כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתיק שבכותרת.

2.הנתבע מתנגד לבקשה.

טעמי הבקשה בתמצית-

3.תשובות המומחה לא סיפקו מענה על מלוא השאלות אשר הופנו אליו ובנוסף התשובות שניתנו היו מתחמקות ולוטות בערפל.

4.למרות שבשאלה א' לשאלות ההבהרה השיב המומחה בחיוב לשאלה כי מיד לאחר קרע טראומטי של אחת מרצועות הברך (בעיקר ACL) תופיע נפיחות בברך בשל דימום ונוזלים פנימיים, כאשר הופנה המומחה לממצאי הבדיקות הקליניות שנערכו לתובע כשעתיים לאחר האירוע בחדר מיון, וכן לממצאי בדיקת MRI ברך שמאל מיום 6.7.09 – כשלושה שבועות לאחר האירוע , נשאל המומחה האם הממצאים הנ"ל מעידים על פגיעה טריה ,תשובתו הייתה שלילית . תשובה זו סותרת את תשובתו לשאלה א' ולא ברור כיצד בשים לב לתשובתו לשאלה א', יכול המומחה לשלול פגיעה טריה ולשייכה לתהליך ניווני מפושט בברך.

5.בשאלה ג' כלל לא השיב המומחה על מה שנשאל . בעוד המומחה נשאל על קרע רצועות ברך שמאל השיב על בעיות העולות מתיקו הרפואי של התובע המתייחסות למניסקוס הפנימי בברך שמאל.

6.בשאלה ד' נשאל המומחה האם מצא תיעוד כשלהו על כך שהתובע סבל מקרע של מניסקוס בברך שמאל לפני האירוע. הבדיקות אותן מציין המומחה בתשובתו מעידות על נזק במיניסקוס הפנימי בברך שמאל אך אינן קובעות כי מדובר בקרע של המניסקוס.

7.בתשובה לשאלה ה' מתחמק המומחה ממתן תשובה מדויקת בקשר עם בדיקת מיפוי העצמות שנערכה לתובע קודם לאירוע , ומתייחס לנזק כללי למניסקוס בשתי הברכיים אך אינו משיב בבירור אם ראה אבחון רפואי מדויק המצביע חד משמעית על קרע במניסקוס ברך שמאל לפני התאונה או שלא ראה אבחון כזה- כפי שנמצא בבדיקת MRI אשר בוצעה לאחר האירוע. מכל מקום, התיעוד הרפואי עובר לתאונה מדבר בעד עצמו, כל שיש בו הוא תיעוד על נזק כללי בברך שמאל.

8.תשובתו של המומחה לשאלה ו' בדבר אי קיום קשר סיבתי בין הפגיעה לממצאים בברך , אינה מתיישבת עם הנתונים העובדתיים והרפואיים. אין בתיקו הרפואי עובר לתאונה כל ממצא או אבחון על נזק כלשהי לרצועות. ככל שקיים אבחון רפואי עניינו בנזק כללי במניסקוס המדיאלי בברך שמאל ולא לרצועה . לא ברור מדוע "מתעקש" המומחה לשייך את הנזק ברצועות ברך שמאל למצב שקדם לאירוע כאשר אין כל תימוכין עובדתיים או רפואיים למסקנתו זו.

9.בנסיבות אלה חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה מעלות תהיות רבות ואינן נותנות מענה רלבנטי וממוקד לשאלות שהוצגו החיוניות להכרעה בהליך.

תמצית טענות הנתבע –

10.העובדה כי מסקנות המומחה אינן לרוחו של התובע אינה עילה למינוי מומחה נוסף.

11.תשובות המומחה היו מנומקות ומפורטות , המומחה התייחס באופן ספציפי לתובע על פי תיקו הרפואי ולאור הרישומים והבדיקות שבוצעו לו.

12.התובע מנסה להוציא מהקשרה את תשובת המומחה לשאלה א' . המומחה אמנם הסכים בשאלה זו לממצאים המופיעים לאחר קרע אולם בתשובתו לשאלה ב' הבהיר כי מכלול הממצאים אצל התובע אינם מעידים על פגיעה טריה אלא על תהליך ניווני מפושט ברגל.

13.אין כל סתירה בתשובות המומחה. בעוד השאלה הראשונה נשאלה באופן תאורטי וכללי , שאלה ב' נשאלה ספציפית לגבי התובע עצמו ובהתאם לרישום הרפואי ולבדיקות שנערכו לו.

14.בתשובתו לשאלה ג' פירט המומחה את ממצאי הבדיקות של התובע בהם התלונן על כאבים בברך שמאל עובר לאירוע בעבודתו ונמצא כי סובל מרגישות בסדק המפרקי הפנימי וקיימים שינויים ניווניים בברך שמאל, קושי בהליכה, אשר לדעתו מעיד כי סבל מבעיות בברך שמאל עובר לאירוע הנדון.

15.בקשר עם שאלה ד' התובע מבקש להתעמת עם מומחיות המומחה ותוקף את ידיעותיו שעה שהוא מודה כי אין ספק שהבדיקות אותם מציין המומחה מעידות על נזק במניסקוס הפנימי בברך שמאל. יסוד הבקשה הינו ניסיון לבצע מקצה שיפורים מאחר וחוות הדעת שללה קשר סיבתי רפואי.

16.אשר לשאלה ה' ישנו ניסיון לתקוף את תשובותיו של המומחה . המומחה הסביר כי בדיקת מיפוי העצמות הינה רגישה מאד והדגימה נזק מניסקלי בשתי הברכיים ויותר בצד שמאל, לפני האירוע.

17.בעוד התובע שב ומנסה לטעון כי אין עדות לנזק בברך שמאל עובר לאירוע מיום 16.6.09 , המומחה בחן את עניינו של תובע בהתאם למסמכיו הרפואיים ולבדיקות אשר בוצעו עובר לאירוע ולאחריו ונמצא כי מדובר בתהליך ניווני מפושט בשתי הברכיים אשר היה קיים טרם האירוע כעולה מהבדיקות והרישומים הקודמים.