כהן נ' פרומיס טקסטיל בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש החייב בתיק הוצל"פ 01-20745-99-1, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 26.2.13 של כב' רשם ההוצל"פ אביטל ערן שדחה את בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

בהחלטתו מפנה הרשם הנכבד להחלטות קודמות שניתנו על ידו בעניין בקשתו של המבקש להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, החלטות אשר משום מה לא נזכרות בבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

2.החלטה ראשונה לבקשתו של המבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים ניתנה ביום 26.12.12, החלטה מפורטת אשר המבקש לא ביקש לערער עליה.

בהמשך הגיש המבקש בקשה חדשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 29.1.13. גם על החלטה זו לא ביקש המבקש לערער.

במקום לבקש רשות ערעור כבר על ההחלטה הראשונה, בחר המבקש לחזור ולשחזר בקשות עד להחלטה מיום 26.2.13, שהיא נשוא הערעור, ואולי כך נקט משום שהמועד לבקש רשות ערעור על שתי ההחלטות הראשונות חלף זה מכבר.

3.די בכל האמור לעיל כדי לדחות את הבקשה הנוכחית על הסף שכן לא התקיים שינוי בנסיבות שהצדיקו הגשת בקשה חוזרת ונשנית.

דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להדחות גם לגופא, ואין צורך בתגובת המשיבים.

נראה כי המבקש בחר לעשות חוכא ואטלולא מהליכי ביהמ"ש והוא סבור כי החלטות שיפוטיות הינן בגדר המלצה בלבד וכי ההליך פשיטת הרגל כמו גם ההליך של הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, נועדה אך ורק כדי להגן עליו ולאפשר לו להתחמק מהנושים ומבלי שהוא ימלא את חלקו וישלם את מה שמוטל עליו לשלם.

4.מסתבר כי הליך פשיטת הרגל בוטל עקב התנהלות בחוסר תום לב של המבקש, וניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל.

כמו כן מסתבר כי בעבר כבר הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, ואולם תיק האחוד פוזר בגין אי קיום החלטות ואי ביצוע תשלומים ולמרות התראות שנשלחו אליו התעלם מהם.

התנהלותו של המבקש נגועה, בעליל, בחוסר תום לב ובהמשך התנהלות בלתי ראויה אשר ביהמ"ש לא ייתן לה יד.

5.בהתאם להוראות תקנה 29 ב' לתקנות ההוצל"פ ניתנת לחייב הזדמנות אחת לאיחוד תיקיו וכאשר חייב מבקש פעם נוספת לאחד את תיקיו עליו להראות כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק להיעתר לבקשתו.

המבקש לא מראה בבקשתו שינוי נסיבות כלשהו אשר יש בו כדי להצדיק הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים בסיבוב שני.

אין לחייב זכות קנויה להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים והכרזה מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ בהתאם לכלל הנסיבות.

בהתאם לכלל הנסיבות שבתיק ובין היתר התנהלותו של המבקש לאורך כל הדרך, היקף החובות, יכולת התשלום כפי שמוצגת על ידו, הרי שאין כל תועלת באחוד התיקים ובדין דחה הרשם את בקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

6.לאור כל האמור לעיל נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.