כורד נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

התובעת, גב' סוהאד כורד, הגישה תביעה זו נגד החלטת הנתבע מיום 17.7.07 על פיה נדחתה תביעתה לקצבת שאירים, אותה הגישה התובעת בעקבות פטירת בעלה המנוח, עותמאן מחמד אל כורד (להלן: "המנוח").

עובדות שאינן במחלוקת

התובעת, ילידת ירושלים, נישאה למנוח בשנת 1974. המנוח נשא תעודת זהות ישראלית.

בשנים הראשונות לנישואי התובע והמנוח הם גרו בעיר העתיקה בירושלים.

במועד שאיננו מאוחר לשנת 1984 או תחילת 1985, עברו התובעת והמנוח לגור בנכס של משפחת המנוח בדאחיית אל-בריד (שכונת הדואר) מחוץ לתחום ירושלים.

בשנת 2001 התובעת עזבה את בית המנוח בדאחיית אל-בריד ועברה להתגורר לבדה בירושלים. התובעת התגוררה במספר דירות שכורות. החל מיום 1.5.06 שכרה התובעת ממר יוסף מחמד אבו ח'דיר דירה ברחוב אלח'נסאא 13, שועפאט על פי חוזה שכירות שנחתם ביניהם באותו יום. התובעת גרה בדירה זו עד ליום 30.4.07.

ביום 22.10.06 נחקרה התובעת על ידי חוקר הנתבע בדירה השכורה ברחוב אלח'נסאא 13, שועפאט. במסגרת חקירתה נשאלה התובעת "היכן גרת לפני שעברת להתגורר בבית הזה", ותשובתה היתה:

"גרתי בשכונת הדואר בבית בעלי, ועזבתי את הבית שבשכונת הדואר עקב סכסוך עם בעלי ויצאתי מהבית שבשכונת הדואר בחודש 7/2001 ועברתי לגור בשכירות בבניין עיסאווי לתקופה של חמש שנים בערך בקומת הקרקע, משם עברתי לבית אהראם בשיך ג'ראח וגרתי שם פחות משנה מחודש 8/2005 ויצאתי משם בחודש 5/06 כאשר עברתי לבית הזה".

בעקבות חקירת התובעת מיום 22.10.06 שלח הנתבע למנוח מכתב ביום 15.11.06 בו נאמר כי על פי המידע והממצאים שבידי הנתבע, הפסיק המנוח, לכאורה, להיות תושב ישראל מיום 1.1.95 ואילך מאחר שאינו גר בתחום מדינת ישראל מתאריך זה. ניתנה למנוח אפשרות להשיג על הודעת הנתבע תוך 45 ימים, ומשלא השיג המנוח על האמור במכתב תוך הזמן האמור, נגרע המנוח מקובץ המבוטחים בביטוח לאומי ובביטוח בריאות ממלכתי, החל מיום 14.1.07.

ביום 8.2.07 מסר המנוח הצהרה במשרדי הנתבע במזרח ירושלים, שזו לשונה:

"אני הח"מ עותמאן מחמד אל כורד...מצהיר לכם בזאת שאני גר בשועפאט רחוב אלח'נסאא 13 מתאריך 30.11.06 וכי לפני כן בירושלים – שיח' ג'ראח מתאריך 13.8.05. אני עובד ב..ואדי אל ג'וז ויש לי מוסך בירושלים.

8.2.07 עותמאן אל כורד

נ.ב. ואני מצהיר שאני גר עם אשתי מתאריך 30.11.06 ועד היום".

בעת מסירת הצהרתו מיום 8.2.07 לנתבע, המציא המנוח לנתבע חוזי שכירות וקבלות לתשלום ארנונה על שם התובעת.

ביום 20.2.07 נפטר המנוח.

ביום 13.5.07 נחקרה התובעת בדירה שכורה בשיח' ג'ראח אליה עברה. חוקר הנתבע איתר את התובעת לאחר שהלך לדירתה הקודמת בשועפאט ולא מצא אותה שם.

המחלוקת

המחלוקת בתיק מתמקדת בשאלה אם המנוח היה תושב ישראל בעת פטירתו, אם לאו. זאת, לאור הוראת סעיף 252 לחוק ביטוח הלאומי לפיה תנאי לזכאות לקצבת שאירים הוא שהאדם שבשל פטירתו נתבעת הקצבה היה "מבוטח". "מבוטח" לצורך פרק י"א לחוק, הינו "תושב ישראל שמלאו לו 18.." (סעיף 240(א) לחוק).

ככל שייקבע, כטענת התובעת, כי המנוח היה תושב ישראל בעת פטירתו, יהיה צורך להכריע בשאלה אם חל הסייג להגדרת "אלמנה" שבסעיף 238 לחוק, לפיו מי שהיתה אשתו של המנוח בעת פטירתו לא תיחשב "אלמנה" אם בחמש השנים שקדמו לפטירתו היא היתה נפרדת ממנו לפחות שלוש שנים ובכללן 12 החודשים שקדמו לפטירה.