אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח ואח'

כהן נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2018 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
3662-17
01/02/2018
בפני הרכב השופטים:
1. י' דנציגר
2. מ' מזוז
3. ג' קרא


- נגד -
המערערים:
1. יהושע כהן
2. מאיה כהן
3. מנחם כהן
4. ליה כהן

עו"ד יעקב אמסטר
המשיבים:
1. פסגות זיו השקעות ופיתוח
2. משה כהן

עו"ד דורון לנגה
עו"ד יהונתן סאבג
פסק דין
 

השופט י' דנציגר:

 

 

רקע עובדתי

  1. ההליך דנן נוגע לחברה בשם טולוס - בניין והשקעות בע״מ (להלן: החברה), שהקימו בשנת 1991 שני אחים - אהרון ומשה כהן (להלן: אהרון ומשה, בהתאמה). כל אחד מהאחים החזיק במחצית המניות(משה מחזיק בהן באמצעות המשיבה 1, חברת פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) בע״מ). לימים, בשנת 2008, אהרון חלה ובמאי 2009 נפטר. המערערים הם יורשיו של אהרון.

 

  1. עוד לפני שחלה אהרון, ידעו יחסי האחים עליות ומורדות. בשנת 2004 התנהלה בוררות בין האחים וביום 17.5.2008 נחתם הסכם לפיו אהרון יחדל להיות בעל מניות בחברה, כנגד תמורה כספית שפורטה בהסכם. הסכם זה לא בוצע מעולם - התמורה לא שולמה והמניות לא הועברו. ביום 16.9.2008 נחתם פרוטוקול בו הוסמך משה לחתום על כל מסמכי החברה כחותם יחיד, וזאת עד ליום 30.9.2009.לאחר פטירת אהרון, ביצע משה בחברה הגדלת הון והקצאת מניות, באופן שהוביל לדילול אחזקותיו של אהרון במניות החברה (וליתר דיוק, אחזקות עזבונו) כך שכעת החזיק 5% בלבד מהון המניות המחולק של החברה. עם זאת, לאחר מכן, פנה משה למערערים והציע להם להישאר בעלים של 50% ממניות החברה. ביום 15.9.2009 מסר משה למערערים מכתב בו התחייב להעביר להם 45% ממניות החברה בכל עת שיבקשו, וכן התחייב כי לא ימכור, ישעבד או ימשכן את המניות ולא יבצע בהן כל פעולה אחרת שתגביל או תפגע בזכותם במניות.

 

  1. חרף ניסיונות שונים שעשו המערערים במטרה להשיב לידיהם את מניות החברה, הדבר לא צלח בידם, עקב פעולות שונות והתנגדות של משה. המערערים אף הגישו בקשה לפירוק החברה מטעמי צדק, אולם בקשתם זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, נוכח הכלל לפיו יש להימנע ככל הניתן מפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה (פר"ק 1857-03-12). רק לאחר נקיטת הליכים משפטיים נוספים הועברו המסמכים הנדרשים לצורך השבת המניות למערערים, אולם לטענתם, משה המשיך לעשות בחברה כבתוך שלו וביצע פעולות שונות ללא ידיעתם, לרבות עסקאות שונות, משיכת כספים וכיוצא באלה. בקשה נוספת שהגישו המערערים לפירוק החברה נדחתה ביום 27.11.2014, על אף שבית המשפט הביע אי נוחות מאופן התנהלותו של משה בניהול החברה, תוך מידור המערערים (פר"ק 18882-07-14).

 

  1. בשנת 2015 פנו המערערים לבית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה, שעניינה מתן הוראות לשם מניעה או הסרה של קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן: חוק החברות). לטענת המערערים, חרף ההסכמות בין הצדדים, מאז פטירתו של אהרון, משה עושה בחברה כבתוך שלו, מבצע פעולות ועסקאות שונות, לרבות שעבוד של נכסי החברה, משיכת כספים ועוד, מבלי שהוא מיידע עליהן את המערערים או מבקש את אישורם לכך ואף מבלי לחלוק עמם ברווחים. בד בבד, מסרב משה למסור להם מידע או לשתפם בניהול החברה.

 

ההליך בבית המשפט המחוזי

  1. בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט המחוזי רואה חשבון, מר יאיר רבינוביץ׳, על מנת שיבדוק את מצבה הכספי של החברה, לתקופה של שבע שנים אחורה. הוסכם כי הצדדים יהיו רשאים לפנות לרואה החשבון ולהגיש מסמכים לבדיקתו לפי שיקול דעתם. בחוות הדעת שהגיש רו״ח רבינוביץ׳ הובהר, כי נקודת המוצא לקביעת מצבה הכספי של החברה הוא הדו״ח המבוקר ליום 31.12.2014, כאשר יש לתקן חלק מהנתונים הכלולים בדו״ח בהתאם למסקנותיו. בסיכום קבע רו״ח רבינוביץ׳, כי משה נמצא בחובה כלפי החברה בסך של 3,619,427 ש״ח ואילו אהרון ויורשיו (אליהם התייחס כקבוצה אחת) נמצאים בחובה כלפי החברה בסכום של 1,428,644 ש״ח. כמו כן, קבע רואה החשבון את שכר הדירה בו חייב משה בגין השימוש במשרד ובארכיב וכן התייחס לשכרו של משה כדירקטור. בהמשך, מינה בית המשפט מומחה נוסף כדי להעריך את שוויו של אחד מנכסי החברה.

 

פסק הדין וההחלטות המשלימות

  1. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, מיום 8.12.2016, נקבע, כי נקודת המוצא היא שהמערערים הם בעלים של מחצית ממניות החברה. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי למעשה משה הפך למנהל היחיד בחברה בהסכמת אחיו המנוח. משה ניהל את החברה וכן העמיד בטוחות רבות לצורך ניהול עסקיה, אולם מנגד קיבל שכר ניהול, השתמש במשרדי החברה וכפי הנראה הפיק רווחים נוספים. נקבע, כי מהראיות עולה בבירור שבשלב מסוים עשה משה בחברה ובנכסיה ככל העולה על רוחו, מבלי לדווח דבר למערערים, מבלי לקבל את הסכמתם, מבלי לדווח על התוצאות העסקיות, ולמעשה הדיר לחלוטין את המערערים מענייני החברה. מנגד, נפסק כי למערערים הייתה ציפייה לגיטימית להיות מעורבים בענייני החברה, לקבל דיווחים שוטפים ומלאים, להיות נוכחים באסיפות בעלי המניות, לדעת על המתרחש בחברה, על נכסיה, כספיה וכדומה. בית המשפט המחוזי ציין עוד, כי מדובר בחברה משפחתית שהיא מעין שותפות, שיחסי בעלי המניות בה צריכים להיות מושתתים על אמון הדדי, אלא שבמקרה דנן נקלעו הצדדים למשבר אמון חריף ביותר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ