כהן משה נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

פסק דין

התובע, יליד 1972 הגיש נגד הנתבעות תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בגין רשלנות רפואית של הנתבעות.

הנתבעת 1 הינה 'מכבי שירותי בריאות', קופת החולים שבה חבר התובע ואשר במסגרתה טופל במועדים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "קופת חולים" או "הנתבעת 1"). הנתבעת 2 הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים הבעלים ו/או המפעילה ו/או המחזיקה של המרכז הרפואי אסף הרופא בצריפין (להלן: "הנתבעת 2" או "בית החולים").

טענות הצדדים בקליפת אגוז

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע פרק את כתפו השמאלית ביום 2.6.00 במהלך טיול במדבר יהודה. הוא פונה לטיפול רפואי אצל רופא בבית מלון באזור ים המלח שאיבחן נקע והכתף הוחזרה למקומה. עם שובו לאזור מגוריו, פנה התובע ביום 4.6.00 לטיפול רפואי אצל אורטופד של הנתבעת 1, אשר אבחן פריקת כתף והמליץ על קירור וחבישת מתלה וכן ביצוע צילום. ביום 6.6.00 פנה לחדר המיון של הנתבעת 2. התובע נבדק ועפ"י הצילומים שבוצעו אצל נתבעת 1, לא נמצאו סימני שבר בכתף שמאל והופנה להמשך טיפול אצל הנתבעת עם המלצה לשימוש במתלה למשך שבוע ימים וטיפולי פיזיותרפיה.

לטענת התובע, הוא שב ופנה אינספור פעמים אל רופאיו בקופת החולים, בעקבות נקיעות חוזרות של כתף שמאל. בכל פעם הומלץ מחדש על טיפול בקיבוע במתלה וטיפולים פיזיותרפיים.

בסופו של יום, פנה התובע באופן פרטי אל מומחה כתף, ד"ר מוזס, מבית חולים איכילוב. האחרון בדק את התובע ואת הצילומים הרפואיים שהביא עימו ומיד איבחן את השברים בכתף והמליץ על ביצוע תיקון ניתוחי. ביום 15.8.04 עבר התובע ניתוח משחזר בביה"ח איכילוב ולאחר מכן ביצע טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה אינטנסיביים.

הנתבעת 1 כפרה בטענת התובע בכלל, לעניין רשלנותה בפרט וטענה כי הטיפול שניתן לתובע היה ללא דופי ובהתאם לאמות המידה המקובלות. הנתבעת 1 הוסיפה וטענה, כי לתובע הומלץ לבצע ניתוח וזאת בתאריך 28.11.02. המלצה זו לוותה בהסברים מפורטים אודות הניתוח והיה זה התובע אשר בחר שלא לעבור את הניתוח ואף לא לחזור למעקב אצל הרופא.

הנתבעת 2 טענה בכתב ההגנה מטעמה, כי התובע טופל בחדר המיון בביה"ח על פי הסטנדרטים המקובלים וללא כל רשלנות ו/או מחדל מטעמה. לגרסתה, ביום 6.6.00 פנה התובע לחדר מיון בבי"ח עקב כאבים לאחר "חבלה בכתף שמאל לפני 5 ימים" כאשר עפ"י הבדיקה הפיזיולוגית שבוצעה בתובע, קלינית הכתף הייתה משוחזרת ולא היו סימני פריקה. כמו כן, בצילומים שצולמו בקופת החולים לא נראו סימני שבר והכתף הייתה במקומה כשאין סימני פריקה.

חוות דעת המומחים

לביסוס טענותיו, ביקש התובע לסמוך על חוות דעת רפואית שערך האורטופד, פרופ' חיים שטיין (להלן: "פרופ' שטיין"), אשר קבע כי לתובע נותרה נכות משוקללת בגובה 19%, זאת בנוסף לנכות זמנית בגובה 30% מחודש יוני 2000 ועד לחודש פברואר 2005.

בפרק דיון ומסקנות קבע פרופ' שטיין כדלקמן:

"הוא סבל מנקיעה טראומטית של הכתף עם עדות לשבר

בחלק העליון והאחורי של ראש עצם הזרוע השמאלית...

ממצאים אלה נצפו כבר בצילום הרנטגן הראשון שבוצע

ביום 6.6.00 ובכל אחד מצילומי הרנטגן העוקבים אך

משום מה המסקנה הטיפולית לא נעשתה ומר כהן

לא נשלח לטיפול כירורגי כנדרש במקרה זה."

מנגד, הנתבעת 1, הגישה חוות דעת רפואית מטעמה. המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר נחום רוזנברג (להלן: "ד"ר רוזנברג") קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% לפי סעיף 41 (1)ד על פי תקנות לקביעת נכות של המוסד לביטוח לאומי. בשולי חוות דעתו ציין כי "על פי הממצאים הנוכחיים מר כהן החלים בצורה טובה אך נותרה לו הגבלה קלה בתנועת סיבוב חיצוני בכתף שמאל. הגבלה מסוג זה צפויה לאחר הניתוח שעבר לסטביליזציה קדמית של הכתף על פי Latarjete".

גם הנתבעת 2 הגישה חוות דעת רפואית מטעמה. המומחה בתחום האורטופדיה, פרופ' משה סלעי (להלן: "פרופ' סלעי") העריך את נכותו האורטופדית הצמיתה של התובע בשיעור של 5% לפי סעיף 41 (1)ד על פי תקנות לקביעת נכות של המוסד לביטוח לאומי.