כהן נ' לרנר

פסק דין

לפניי תביעת פינוי.

התביעה מתייחסת לדירה בקומה שנייה בת 2 חדרים, מטבח ושירותים (להלן: הדירה) וכן יחידה נוספת המהווה דירה בת חדר גדול עם נוחיות בחוץ (להלן: הכריכייה) המצויות בבית ברחוב אדוניהו הכהן 2 בירושלים.

הקדש אליהו חיים יוחננוף לטובת ישיבת פורת יוסף הוא הבעלים של הדירות.

התובעים 1 ו- 2 הם נאמני ההקדש.

הנתבעים 1 ו- 2, יחד עם אביו המנוח של הנתבע 1 שהוא בעלה לשעבר של הנתבעת 2, רכשו זכויות של דיירות מוגנת בדירה. הנתבע 1, יחד עם אביו המנוח רכשו זכויות של דיירות מוגנת ביחידה הנוספת צורך ניהול כריכייה.

הנתבע 3 עושה שימוש בדירה באישור הנתבע 1.

לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו- 2 נטשו את הדירה ואת הכריכייה, הנתבע 1 הרשה לנתבע 3 לעשות שימוש בדירה למרות שלא הייתה לו זכות לעשות כן והנתבע 3 מתגורר בדירה ללא זכות.

בכתב התביעה עתרו התובעים לסעד של פינוי כנגד הנתבעים. כמו כן ביקשו לחייב את הנתבעים 1 ו- 3 בדמי שימוש ראויים.

לטענת הנתבע 1 הוא צורף כצד לחוזים למרות שהיה ידוע לתובעת כי הוא אינו מתגורר בדירה, ובוודאי לא מגורים בלעדיים, אלא הוא עתיד להתחתן ולהתגורר בדירה משלו, וכך במשך שלושים שנה לא השתנה מאומה לגבי זיקתו לנכסים, וההקדש לא ניהל נגדו הליך פינוי, מה שמביא למסקנה שההקדש הכיר בו כדייר מוגן באותה זיקה שהייתה לו לנכס במשך כל השנים. לטענתו, העובדה שיש לו דירה נוספת אינה מהווה עילת פינוי. עוד לטענתו יש לדחות את התביעה בשל שיהוי שכן עד לתביעה זו מעולם לא הוגשה נגדו תביעת פינוי, ולא נטען כי נטש את הדירה.

הנתבעים הודו כי הנתבעת 2 לא עושה שימוש בדירה. לטענתם הנתבע 3 נמצא בדירה כאורח של הנתבע 1.

מטעם התובעים נתנו תצהירים אורי עמרם - מזכיר בישיבת פורת יוסף ושמואל יצחקי – שכן המתגורר בבית.

מטעם הנתבעים נתנו תצהירים הנתבע 1, הנתבע 3, ושבעה מצהירים אשר הצהירו על זיקתו של הנתבע 1 לנכס.

בפתח הדיון אשר התקיים ביום 1.12.13 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה:

יינתן פסק דין פינוי כנגד הנתבעים 3-2.

התובעים יוותרו על התביעה לדמי שימוש ראויים.

הצדדים יסכמו בעל פה בעניין תביעת הפינוי כנגד הנתבע 1 על סמך התצהירים והחומר שהוגש ויינתן פסק דין בעניינו.

הדירה

אין מחלוקת כי הנתבע 1 חתום על הסכמי השכירות כשוכר יחד עם הוריו; הוריו התגרשו בשנת 1981 והנתבעת 2 עברה לגור בדירה אחרת; הנתבע 1 התחתן בשנת 1985 ומאז גר עם אשתו בדירות אחרות; לנתבע 1 דירה בבעלותו משנת 1990 ואביו של הנתבע, אשר התגורר בדירה, נפטר בשנת 2005.

הנתבע הצהיר כי: "באותה תקופה שחתמתי על חוזי השכירות, הייתי חייל בשירות סדיר. מעולם לא הייתי אמור לגור באופן קבוע בדירה והתובעת ידעה ויודעת עובדה זאת לאשורה. התובעת ידעה שאינני מתגורר עם הורי" (הנתבע 1, סעיף 4 לתצהיר).