כהן נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בעניין: בקשה לתיקון כתב התביעה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

מדובר בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח חיים הכוללת גם תגמולים עבור אובדן כושר עבודה, שהוגשה נגד חברת הביטוח ונגד הסוכן שבאמצעותו נערכה הפוליסה (להלן: "חברת הביטוח" ו"הסוכן"). חרף העובדה שמדובר בתביעה כספית-חוזית הוגשה התביעה כתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

בהחלטתי מיום 11.9.12 הוריתי:

"התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, שבו תוגדר התביעה כתביעה כספית, יכומת סכומה ותשולם אגרה בהתאם, תוך 45 יום מהיום."

ביום 30.11.12 הגיש התובע בקשה לפטור מאגרה, שאליה צורף כתב תביעה מתוקן. בניגוד להחלטתי מיום 11.9.12, הושארה מהות התביעה כתביעת נזקי גוף, לא צוין סכום התביעה, אך מנגד בוצעו תיקונים בגוף כתב התביעה חרף העובדה שהתובע לא הגיש בקשה כדין לתיקון כתב התביעה, ולא ניתנה החלטה המתירה תיקונים אלה.

בהחלטתי מיום 16.1.13 שבתי והוריתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן שבה תשונה מהות התביעה ויכומת סכומה.

ביום 29.1.13 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, שבו ציין כי מהות תביעה הינה כספית על סך 629,441 ₪ והצהרתית. בגוף כתב התביעה הותיר התובע את השינויים שערך ללא הגשת בקשה וללא החלטה המתירה אותם.

הנתבעת הגישה בקשה שבה עתרה, בין היתר, למחיקת כתב התביעה המתוקן ולחילופין למחיקת התיקונים שנעשו בכתב התביעה מבלי שהותרו.

בהחלטתי מיום 26.2.13 קבעתי כי אם מבקש התובע לתקן את כתב התביעה כך שיכלול את התיקונים שערך ללא קבלת היתר, עליו להגיש בקשה מתאימה.

התובע הגיש בקשה להתרת התיקונים שבוצעו בכתב התביעה, אשר אינה אלא בקשה לתיקון כתב התביעה. הנתבעים בתגובתם מתנגדים לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

מכאן שעל תובע המגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לצרף לבקשתו הן תצהיר התומך בבקשה ובו פירוט הנסיבות המצריכות, לדעתו, את התיקון, והן תצהיר המאשר את העובדות שאותן הוא מבקש לצרף או לשנות בכתב התביעה (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) בעמ' 161-162).

ההלכה הפסוקה קובעת, כי למעט במקרים חריגים, על בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו לצרף לבקשתו תצהיר לאימות העובדות שבעטיין, לטענתו, נדרש התיקון, אחרת אין להתיר את התיקון. אפנה לדבריו של השופט לוין בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 בפסקה 6 לפסק הדין:

"אכן יש, ובנסיבות הענין, יכול שהתיקון המבוקש יהיה מן הסוג שלעניננו אין צורך בתצהיר לשם אימות הבקשה, כגון, כשהמדובר בשאלה טהורה שבדין, או כשהעובדות הוכחו בעדות שנשמעה בינתיים ויתכנו גם מקרים אחרים: ע"א 378/68 רחל דנינו נגד מפעלי "סדן" מאוחדים בע"מ בפירוק, ו- 4 אח', פ"ד כג(2) 704, ברם במקרה הרגיל שומה על מבקש התיקון לצרף תצהיר שבו יפרט מה הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון ויאמת בתצהיר את העובדות נשוא הבקשה; אם לא יעשה המבקש כן, כיצד יוכל בית המשפט להשתכנע שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתיות שהן באמתן שנויות במחלוקת בין בעלי הדין? השווה: ע"א 351/61 משה זדרוייביץ נגד "חרות" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד טז 481. "אולם העיקר הוא, שאין להרשות תיקון מהסוג הנדון בלי הוכחה, כי עמדתו הקודמת של מבקש התיקון נקבעה בשל טעות – אם טעות עובדתית ואם משפטית – שנעשתה על ידיו בתום לב, וכי יש יסוד לכאורה לטענתו שאם לא יתיר לו בית המשפט לתקן את טעותו, עלול להינתן פסק דין שיעמוד בסתירה למציאות העובדתית או המשפטית". (ע"א 469/64 שיפפהרט אונד אסקורנץ גזלשפט, א' רוס אונד קו' נגד רשות הנמלים, פ"ד יט(2) 207, בע' 218)".

השופט לוין קובע כי באותו עניין בדין נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה, בין היתר משום שלא צורף לה תצהיר. השופט שמגר מסכים לקביעה זו.

עוד ראה בעניין זה ההחלטות הנזכרות בתגובה: רע"א 1807/07 שרית ביטון (רגב) נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (26.4.04), בש"א (מחוזי חי') 7388/00 אודי אברהם נ' אסף עמרם (4.12.00), בר"ע (מחוזי י-ם) 497/08 אילן דובר נ' משה בן כורש (16.7.08).

בחינתו של התצהיר שצרף התובע לבקשתו מעלה כי אין בו הסבר לכך שהעובדות שהוספו בכתב התביעה המתוקן שהגיש, או אלה ששונו, שהינן עובדות שהיו ידועות לו במועד הגשת כתב התביעה המקורי, לא נכללו בו.