כהן ואח' נ' ניהול חצרות יפו בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק-דין מיום 29.8.11. באותו יום התקיים דיון בתביעה בבית-המשפט לתביעות קטנות, שאליו הוזמנו . בעלי-הדין וגם התבקשו להזמין אליו את עדיהם, על מנת שאלה ישמעו ופסק-דין ינתן מיד באותו מעמד. בדיון נכחו התובעים ועד שניים שפרטיהם נרשמו בפרוטוקול כך: מר ציון פלח שלדבריו, "מייצג את חברת נתון שמספקת שירותים לנתבעת 1", ומר קורדובה בשם הנתבעת 2. לבקשת בית-המשפט, לא יכול היה מר פלח להציג ייפוי כח להופיע בשמה של הנתבעת 1. בפרוטוקול נרשם מפיו כי "אין לי יפוי כח". כיוון שכך קיבל בית-המשפט את בקשת התובעים לקבל את התביעה בהעדר התייצבות של הנתבעת 1.

ביום 26.9.10 הוגשה בקשה לביטול פסק-הדין. היא כללה שלושה מסמכים.

(1) בקשה לביטול פסק-הדין, החתומה בחותמת של הנתבעת 1, שעל-פי תוכנה נכתבה ע"י מר ציון פלח (או לפחות היא מתארת את גרסתו בגוף ראשון) וכתובה על נייר מכתבים של "נתון".

(2) מסמך הנושא תאריך 29.8.2011, הוא מופנה "לכל המעוניין". "הנדון: ציון פלח ת.ז. ..." והתוכן: "הריני לאשר בזאת כי ביום 29.8.11 הופיע מר ציון פלח ת.ז...... כנציג מטעמי בתיק.... בבית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב". מסמך זה נחתם ע"י איתן אברהם עם חותמת החברה של הנתבעת 1, גם הוא על נייר מכתבים של "נתון".

(3) תצהיר שנחתם ע"י מר ציון פלח וגם בחותמת החברה של הנתבעת 1. בסעיף 4:

"במועד הדיון לא היה בידי יפוי כח בכתב חרף העובדה כי הייתי מיופה כוח בפועל ע"י מר איתן אברהם. הוסבר לכב' השופט כי אוכל להציג את יפוי הכח תוך מספר דקות, טענה זו לא התקבלה והוחלט לפסוק בהעדר."

התובע הגיב על בקשה זו וציין כי (כפי שעולה מהפרוטוקול), מר פלח הגיע לדיון ללא יפוי כח ורק אמר שאין בידו ייפוי כח והוא לא ביקש שהות לשם המצאת יפוי כח. טענה עובדתית זו של התובע נכונה. מר פלח התייצב לדיון, והציג עצמו, כפי שנרשמו הדברים בכותרת לפרוטוקול (והרישום נעשה בהקפדה יתירה, מפני שנראה יוצא דופן) – "כמייצג את חברת נתון שמספקת שירותים לנתבעת 1". התקיימה שיחה לא פורמאלית קצרה שבה ניסה בית-המשפט לברר אם ניתן ליישב את המחלוקת בין הצדדים בפשרה. כשהתברר שיש צורך לקיים דיון, לשמוע עדויות וליתן פסק-דין, התעורר הצורך לברר אם מוסמך מר פלח להופיע מטעם הנתבעת 1 (ונזכיר – הוא הציג את עצמו כמייצג מישהו אחר). למר פלח לא היה יפוי כח. בניגוד לאמור בתצהירו הוא לא ביקש שהות על מנת להגיש יפוי כח כזה. יש לציין, שאילו היה מבקש זאת, היתה הבקשה נרשמת בפרוטוקול וללא ספק היתה נענית בחיוב (וכבר היו דברים מעולם). משמע, הטענה העיקרית שעליה מבוססת הבקשה פשוט אינה אמת.

מן הראוי לציין, שגם בבקשה לביטול פסק-דין חוזר ה"בלבול" בין הגופים המשפטיים השונים: הבקשה הנושאת חותמת של הנתבעת 1, מנוסחת בגוף ראשון מפיו של מר ציון פלח. גם היא וגם ה"אישור" של הנתבעת 1 שמר פלח אכן הופיע ביום הדיון "מטעמה" נכתב על נייר מכתבים של חברה אחת ("נתון") אך חתום בחותמת של חברה אחרת - הנתבעת 1. גם חתימתו של מר פלח על תצהירו האישי, זכתה שתצורף לה חותמת של הנתבעת 1, אף שמר פלח לא עובד בנתבעת 1 וגם אינו מחזיק בסמכות כללית לדבר "בשמה". ניתן גם לתמוה, אם מי שהכין את בקשת הביטול "בשם" הנתבעת 1 (וגם השתמש בחותמתה), היה מוסמך לעשות כן. הוא לא הזדהה בשם, אך לפי לשון הבקשה היה זה מר פלח עצמו – אשר אף לא התיימר להציג מסמך כלשהו המסמיך אותו להגיש בקשות "בשם" הנתבעת 1.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה שבו שלל טענות משפטיות המנוסחות בבירור ע"י אדם הבקי בכך. לצד זה נוהגת הנתבעת 1 מתוך התעלמות מוחלטת (כפי שפורט) מהצורך להקפיד על ההפרדה בין האישיות המשפטית שלה, של חברת "נתון" ושל מר פלח. מסיבות השמורות עמה, לא שלחה הנתבעת 1 לדיון בבית-המשפט אדם המוסמך לייצג אותה. האיש שהתייצב על מנת להגן על האינטרסים של הנתבעת 1 לא יכול היה להופיע בבית-המשפט בשמה – וכל פעולה שהיתה נעשית ע"י בית-המשפט בהנחה שהוא מייצג את הנתבעת 1, היתה חשופה אחר-כך לטענת בטלות מטעם הנתבעת 1. הקביעה שהנתבעת 1 לא התייצבה לדיון היתה מבוססת היטב. הטענה שבית-המשפט לא איפשר לתקן את הפגם ולאפשר התייצבות כזאת, אינה אמת. לאור כל זאת, מתן פסק-הדין בהעדר התייצבות של הנתבעת 1 ניתן כדין.

בשים לב לטיבה של המחלוקת בין הצדדים, דהיינו, טענת התובעים שהנתבעת 1 התחמקה ממילוי חובותיה כלפי הדיירים במתחם שהיא מנהלת, ההשתלשלות בעת הדיון וגם בבקשות שהוגשו בעקבותיו נראית כמחזקת את הטענות העובדתיות של התובעים בכתב התביעה. מעיון בו, לאור התובנות העולות מהתנהגות הנתבעת 1, דומה שלגופו של ענין, סיכוי ההגנה קלושים היו עד מאוד.

לאור כל זאת הבקשה נדחית. פסק-הדין ניתן לביצוע.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ב, 07 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.