אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.נ. נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון ואח'

י.נ. נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון ואח'

תאריך פרסום : 07/03/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
26152-11-11
01/03/2012
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
י.נ. על ידי ב"כ
עו"ד רוי חכמי על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
הנתבע:
1. משרד הבינוי והשיכון
2. משרד העלייה והקליטה

עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

1.         העותרת עלתה לישראל מברית המועצות בשנת 1993. היא גרושה ואם לשלושה ילדים, בני 16 עד 18. בעלה לשעבר אינו משלם את מזונות ילדיה, והיא מתקיימת מגמלת מזונות של המוסד לביטוח לאומי. מעת לעת מצליחה היא למצוא עבודות מזדמנות בניקיון. בנה הצעיר של העותרת נותח לשם הסרת גידול ממוחו. הניתוח עבר בהצלחה, והוא נתון עתה במעקב רפואי.

בשנת 2001, עם גירושיה, פנתה העותרת למשרד הקליטה, על מנת שיסייע לה בדיור. באוגוסט 2002 אושרה זכאותה העקרונית של העותרת לדיור ציבורי, על פי הקריטריונים הקבועים בנוהלי המשרד. במהלך תקופת הזכאות, הוצעו לעותרת שלוש דירות. הדירה האחת, בירושלים, הוצעה בדצמבר 2005, אולם מאחר שכתובתה של העותרת במשרד הקליטה לא הייתה מעודכנת, לא הגיעה ההצעה לידיעתה. האחרת, בטבריה, הוצעה לעותרת במאי 2007, והאחרונה, בצפת, הוצעה לעותרת בפברואר 2008. העותרת דחתה את שתי ההצעות האחרונות, מן הטעם שבנה זקוק למעקב רפואי בבית החולים הדסה עין כרם, בו נותח.

משהסתיימה תקופת הזכאות של העותרת על פי נוהלי משרד הקליטה, פנתה העותרת וביקשה כי תאושר זכאותה לדיור ציבורי על פי נוהלי משרד השיכון. ועדת האכלוס העליונה החליטה לאשר את זכאותה לדיור ציבורי, על אף שאין העותרת עומדת בקריטריונים על פי הנוהל, במובן זה שאינה מתקיימת מקצבת הכנסה במשך 12 חודשים. ההחלטה התבססה על גודל המשפחה, על מצבם הרפואי של העותרת ושל בנה הצעיר, ועל דו"ח סוציאלי שהוכן לשם בירור הבקשה. פועל יוצא מן ההחלטה, שהעותרת זכאית להשתתפות בשכר דירה, בסכום של 1,250 ש"ח לחודש. העותרת מימשה את הזכות החל מיום 1.12.09, מועד קבלת ההחלטה בוועדת האכלוס העליונה.

העותרת ממוקמת עתה במקום ה- 47 בתור לדיור ציבורי בירושלים, כשמספר הממתינים בתור הוא 196. מתוכם, מספר הממתינים לדירות בנות 3 חדרים, כמו העותרת, הוא 61. מתשובת המשיב עולה, כי מצוקת הדיור הציבורי בירושלים היא החריפה ביותר, וכי לו הייתה העותרת מסכימה לקבלת דיור ציבורי במקום אחר בארץ, ניתן היה למצוא עבורה פתרון דיור בזמן קצר ביותר. אלא שכאמור, בשל הצורך במעקב רפואי אחר בנה הצעיר, בבית החולים הדסה עין כרם, מסרבת העותרת להצעה זו.

2.         בעתירתה מבקשת העותרת, כי בית המשפט יורה למקמה בתור הממתינים לדיור הציבורי, תוך התחשבות בתקופת ההמתנה שהמתינה לדיור במסגרת זכאותה על פי נוהלי משרד הקליטה. עוד מבקשת היא כי בית המשפט יורה למשרד השיכון לספק לעותרת, לאלתר, פתרון דיור "בעין" ולחילופין מבקשת היא כי בית המשפט יורה על תשלום דמי שכירות ריאליים. כמו כן מבקשת היא כי בית המשפט יבטל את סעיף 9.2 לנוהל הקצאת הדירות בדיור ציבורי של משרד השיכון, בהיותו בלתי סביר. הכוונה להוראה הקובעת מתן עדיפות על פי מספר הנפשות במשפחה, כשיקול הגובר על משך ההמתנה מתאריך אישור הבקשה לראשונה. תוצאתו של הקריטריון האמור, לשם הדוגמא, שמשפחה בת 3 ילדים, הממתינה במשך שנה לדירה, תידחק אחורנית ואת מקומה תתפוס משפחה בת 4 ילדים הממתינה אך חודש לדירה. לטעמה של העותרת, יש להורות למשיב לקבוע תחת הקריטריון האמור מבחן שיקבע את סדר הממתינים לפי תוצאת מכפלת מספר הילדים במספר חודשי ההמתנה. בדרך זו, יוענק משקל שווה לכל חודש המתנה של ילד.

3.         המשיב סבור, כי אין מקום להורות על הבאה בחשבון של תקופת ההמתנה על פי נוהלי משרד הקליטה. הנהלים של שני המשרדים שונים, וכל אחד מהם מגדיר זכאות על פי מבחנים שונים. זאת ועוד, גם אם תובא בחשבון תקופת ההמתנה של העותרת על פי נוהלי משרד הקליטה, תקודם למקום ה- 33 ברשימת זכאי משרד השיכון בירושלים, תחת המקום ה- 47 בו היא מצויה כעת. ממילא לא תזכה לאלתר בדיור ציבורי. אשר לדרישה לפתרון דיור לאלתר, הרי שעניינה של העותרת אינו שונה ממשפחות רבות אחרות הממתינות בתור לדיור ציבורי, ואין מקום להעניק לה, על חשבון אחרים, פתרון דיור מיידי, מחוץ לתור ושלא על פי הקריטריונים הקובעים את רשימת ההמתנה. ובאשר לקבלת שכר דירה ריאלי במהלך תקופת ההמתנה, הרי שבעניין זה המליצה ועדת טרכטנברג להגדיל את גובה הסיוע בשכר הדירה, אלא שהממשלה טרם קיבלה החלטה בנושא. קבלת בקשתה של העותרת יש לה השלכות רוחב תקציביות, ואין זה מן המידה שבית המשפט יורה כך, בנסיבות אלה. ובכל הנוגע לסעיף 9.2 לנוהל, סבור המשיב כי המדובר בקריטריון המאזן כראוי בין האינטרסים הלגיטימיים. משרד השיכון מעדיף להביא לידי ניצול מרבי של המשאב המוגבל של מלאי הדירות העומדות לרשותו, ולהעניקן למשפחות מרובות ילדים או לזכאים בעלי מוגבלויות. עם זאת, אין המשרד מבטל את שיקול הוותק בהמתנה, ולפיכך במקרה של משפחות בעלי נתונים זהים מבחינת יתר המאפיינים, תזכה המשפחה בעלת הוותק הרב יותר.

4.         אתחיל מהסוף.

אין בידי לקבל את הטענה המופנית כלפי סעיף 9.2 לנוהל. מעבר לכך שהעותרת לא פנתה בעניין זה למשרד השיכון, והשמיעה טענה זו לראשונה במסגרת העתירה, הרי שגם לגופו של עניין אין לקבלה. אכן, יכול הסובר לסבור, כי יש להגיע לפתרון ולפיו יינתן משקל שווה לתקופת המתנה של כל ילד, כפי שמציע ב"כ העותרת. אולם אין בכך כדי לומר, כי מבחן אחר הינו בלתי סביר. עמדת משרד השיכון, ולפיה, בהינתן מלאי הדירות המצומצם יש ליתן עדיפות למשפחות גדולות על פני משפחות קטנות, שכן בדרך זו יש משום ניצול מיטבי של מלאי הדירות, אינה בלתי סבירה. כמו כל קריטריון, גם בקריטריון הנדון יש מידה של שרירותיות, המתחייבת מן הצורך להציב קו גבול במקום מסוים. אולם כל עוד הוצב קו הגבול במקום סביר ומשיקולים ענייניים, אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בכגון דא, ולהחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו.

5.         אשר לדרישה למתן פתרון דיור "בעין", לאלתר, הרי שגם היא אינה יכולה לעמוד. משמעותה העדפת העותרת, על פני זכאים אחרים, שמצוקתם אינה נופלת ממצוקתה, אך משום שהגישה עתירה. לעניין זה יפים דבריו של חברי, כב' השופט י' נועם, בעת"מ 38684-05-10 חנה סויסה נ' משרד הבינוי והשיכון (מיום 25.10.10), ולפיהם:

"בקשת העותרת, לפיה תוקצה לה לאלתר דירה בשכירות, איננה מתאפשרת נוכח נוהלי משרד השיכון, בדבר סדר ההקצאה והשוויון בין הזכאים (הוראה מס': 08/05 בדבר נוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי מיום 18.7.07). בהקשר זה אציין, כי כשמדובר בהחלטות של רשות מינהלית הנוגעות לדיור הציבורי, הוכרה חשיבות יתרה בהקפדה על עיקרון השוויון בסדר הקדימויות בין הזכאים ובשמירה על הקצאת הדירות על-פי הנוהלים והקריטריונים שנקבעו. הקפדה זו נדרשת נוכח העובדה, כי מאגר הדירות הציבוריות הנו מצומצם ביותר, ולמולו ניצב תור ארוך של זכאים לדיור, רובם בעלי קשיים כלכליים ומגבלות רפואיות. כבר נפסק, כי "פרשנות נדיבה" של תנאי הזכאות, או חריגה לטובת אדם שאינו עומד בהם, בהכרח תבוא על חשבון זכאים אחרים הממתינים זמן רב למימוש זכויותיהם (עע"מ 7582/03 בעניין רבוח, לעיל; עת"מ (י-ם) 658/05 זגורי רחל נ' עמידר חברה לאומית לשיכון עולים בישראל (27.7.06); עת"מ (י-ם) 856/06 רחל חיות נ' משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים (18.2.07)). כן נפסק, כי "חשוב להקפיד לא רק על שמירת השיויון לפי סדר הקדימויות אלא גם על שמירת מיון נכון לפי סוגי הדירות, בהתאם לקריטריונים השונים ובהם הקריטריון של מגבלות רפואיות" (עת"מ (י-ם) 242/07 שמעון מנחם ועקנין נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (11.7.07)). כלל זה אף חל על מקרה שלפנינו, שבו מבקשת למעשה העותרת ליתן לה קדימות ברשימת הממתינים לדירות, על-פני זכאים אחרים, אשר דורגו במקום גבוה יותר ברשימה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד השיכון".    

ואכן, כעולה מן הנתונים המופיעים בתשובת המשיב, ברשימת הממתינים, לפני העותרת, מצויים זכאים ובכללם אדם המרותק לכסא גלגלים והממתין לדירה בקומת קרקע, 7 זכאים הממתינים בתור והם בעלי נכות אי כושר השתכרות בשיעור של 75%, מטעם המוסד לביטוח לאומי, 15 משפחות בנות 6 נפשות, שהן מחוסרות דיור, ועוד. כמו כן, בירושלים ממתינות 57 משפחות בנות 3-4 ילדים, בתור לדירות בנות 3 חדרים. מצוקתה של העותרת רבה, אולם אין היא עולה על מצוקתם של האחרים, הממתינים בתור כמוה. העדפתה על פניהם, תוך התעלמות מן הקריטריונים, תהיה בה משום פגיעה מהותית בעקרון השוויון.

6.         הוא הדבר בכל הנוגע לדרישה החילופית, ולפיה על משרד השיכון לממן לעותרת שכר דירה ריאלי, בהעדר פתרון דיור "בעין". על מנת לבסס טענה ולפיה סיוע בשכר דירה בשיעור הניתן היום, 1,250 ש"ח לחודש, אינו עולה בקנה אחד עם זכות האדם לדיור ועם חובתה של המדינה להבטיח את קיומה של זכות זו, היה על העותרת להעמיד תשתית עובדתית ומשפטית שיהיה בה כדי לתמוך בטענה, ולפיה כיבוד זכות האדם לדיור גוזרת מימון שכר דירה בשיעור ריאלי. כזאת לא עשתה העותרת בעתירתה (ראו לעניין זה, עת"מ(י-ם) 1083-09-10 שרה ביטון נ' משרד הבינוי והשיכון, פסק דינו של כב' השופט ד"ר י' מרזל, מיום 8.5.11). בנסיבות אלה, איני סבורה כי נכון יהיה להידרש לטענה, ובוודאי שלא יהיה זה ראוי, בגדרי עתירה זו, להורות למשרד השיכון לממן לעותרת שכר דירה ריאלי (תהיה משמעותו של מושג זה אשר תהיה), על כל השלכות הרוחב התקציביות הכרוכות בכך.

7.         נותרה לדיון הטענה, ולפיה יש להביא בחשבון את תקופת ההמתנה שהמתינה העותרת ברשימת זכאי משרד הקליטה, לצורך חישוב תקופת ההמתנה שלה ברשימת זכאי משרד השיכון. גם בעניין זה התקשיתי לקבל את טענת העותרת. עיון בנוהל משרד השיכון (נוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי, הוראה מס' 08/05, מיולי 2007) מלמד, כי סדרי העדיפויות הקבועים בו שונים מאלה הקבועים בנוהל משרד הקליטה (נוהל זכאות והקצאת דיור ציבורי לעולים, נוהל 5.084 מינואר 2009). נוהל משרד השיכון קובע קדימות ראשונה לאנשים הסובלים ממצוקה בריאותית המחייבת קומה נמוכה או קומת קרקע; לדיירי השיכון הציבורי שאושרו להחלפת דירה בגין צפיפות או בשל סיבה אחרת, וכאשר לאחד המבקשים העיקריים יש גמלת אי כושר השתכרות בשיעור 75% ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי, וכד'. וכן נקבע בו, כאמור, כי במקרה בו יש יותר מזכאי אחד עם אותם נתונים, ידורגו המועמדים הזהים לפי מספר הנפשות במשפחה ולפי משך זמן ההמתנה מיום האישור הראשון. לעומת זאת, נוהל משרד הקליטה קובע כי הזכאות נקבעת על פי הצטברותם של שלושה תנאים: תקופת הזכאות, מיקום בתור המורכב מתאריך העלייה וקבוצת הזכאות, ומידת התאמת הדירה לצרכי העולה. משמעות הדבר, כי לעיתים מי שנמצא זכאי לפי נוהלי משרד הקליטה, לא בהכרח ימצא זכאי לפי נוהלי משרד השיכון. הנהלים משרתים אוכלוסיות שונות בעלות צרכים שונים. נראה, אפוא, כי קשה "לסנכרן" בין שני הנהלים, וכפי שהוסיף המשיב בתשובתו, גם מלאי הדירות העומד לרשות שני המשרדים שונה.

הגעתי, אם כך, למסקנה, כי דין העתירה להידחות.

עם זאת, לא אמנע מעצמי הערה, כי מצוקתה של העותרת, כמו גם של עותרים אחרים (וכאלה שאינם עותרים) הזכאים לדיור ציבורי וממתינים שנים ארוכות לפתרון, הינה מצוקה קשה ביותר, הפוגעת בכבודם כבני אדם. לא לחינם נאמר בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 10622/04 סאלח חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.2.12), כי:

"הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם. חיים בחרפת רעב, ללא קורת גג, תוך חיפוש מתמיד מנין יבוא עזרו של אדם, אינם חיים בכבוד. מינימום של קיום בכבוד הוא תנאי לא רק לשמירה ולהגנה על הכבוד האנושי, אלא גם למיצוי יתר זכויות האדם. אין כל פואטיקה בחיים בעוני ובמחסור. ללא תנאים חומריים מינימאליים, אין לאדם יכולת ליצור, לשאוף, לבחור את בחירותיו ולממש את חירויותיו. במילותיו היפות של השופט י' זמיר, "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם." (בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ ואח', פ''ד נב(1) 289, 340 (1998); וראו עוד: גביזון, בעמ' 45: "לאדם שנאבק להשיג תנאי מחיה מינימאליים אין חופש של ממש לחתור להשגת יעדים כלשהם").

המשיב עצמו מודה בתשובתו, כי מלאי הדירות בדיור הציבורי הלך והצטמצם במרוצת השנים, עד כי ועדת טרכטנברג המליצה להפסיק את מבצעי המכר שהיו נהוגים מעת לעת במשרד השיכון, על מנת להבטיח שהמלאי הנותר ישמש פתרון דיור גם לזכאים עתידיים. לדברי המשיב, מבצעי מכר אלה הופסקו בשלהי 2010 ואינם מתקיימים היום. אלא שנראה, כי המלאי, שקטן במרוצת השנים, רחוק עד מאוד מן המלאי האופטימאלי. כך גם מודה המשיב, כי הסיוע בשכר דירה נשחק, הן ביחס לעליית מחירי השכירות בשוק החופשי והן ביחס לגובה הסיוע בשנים קודמות, וכי ועדת טרכטנברג המליצה על עדכונו. המלצותיה של ועדת טרכטנברג מונחות עתה בפני הממשלה לשם קבלת החלטה. ואידך זיל גמור.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ז'  אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ