אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כורך ואח' נ' ג'אנח ואח'

כורך ואח' נ' ג'אנח ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
42366-10-11
21/01/2014
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
אברהם כהן
הנתבע:
1. נירית כורך
2. משה ג'אנח
3. עוזי קורח

החלטה

1.לפניי בקשה לחיוב המשיבה 1 - היא התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: המשיבה) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש, שהוא הנתבע והתובע שכנגד (להלן: המבקש), וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

2.מדובר בתביעה שהגישה המשיבה ובשתי תביעות שכנגד שהגישו המבקש והמשיב 2 - עוזי כורח (להלן: המשיב). בתמצית, בכתב התביעה המקורי עתרה המשיבה כי המבקש והמשיב – שמגרשיהם נמצאים בשכנות למגרשה, יפצו אותה על הוצאותיה – אשר נגרמו כתוצאה מכך שהיה עליה לבנות חיזוק לקירות שנבנו על ידי המבקש והמשיב במיצר בגבול מגרשם הסמוך למגרש המבקשת וכן מסלעות, וזאת על מנת לתמוך קירותיהם שלטענתה נבנו ללא רגל תומכת וללא ביסוס בניגוד לחוקי הכנון והבניה ובניגוד לתקן. המבקשת ביססה את תביעתה על חוק המקרקעין או על פקודת הנזיקין או על חוק עשיית עושר ולא במשפט. לאור המחלוקות שעלו מכתבי הטענות, ולאחר שבית המשפט נתן לצדדים האפשרות לטעון טענותיהם בישיבת יום 16.4.2012, מינה בית המשפט מומחה כדי לבחון את השאלות שבמחלוקת אשר נוסחו בהחלטת המינוי, ובין היתר האם בנו המבקש והמשיב את הקירות (גדרות) בקרבת בית המשיבה בפרדס חנה עפ"י היתרי בנייה והאם היו לקירות הנ"ל "רגל מייצבת". עוד התבקש המומחה לחוות דעתו אם נקודת 00 במגרש המשיבה היתה מונמכת או שמא המשיבה היא שהנמיכה את מפלס מגרשה. בנוסף, התבקש המומחה לחוות דעתו לגבי השפעת הבנייה שביצעה המשיבה על יסודות ביתם של המבקש והמשיב. מינויו של המומחה בוטל בהחלטתי מיום 22.04.13 ותחתיו מונה מומחה נוסף – המהנדס והמודד סוהיל סאבא (להלן: המומחה), אשר הגיש חוות דעתו ביום 04.11.13, וכן הגיש חוות דעת משלימה ובה מענה לשאלות הבהרה ביום 20.11.13. בעקבות חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה הוגשה הבקשה שלפניי.

3.המבקש טוען בבקשתו כי חוות הדעת שומטת את הקרקע תחת רגלי התביעה, ומעתה התביעה עומדת על כרעי תרנגולת וסיכוייה להתקבל אפסיים. טוען המבקש כי במצב דברים זה מתקיימות הנסיבות המצדיקות הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו. המבקש טוען כי עילת התביעה מבוססת על כך שהקיר שבנה במיצר – נבנה ללא ביסוס וללא רגל מייצבת, ומשנקבע בחוות דעת המומחה כי לא כך הדבר, הרי אפסו סיכויי התביעה. המבקש מציין עוד כי המומחה קבע כי תוכנית המדידה שצירפה המשיבה לבקשה להיתר בנייה מוקדמת ב-30 חודשים מיום ההגשה, וזאת בניגוד לתקנות המדידה. המבקש פירט בבקשתו את ההוצאות שהוציא עד כה, אשר עומדות על פי הערכתו על למעלה מ-25,000 ₪, ועל כן עתר המבקש כי תחוייב המשיבה בהפקדת הוצאות הגנתו עד כה בסך 25,000 ₪.

4.מנגד, טוענת המשיבה כי התביעה אינה נסמכת רק על חסרונה של הרגל המייצבת אלא גם על דיני המחוברים שבמיצר או על עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן עובדת קיומה של הרגל אינה מערערת את יסודות התביעה. גם בעניין מפת המדידה טוענת המשיבה כי מהנדס המועצה קבע את מפלס פני הקרקע לאחר הגשת הבקשה להיתר. המשיבה טוענת כי לא זו בלבד שחוות הדעת אינה פוגעת בסיכויי התביעה, אלא שאף יש בה כדי לתמוך בתביעה, משנקבע כי הגדרות שבנו המבקש והמשיב נבנו תוך סטייה מהיתרי הבנייה. המשיבה טענה כי לאחר הגשת חוות הדעת, כל שנותר הוא לערוך איזון בין ההוצאות שהוצאו ע"י הצדדים, ולקבוע על מי לשאת בהפרש.

דיון והכרעה

5.תקנה 519 (א) לתקנות מקנה לבית המשפט סמכות כללית לצוות על מתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. עפ"י לשון התקנה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

6.עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים (ראו: אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 751-750). עם זאת, בהפעילו תקנה 519(א) לתקנות מחוייב בית המשפט לפעול במשורה, באשר שימוש בלתי מבוקר בתקנה עלול לנעול את שערי בית המשפט בפני תובעים שתביעותיהם ראויות להתברר ובכך לסכל את זכות הפניה לערכאות שהיא זכות חוקתית (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פד"י מ"ד (1) 647). בהפעילם את תקנה 519 על בתי המשפט לאזן בין זכות התובע לפנות לערכאות, לבין זכות הנתבע להבטיח הוצאותיו מבלי שייגרם לו חסרון כיס, במיוחד כאשר סיכויי התביעה קלושים.

שיקול נוסף שעל בית המשפט לקחתו במניין שיקוליו הוא מידת סיכוייה של התביעה, אל מול חוזקן של טענות ההגנה (ראו לעניין השיקולים רע"א 1007/08 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח עלי גאליה (פורסם בנבו 31.1.2010)).

כאן המקום לציין כי חלוף הזמן מאז הגשת התביעה פועל לחובת המבקש, מאחר שהבקשה נועדה לצפות פני עתיד וליתן ערובה להוצאות עתידיות (ראו: בשא (ת"א) 2219/06 SEIEFFE S.R.L נ' רויאל גרניט בע"מ (פורסמה בנבו, 06.06.2006)).

7.בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי התביעה, למקרא חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לא ראיתי כי עובדת קיומה של הרגל המייצבת מפילה את התביעה לחלוטין ומאיינת את סיכוייה להתקבל. התביעה עניינה החזר הוצאות שהוציאה המשיבה לשם ייצוב הגדרות שבנו המבקש והמשיב. הסיבות בגינן דורשת המשיבה החזר – המהוות למעשה את עילות התביעה – מגוונות, ואינן נעוצות אך ורק בהיות הגדרות נעדרות רגל מייצבת, ועל כן אין באמור בחוות הדעת בעניין זה כדי להפריך את התביעה. כך גם באשר לקביעת המומחה באשר למועד הכנת תוכנית המדידה שצורפה להיתר הבנייה. אף אם אכן הוגשה המפה בניגוד לתקנות, אין בכך כדי לשלול את טענת המשיבה באשר לגובה מפלס פני הקרקע בעת תחילת העבודות במגרשה.

מעל לכל, יש לזכור כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נועדה לברר עובדות או לנתחן, ועל כן הינה ראייה במארג הראיות המוגשות לתיק בית המשפט, וכי בית המשפט הוא הפוסק האחרון. ראו דבריו של השופט (כתואר אז) גרוניס – שנאמרו על מומחה רפואי, אך יפים לענייננו בע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.11.2005)):

אמנם, על דרך השגרה לא יטה בית המשפט להתערב בקביעות שבחוות הדעת הרפואית של מומחה שמינה, המתבססות על הידע והמומחיות של איש המקצוע. עם זאת, בהיותו הפוסק האחרון, רשאי בית המשפט וגם מחויב להעביר תחת שבט ביקורתו את חוות דעתו של המומחה הרפואי. יש לזכור, כי עדותו של המומחה מטעם בית המשפט אינה אלא ראיה מתוך מכלול הראיות. בית המשפט, רשאי על פי שיקול דעתו לסטות במקרים מסוימים באופן חלקי או מלא ממסקנות המומחה הרפואי".

על כן, ברגיל, אין לחרוץ גורלה של תביעה – לשבט או לחסד – בהתבסס על דברים שנאמרו בחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. מכאן גם נגזר כי אין לקבוע, אלא במקרים חריגים בלבד, כי חוות דעתו של המומחה מהווה שיקול המכריע את הכף בבקשה להפקדת ערובה. במיוחד נכונים הדברים בשעה שלצדדים זכות לחקירת המומחה על חוות דעתו, על מנת לקעקעה .

8.לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקש לא הצביע על מצב פיננסי קשה בו נתונה המשיבה, ועל כן לא הוכיח אף לא בראשית ראייה את החשש – המהווה שיקול במניין השיקולים בבקשה מעין זו – לפיו ככל שתידחה התביעה, יקשה עליו להיפרע הוצאותיו מהמשיבה.

9.סוף דבר, לאחר ששקלתי את זכות הגישה לערכאות של המשיבה אל מול זכות המבקש להיפרע הוצאותיו בסוף המשפט, ככל שתידחה התביעה, ובשים לב לעיתוי הגשת הבקשה ולנימוקיה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום במלא בפועל.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ד, 21 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ