כהן נ' AIG ישראל חברה לביטוח

החלטה

התובעת עברה תאונת דרכים ביום 6.7.09, בעקבותיה נגרמו לתובעת נזקי גוף.

התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק הפלת"ד בתיק 52215-11-10 שמתנהל בפניי. באותה תביעה מונו , על ידי בית המשפט , שני מומחים מטעם בית המשפט : בתחום האורטופדי שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% ופסיכיאטר שקבע נכות צמיתה 5% (שיעור הנכות במחלוקת ויידון בנפרד).

בגין אותה פגיעה בתאונת הדרכים מיום 6/7/09 ועל יסוד אותם פגימות, נוצרה עילה לתובעת מכוח הוראות פוליסה ביטוח תאונות אישיות.

בתביעה הנוכחית, הגישה התובעת תביעה מכוח פוליסת ביטוח ודורשת תשלומים מכוח הפוליסה, היא הגישה חוות דעת מטעמה אולם בדיון שהתנהל בפניי הסכימה לאמץ את חוות הדעת מתיק 52215-11-10 כחוות דעת מטעם ביהמ"ש כאן.

הנתבעת מסכימה לעניין אימוץ חוות הדעת הפסיכיאטרית בשיעור של 5% נכות צמיתה, ומסרבת לאימוץ חוות הדעת של האורטופד, בטענה כי קיים חשש כי שהמומחה ד"ר רנד, גיבש אג'נדה לגבי מצבה של התובעת.

השאלה שניצבת בפני ביהמ"ש כעת היא: האם ביהמ"ש רשאי לאמץ חוות דעת של מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש בתיק אחר של הנפגע שהנתבע כאן לא היה צד לו, כחוות דעת מטעמו.

מהיקש מתיק אחר בסוגיה נושקת ( ת.א. 2931/06 ביטוח לאומי נ. לייף טיים הומס בע"מ – החלטה של מותב מיום 13.9.09) בו קבעתי כי יש מקום לאמץ את חוות דעת המומחה מהתיק האחר מאחר והמומחה בתיק השני לא מונה בהסכמה כך שעל המינוי חלה תקנה 130(א) לתקנות סד"א, דהיינו שלבעלי הדין שמורה הזכות לחקור את המומחה מכוח תקנה 130 (ב) לתקנות סד"א; אני סבור כי מסורה לבית המשפט סמכות להסתמך על המומחה כמומחה מטעם בית המשפט, מהנימוקים שציינתי שם באותה החלטה.

בקשת רשות הערעור על החלטה זו ( רע"א 26306-10-09 ביטוח לאומי נ. לייף טיים הומס בע"מ – פס"ד מיום 26.11.09) נדחה ע"י כב' השופט רניאל בקובעו כי אין מניעה מלאמץ חוות דעת של מומחה בית משפט מתיק שהמערערת שם לא היתה צד לו, כאשר ממילא המבקשת לא נוכחת בעת הבדיקות, וכאשר שמורה לה הזכות לחקור את המומחה ולשלוח לו שאלות הבהרה מכוח תקנה 130(ב) לתקנות סד"א.

גם כאן יש לומר, כי יש לאמץ חוות הדעת מהתיק האחר וזאת מאחר ו-

ראשית, מדובר באותה תאונה ובאותה נפגעת אשר נבדקה ואין כל סיבה להאריך את סבלה בהפנייתה לבדיקות נוספות בפני מומחים חדשים, יש לשמור על האינטרס של הנפגע שלא להיות בגין אותה תאונה עומד לבדיקות חוזרות ונשנות, כאשר המומחה הוא אובייקטיבי , הדבר אף יחסוך סבל מיותר.

שנית, שני המומחים שמונו מטעם ביהמ"ש הינם נייטראליים, הם בדקו את התובעת וחוו את דעתם בצורה נייטראלית וללא כל חשש להטייה כלפי התובעת. לא ברור מה גורם לנתבעת לטעון כי קיים חשש שד"ר רנד גיבש אג'נדה בעוד לא העלתה טענה כזו כלפי המומחה הפסיכיאטרי והסכימה לאמץ את חוות דעתו.

שלישית, אימוץ חוות הדעת אינו מסב נזק כלשהו ולא פוגע באף זכות מזכויות הנתבעת; בפני הנתבעת פתוחה הדרך לשלוח למומחים שאלות הבהרה, ולבקש לחקור אותם כראות עיניה, דבר אשר יש בו להוות איזון ראוי בנסיבות העניין.

רביעית, תפקידו של ביהמ"ש מחייב בחינת ובחירת המסלול היעיל והחסכוני ביותר לניהול התיק מבחינת זמן ומשאבים; בנסיבות התיק וביחד עם כל התנאים לעיל, ולשם חסכון בזמן השיפוטי, יעילות ההליכים מחייבת אימוץ חוות הדעת מהתיק השני.

לאור הנ"ל אני מורה כי שתי חוות הדעת שהוגשו בתיק 52215-11-10 יוגשו לתיק זה ויהוו חוות דעת מטעם ביהמ"ש.

הצדדים יודיעו , לאור החלטה זו אם הם מתכוונים לחקור את המומחים או מסכימים להגשת סיכומים בכתב.

ההודעה תוגש תוך 21 ימים מטעם התובעת; תוך 30 ימים לאחר מכן בידי הנתבעת.

אי הגשת הודעה דינה כדין הסכמה להגשת סיכומים ומתן פסק דין מנומק.

לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.