגורים, עבירה המקימה עילת מעצר.

צדק כב' השופט בקר כאשר דחה מכל וכל את הרעיון של בחינת חלופת מעצר. זאת לדעת, כי חודשיים לפני מועד ביצוע העבירה שוחרר המשיב ממאסר ממושך בן 15 חודשים בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים. נכון הוא כי המשיב בן 18 שנים בלבד, אולם לגילו משמעות ביולוגית בלבד כפי שמעיד עברו הפלילי המכביד. לא נקפו ימים רבים מאז שחרורו וכבר שב לבצע עבירות.

על כן, צדק בימ"ש קמא כאשר סבר כי את אומדן המסוכנות הוא יכול לערוך בכוחות עצמו ואין צורך להלאות בכגון דא את שירות המבחן העמוס לעייפה.

המסוכנות ניבטת ובולטת נוכח העיתוי של ביצוע העבירה, קרי, זמן קצר לאחר השחרור.

הערר, למרבה הצער, נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"א, 30/11/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית