כהן נ' טבע לחקלאות (קנ"ט)

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד הנתבעת.

התובעת טוענת כי היא חכרה מאדם בשל הלאל אשר (להלן "אשר") חלקה ועליה מטע פירות מזנים שונים וזאת בשטחים החקלאיים של מושב אליפלט.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בביטוח נזקי טבע בענף החקלאות והתובעת פנתה אליה לצורך הוצאת פוליסת ביטוח ושילמה עבור כך 18,000 ₪ בהמחאות דחויות. טרם הוצאת הפוליסה, הגיע שמאי מטעם הנתבעת לצורך בדיקת המטעים והוסבר לתובעת כי בגין כל זן שיינזק יתקבל פיצוי בנפרד. התובעת טוענת כי עם קבלת הפוליסה היא נוכחה לראות כי התנאים שנרשמו בה סותרים את מה שנאמר על ידי השמאי בעניין זה ועל כן בן זוגה פנה לנתבעת וביקש לבטל את הפוליסה. הנתבעת הודיעה כי לא ניתן לבטל את הפוליסה ועל כן נאלצה התובעת בעל כורחה להיות מבוטחת של הנתבעת.

התובעת טוענת כי בשל חוסר יבול בשל חוסר הפרייה היא פנתה לנתבעת לקבלת פיצויים על פי פוליסת הביטוח, הנתבעת שלחה שמאי מטעמה אשר ערך חוות דעת שאיננה משקפת את המציאות ופיצתה את התובעת במחצית מהפיצוי המגיע לה, בטענה כי המטע איננו מטופל כראוי. בן זוגה של התובעת הסביר לשמאי כי סלסול העלים שנמצא במטע יכול להיגרם משינויים באקלים ולא בהכרח מחוסר טיפול במטע, וזאת לאחר התייעצות עם אגרונום שביקר במקום, אך הנתבעת נשארה בשלה וסירבה לשלם את הפיצוי המגיע לתובעת. על כן, נתנה התובעת הוראות ביטול להמחאות הדחויות שנתנה לנתבעת.

התובעת טוענת כי הנתבעת הטעתה אותה במכוון על מנת לגבות כספים שלא כדין והיא "מעמידה את סכום תביעתה ונזקיה" על הסך של 25,000 ₪.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר יריבות. זאת, הואיל וברישומיה לא רשומים כלל ביטוחים על שם התובעת, כאשר המחאת הזכות שצורפה לתביעה איננה רלוונטית אליה אלא למועצת הצמחים ואין בה כדי ליצור יריבות בין התובעת לבינה. נציגי הנתבעת מעולם לא דיברו ולא נפגשו עם התובעת, כל רכישת הביטוח נעשתה עם מר שמעון הלל (להלן "שמעון") ורק תשלום דמי הביטוח נעשה בשיקים של התובעת שנחתמו על ידה מראש ונמסרו לנתבעת על ידי שמעון.

לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי עובר לעריכת הסכם הביטוח נפגש איש השיווק שלה עם שמעון והסביר לו באופן מפורט אודות ביטוחי הפירות המורחבים אותם מציעה הנתבעת לחקלאים, וזה הביע רצונו לרכוש עבור אחיו אשר ביטוח כאמור לעונת 2012. פוליסות הביטוח נשלחו לאשר וביום 22.4.12 הוא שלח בקשה להקטנת השטח המבוטח ובוצע תיקון לפוליסה. הנתבעת טוענת כי היא מעולם לא קיבלה בקשה לביטול הפוליסה כפי שטוענת התובעת וממילא לא סירבה לכך.

באשר להערכת הנזקים - הנתבעת טוענת כי התובעת דורשת ממנה סכום של 25,000 ₪ בלא שפירטה או ציינה או צירפה כל אסמכתא למקור החישוב. ביום 13.5.12 קיבלה הנתבעת הודעה על קרות מקרה הביטוח, מעריך נזקים מטעמה, שהינו שמאי חקלאות, נשלח למטעיו של אשר כדי לבצע הערכת נזקים ופגש שם את שמעון. השמאי מצא כי המטעים מוזנחים ביותר ואינם עומדים בסטנדרטים המקצועיים כמטעים חקלאיים מסחריים וכי חוסר היבול נובע מכל ולא מאירוע אקלימי ולכן לא מגיע פיצוי. לפנים משורת הדין קבע השמאי כי ערך השדה לפיצוי הינו 50% בשל רמת הטיפול הירודה. הנתבעת מצרפת לכתב ההגנה את הערכת הנזקים של השמאי וכן תמונות שצילם. לטענתה, התובעת לא צירפה חוות דעת שמאית או אגרונומית שסותרת קביעות אלה ולא ביקשה הערכה אחרת. על כן ובהתבסס על הערכת הנזקים של השמאי, שילמה הנתבעת לתובעת סך של 33,985 ₪ לאחר קיזוז חוב דמי הביטוח. התגמולים שולמו לתובעת מכח המחאת הזכות ולאחריהם ביטלה התובעת, באופן חד צדדי, את השיקים שנמסרו על חשבון דמי הביטוח.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובעת ושמעון וכן נציג הנתבעת ועד מטעמה. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15 (ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית.

אינני מקבלת את טענתה המקדמית של הנתבעת בדבר העדר יריבות בין התובעת לבינה. אמנם, התרשמתי בעת הדיון כי התובעת לא גילתה את מלוא העובדות והפרטים הרלוונטיים באשר לקשר שבינה לבין אשר ושמעון וכי בניגוד לעדותה בבית המשפט, שמעון איננו רק "פועל שלה" אלא הוא המושך בחוטים וזאת הן בכל הנוגע לעיסוק בחקלאות במטעים והן בכל הנוגע להתקשרות עם הנתבעת.

יחד עם זאת, התובעת הציגה בעת הדיון את המחאת הזכות עליה היא נסמכת (ת/1), שהינה המחאת זכות שונה מזו שצורפה לכתב התביעה, ולפיה המחה אשר לתובעת, באופן בלתי חוזר, את כל זכויותיו לקבלת כל סכום שיגיע מן הנתבעת לעונת 2012.

נציג הנתבעת אישר בדיון, כי הנתבעת איננה חולקת על המחאת זכות זו וכי הנתבעת אף פעלה על פיה ושילמה לתובעת את תגמולי הביטוח שהיא סברה שעליה לשלם לאשר.

בנסיבות אלה, זכאית הייתה התובעת לתבוע את הנתבעת, מכוח אותה המחאת זכות, לקבל את יתרת תגמולי הביטוח שלטענתה מגיעים למבוטח (אשר) על פי אותה פוליסה.

אלא שלגופו של עניין, התובעת לא הוכיחה כי מגיעים לה תשלומים נוספים על תגמולי הביטוח ששולמו לה. טענת התובעת בכתב התביעה ולפיה היא מעמידה את נזקיה על סך של 25,000 ₪, הינה טענה בעלמא שאין בצדה כל פירוט שהוא וכשהיא איננה נתמכת בחוות דעת של מומחה שתסתור את קביעות השמאי מטעם הנתבעת.

הראיה היחידה עליה ביקשה התובעת להסתמך, היא ענפי עץ אותם הציגה בדיון (לטענת התובעת מדובר במשמש, לטענת שמעון מדובר באפרסק), מוצגים שבהעדר חוות דעת של מומחה אינם מספקים.

בהעדר חוות דעת מטעם התובעת באשר לנזק ולפיצוי הנתבע, ומשלא נסתרה ההערכה שניתנה על ידי השמאי מטעם הנתבעת בדבר ערך החלקה החקלאית, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ודין תביעתה להידחות.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לתובעת, אחרת – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.