כהן נ' לוז דיזיין בע"מ

פסק דין

1.       ביום 14.8.12 הזמינה התובעת אצל הנתבעת שולחן המכונה "שולחן אבירים" (להלן: "השולחן") ו- 6 כסאות שמחירם, כולל הובלה והרכבה, עמד על 14,000 ש"ח. באותו מעמד שילמה התובעת לנתבעת מקדמה בסך 4,000 ₪.

2.         לטענת התובעת, החלטתה לרכוש את השולחן התקבלה לאחר שעוד בחודש יולי 2012 היא ביקרה בחנות הנתבעת וראתה את השולחן בתצוגה. לשאלותיה אז – כך לדבריה - נאמר לה כי מדובר בשולחן יקר מכיוון שהוא עשוי כולו מעץ אלון מבוקע ולאחר שערכה בירורים במספר חנויות נוספת, החליטה להזמין ולרכוש שולחן זה אצל הנתבעת.

3.התובעת טוענת כי במועד ההזמנה השולחן אמנם לא היה בחנות ונאמר לה שהוא נמכר, אך מנהלת החנות הגב' אילנית ילוז (להלן: "אילנית") הראתה לה תצלום שלו והיא אישרה כי זהו אכן השולחן שהיא מבקשת לרכוש. לאחר משא ומתן בו סוכם מחיר העסקה הכולל, המתינה התובעת להגעת השולחן וביום הגעתו – 13.9.12 לאחר ששילמה את יתרת סכום העסקה הכולל, היא נוכחה לדעת כי מדובר בשולחן כבד שבקושי ניתן להזיזו ממקומו.

4.בדרישתה לפיצוי בסך 8,000 ₪ (הסכום שלטענתה שולם בעד השולחן) וסכום נוסף בעד "אי עמידה בתנאי הרכישה", טוענת התובעת כי בעוד שהובטח לה שולחן העשוי כולו מעץ אלון מבוקע, הרי שבבדיקת נגר מומחה מטעמה (מר אלי פיסחוב – ר' המסמך המצורף לכתב התביעה) הסתבר כי רוב חלקיו של השולחן עשויים MDF (קרטון דחוס) וציפוי פורניר, רגליו עשויות מפורניר חלול ורק בסיס השולחן עשוי מעץ אלון מבוקע – החומר ממנו אמור היה השולחן כולו להיות עשוי.

לתמיכת טענה זו הגישה התובעת לעיוני צילום של השולחן – ת/1 וכן את העתק טופס ההזמנה המקורי – ת/2 שהינו מסמך קופי שצבעו צהוב עליו כתבה אילנית ביום ההזמנה, 14.8.13, כך:

"שולחן אבירים 200x115 + 2 פתיחות, 6 כסא בריזה (צבע טבעי תואם לשולחן),

הכל אלון מבוקע (לכה מט) , כמה שפחות עיניים".

התובעת מוסיפה וטוענת כי מיד לאחר ששמעה את דברי הנגר היא פנתה אל אילנית, אלא שזו פתחה את מסמך ההזמנה המקורי שהיה ברשותה, ואז – בנוכחותה – הוסיפה בכתב ידה מתחת לשורה בה כתוב "הכל אלון מבוקע" את המילים: "רגליים עץ, למעלה פורניר", צילמה לעצמה עותק ומסרה לידיה את המקור – ת/3.

בעקבות כך, ביום 25.9.13 (12 יום לאחר אספקת השולחן) פנתה התובעת אל הנתבעת בכתב, במסמך הנושא את הכותרת "אי עמידה בתנאי ההזמנה". במסמך זה תיארה היא את השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, ציינה כי הכיסאות שסופקו לה עומדים בתנאי ההזמנה ואולם בכל מה שנוגע לשולחן, מבקשת היא לבטל את העסקה – להחזיר את השולחן ולקבל את החלק היחסי של התשלום בעדו, "גם אם הדבר כרוך בתשלום נוסף של הובלה". לנוכח סירובה של הנתבעת לבטל את עסקת רכישת השולחן, הגישה נגדה התובעת, תביעה זו.

5.         נציגי הנתבעת - בעליה מר אבי ילוז ומנהלת החנות הגב' אילנית ילוז, טוענים כי בכל

ביקוריה של התובעת בחנות, קודם לביצוע ההזמנה, הוסבר לה כי מדובר בשולחן שהפלטה

העליונה שלו עשויה מפורניר אלון מבוקע וכי בסיסי הרגליים הבאים במגע עם מים, עשויים

מעץ מלא אלון מבוקע. לטענתם השולחן שסופק לתובעת היה שולחן זהה לזה שהיא ראתה בתצוגה בחנות (נ/1) ולמעשה מעולם לא היה בתצוגת הנתבעת שולחן אוכל עשוי מעץ מלא אלון מבוקע. את סירובם לביטול העסקה הסבירו השניים בכך שמדובר בשולחן שיוצר במיוחד עבור התובעת ועל פי מידותיה וטענו כי היא ידעה במעמד ביצוע ההזמנה שמדובר בפורניר אלון מבוקע, אלא שבשלב יותר קיבלה היא ככל הנראה מהנגר הצעה זולה יותר ולפיכך ביקשה לבטל את העסקה.

6.את התוספת שכתבה על טופס ההזמנה המקורי, הסבירה אילנית כך:

"...היא לא שאלה אותי דבר וחצי דבר ממה מורכב השולחן. אחרי שבוע

שבועיים היא הגיעה אלי ואמרה לי להוציא את ההזמנה ושאלה ממה

מורכב השולחן ואז כתבתי את המשפט "רגליים עץ למעלה פורניר".

7.התובעת הכחישה את טענת נציגי הנתבעת בנוגע למניעיה בבקשה לביטול העסקה ואמרה: