אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' דומיין

כהן נ' דומיין

תאריך פרסום : 05/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
1099-01-10
28/09/2010
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
התובע:
אברהם דומיין
הנתבע:
צדק כהן

החלטה

בפניי בקשה לעכב ההליכים בתיק ולהורות על העברת הסכסוך בין הצדדים לבוררות.

1.בתביעה שהוגשה בתיק זה תבע צדוק סעדיה כהן (להלן: "צדוק"), פירוק שותפות במכסות חלב, שנוסדה בהסכם בינו לבין הנתבע – דומיין אברהם (להלן: "דומיין") וכן סעד של מתן חשבונות.

תחילה, הגיש דומיין נגד צדוק, תביעה דומה לפירוק השותפות (ת.א. 815/06 בבימ"ש זה, להלן: "התביעה הראשונה"), אולם היא נמחקה לאחר שהצדדים הסכימו לפנות לגישור.

לאחר שהליך הגישור לא צלח, הוגשה תביעה זו, הפעם – ע"י צדוק.

בין לבין פורקה השותפות, ע"י משרד החקלאות ומכסות החלב חולקו בין הצדדים, ע"י מנהל המכסות מטעם משרד החקלאות, כך שנותר לדיון רק הסעד של מתן חשבונות וקביעת ההתחשבנות ביניהם.

2.בבקשה זו אשר בפניי מבקש, כאמור, לעכב את ההליכים בתביעה ולהעבירה לבוררות וזאת – על פי סעיף בוררות הקיים בהסכם השותפות.

תוך שהבהרתי שאין בהצעתי משום הבעת דעה בבקשה, הצעתי לצדדים להסכים על זהותו של בורר אשר ידון במחלוקות שביניהם, אולם הצעה זו לא התקבלה ולפיכך ניתנת החלטה זו.

3.דומיין נסמך על סעיף הבוררות שבהסכם השותפות וטוען שהוא נכון לעשות כל הדרוש לקיומה של הבוררות.

צדוק טוען, כי משהגיש דומיין תביעתו לבימ"ש זה, ויתר, למעשה, על זכותו לפנות לבוררות ואין הוא יכול לחזור בו ולדרוש פניה לבוררות במסגרת תביעה זו. עוד טוען צדוק, שלאחר שהסכים להליך גישור (במסגרת התביעה הראשונה) ולאחר שהוציא על הליך זה כספים רבים, חשף מסמכיו וראיותיו ושינה מצבו לרעה, זכאי הוא שתביעתו תבורר בביהמ"ש אליו הוגשה.

4.סעיף 15א+ג להסכם בין הצדדים קובע:

"א. כל סכסוך ו/או מחלוקת שיתעוררו בין הצדדים ו/או חליפיהם בקשר עם הסכם זה ו/או עם השותפות, יועברו להכרעת בורר יחיד שימונה ע"י הצדדים בהסכמה. באין הסכמה למינויו של הבורר היחיד ימונה הבורר היחיד ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, עפ"י פניית צד כלשהו.

ג. סעיף זה הינו הסכם בוררות על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968".

מדובר, אכן, בסעיף בוררות מחייב לכל דבר וענין, אולם בכך לא סגי, שכן התנהלותו של דומיין מלמדת על כך שהוא ויתר על בוררות כדרך לפתרון הסכסוך, זאת – בעצם פנייתו לביהמ"ש בתביעה הראשונה. בהגישו את התביעה הראשונה בחר דומיין, למעשה, לוותר על זכותו לפנות לבוררות. בעובדה שבתביעה הראשונה הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור, אין כדי לשנות מכך ואין כל מקום, בשלב כה מאוחר, לאפשר לדומיין לחזור בו מבחירתו בהליך משפטי תחת הפעלת סעיף הבוררות. בנסיבות אלה אמירתו של דומיין בתצהירו, לפיה הוא נכון לעשות כל הדרוש לקיומה של הבוררות, אינה אלא אמירה בעלמא, אשר "אחרה את המועד" באשר היא עומדת בסתירה לפעולותיו הוא וליוזמתו לפנות להליך משפטי.

הנכונות לקיים הליך בוררות אינה נבחנת רק בנקודת הזמן הנוכחית, אלא יש לבחון התנהלותו של המבקש עיכוב הליכים והפעלת סעיף בוררות, החל מהמועד בו נתגלע הסכסוך בין הצדדים. בענייננו, כל העת לא גילה דומיין נכונות לפנות להליך בוררות ההיפך הוא הנכון – בניגוד לסעיף הבוררות, הוא יזם הגשת תביעה לביהמ"ש וגם לאחר שהוגשה התביעה, לא פנו הצדדים לבוררות אלא לגישור, אשר, כאמור, לא צלח.

5.לענין החמצת השעה להפעלת סעיף בוררות ראו: ע"א 88/89 - זכי לוי נ' "שלב" (לא פורסם, 8.4.1992), המפנה לדברים שנאמרו בהמר' ב"ש 1124/66 קונסטרקשון אגריגיטס קורפ. ואח' נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פס"מ פ"א 3 ואושרו בע"א 71/68, קונסטרשן אגריגייטס קורפוריישן, ואח' נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כב(1) 695:

"סעיף הבוררות בכל חוזה הוא עניין של זכות ולא חובה וכל אחד מהצדדים יכול לבחור בשיפוטו של בית המשפט בלא לנצל את הזכות שהוענקה לו לקיים דיון בפני פורום של בוררות. כאשר הוא עושה כך הוא מפר ומוותר על הזכות לבוררות ואינו יכול לטעון שהוא היה מוכן ומזומן לקיים בוררות". (שם, בעמ' 34) (ההדגשה אינה במקור).

כן ראו, ספרה של ס. אוטולנגי, בוררות, מהדורה שלישית מורחבת (1991), בעמ' 126, שם הוברה, כי אחד השיקולים שביהמ"ש ישקול, בבואו להחליט בבקשה לעיכוב הליכים בשל סעיף בוררות בהסכם בין הצדדים, הוא סחבת בדיונים בית הצדדים, ללא שהענין נמסר לבוררות (שם, בעמ' 131).

6.הדברים שצוטטו לעיל יפים גם בענייננו, בו המבקש פנה, תחילה, לביהמ"ש ולא הפעיל את סעיף הבוררות ובו נמשכים ההליכים בין הצדדים, שלא במסגרת בוררות, מזה תקופה ארוכה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את דומיין לשלם לצדוק הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בגינה בסך כולל של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ