י' נ' ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ

1.הנתבעת הינה חברה בע"מ, המפעילה רשת של מרפאות שיניים ברחבי הארץ, המעניקות טיפולי שיניים למבוטחי קופת חולים כללית, במחירים מוזלים.

2.ב-18/01/16, או בסמוך לכך, הגיעה התובעת למרפאת כרמיאל של הנתבעת עם תלונות על כאבים באזור שן מספר 37 (להלן: "השן החולה"). מדובר בשתל בן למעלה מעשר שנים, עליו הותקנו מבנה וכתר (להלן: "השתל הישן"), שבוצע בפיה של התובעת על ידי רופא שיניים מחוץ למסגרת הנתבעת.

3.לאחר ביצוע בדיקות וצילומים הוכנה לתובעת תכנית טיפול, שכללה הוצאת השתל הישן, התקנת שתל החדש ושיקום חוזר באיזור שן 37, כמפורט בהצעת המחיר שהעתקה צורף לכתב התביעה, בעלות כוללת של 5,813 ₪ (להלן:" הצעת המחיר"). סכום זה הינו לאחר הנחה שניתנה לתובעת כחברת קופת חולים כללית, בעלת ביטוח משלים "פלטינום".

4.לאחר שהתובעת שילמה לנתבעת את עלות הטיפול (5,813 ₪), החלה הנתבעת את הטיפול בשן החולה. המבנה והכתר הוסרו מהשתל הישן והורכבה כיפת ריפוי והתובעת הופנתה לד"ר מנור, מומחה לכירורגיה, על מנת שיטפל בהוצאת השתל הישן ובהתקנת שתל חדש. ד"ר מנור, לאחר שבדק את השתל הישן ואת הצילומים, הגיע למסקנה כי השתל הישן יציב ואין צורך להוציאו והמליץ על ביצוע שיקום חוזר עליו. המלצתו לא התקבלה על ידי ד"ר בילדר, מנהל המרפאה, אשר לא היה מוכן לקחת על עצמו אחריות ולבצע שיקום על גבי השתל הישן, מתוך חשש לשרידתו בפיה של התובעת. בסופו של דבר, בשל סירובו של ד"ר מנור לבצע עקירה של השתל הישן וסירובו של ד"ר בילדר לבצע שיקום על השתל הישן, התובעת לא טופלה כלל והנתבעת החזירה לתובעת את הסך של 5,813 ₪, ששולם על ידה.

5.מאחר שהטיפול בתובעת הופסק בשל חילוקי דעות מקצועיים בין ד"ר מנור לד"ר בילדר (שניהם רופאים המועסקים ע"י הנתבעת) לאחר שהטיפול בה כבר החל (כאמור, המבנה והכתר הוסרו מהשתל הישן והורכבה כיפת ריפוי), תאלץ התובעת לפנות להמשך טיפול לרופא שיניים שלא במסגרת הנתבעת. לכן היא הגישה את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בסכום של 6,000 ₪.

בכתב התביעה לא טרחה התובעת לפרט כיצד היא הגיעה לסכום אותו היא תובעת, אולם במהלך הדיון, כאשר התבקשה לפרט, היא פירטה כדלקמן: "מבנה על גבי שתל עולה, לפי הצעת המחיר שניתנה לי בזמנו ע"י הנתבעת 1,800 ₪. כתר על גבי השתל בסריקה דיגיטלית 2,232 ₪, כתר אקריל המבוצע במרפאה עולה 348 ₪. על זה ביססתי את הסכום" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 25 – 28 ). זאת, לאחר שקודם לכן הבהירה כי היא רוצה להחזיר את המצב של הפה שלה לקדמותו, דהיינו, שיתקינו לה בחזרה את הכתר (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 18 – 20).

6.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, בתכנית הטיפול שהוכנה לתובעת מצוין בפורש, בסעיף 2, כי "תכנית הטיפול כפופה לשינויים ע"פ שיקול דעתו המקצועי של הצוות הרפואי" ולכן הייתה הנתבעת רשאית לשנות את תוכנית הטיפול, כפי שנעשה והדבר הובא לידיעת התובעת, על סיבותיו ומשמעויותיו הכספיות, בטרם בוצע השינוי והטיפול ובעקבות כך אף הוחזר לתובעת התשלום ששילמה.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.

7.לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם ואת העדויות שהושמו בפניי, הגעתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,865 ₪. להלן הנימוקים לכך: