י.ו.נ.י.ת. ביצועים בעמ ואח' נ' חי דולב החזקות בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפיצול סעדים אשר הגישה המבקשת.

המבקשת טוענת כי טרם התגבשו מלוא הנזקים אשר נגרמו וייגרמו לה על ידי מחדלי המשיבה כפי שנטענים בכתב התביעה. כך, טוענת המבקשת, כי הסכום הנתבע אינו כולל עלויות חומרים וביצוע, קנסות שעלולים להיות מוטלים על המבקשת, פגיעה במוניטין ועוד. מאחר שנזקים אלו יתגבשו בעתיד, הוגשה הבקשה לפיצול הסעדים.

ביום 8.3.11 נשלחה הבקשה לתגובת המשיבה בתוך 20 יום, אולם עד הנה טרם הוגשה התגובה.

בתקנות 44-45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 נקבע כדלקמן:  

"44. תובענה תכיל מלוא הסעד

(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.

(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה." 

"45. מי שלא תבע סעד אחד מרבים

מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

עילות התביעה כפי שהוגשה על ידי המבקשת, הן חוזית - הפרת הסכם - ונזיקית. בגין אלו, זכאית התובעת לתבוע את מלוא הסעדים, כולם במסגרת הליך זה. השאלה הנשאלת היא האם יש מניעה לתבוע את מלוא הסעדים בתביעה אחת, זאת על מנת למנוע הטרדת בעלי הדין שכנגד, פעמיים בגין אותו עניין. כמו כן, לפחות בכל הנוגע לתביעת עלויות החומרים והביצוע, כלל לא ברור מדוע נזק זה לא התגבש עד כה ומדוע ראוי לפצל את הסעד הכספי הנתבע באופן שיתאפשר למבקשת לתבוע בשלב מאוחר יותר בגין כך.

ראה לעניין זה הדברים בע"א 61/77 אנג'ל נ' מייש פ"ד לא(3) 673, שם נקבע כי אין לפצל סעד של פיצויים לסכומים ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל סכום.

וכן את דבריו של א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) בעמ' 117:

"כשם שנאסר לפצל סעדים שונים לתביעות נפרדות- כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים (בתביעות נפרדות). אם נניח שנגרם לתובע נזק כספי,הנובע מעילה אחת, אין התובע יכול לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת ואת יתרת הנזק – בתביעה שנייה, נוספת".

הבקשה אינה מגלה כל טעם מדוע זה קיימת אותה מניעה. אמנם, נטען, באופן כללי, כי לא התגבשו עדיין מלוא הנזקים תוך התייחסות לקנסות עתידיים שייתכן ויוטלו על התובעת וכן התייחסות לעלויות החומרים והביצוע ופגיעה במוניטין, אולם לא הובא כל טעם מדוע זה לא ניתן היה לתבוע סעדים אלו אז, בעת הגשת התביעה, או אף כיום, בחלוף חצי שנה, על ידי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. ברי כי אף אם התגבשו נזקים נוספים כעת, בפרק הזמן שחלף, הרי הדרך הנכונה היא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה תוך הוספת אותם נזקים כעת, כאשר טרם החל הדיון בתיק לגופו.

לאור האמור לעיל, המבקשת לא תמכה בקשתה בטעמים ראויים ואף לא טרחה להגיש תצהיר, כמתחייב, אשר יהא בו כדי ליתן את הבסיס העובדתי לבקשה, בכל הנוגע לעיתוי הצפוי להתגבשות אותם נזקים, אם אכן טרם התגבשו.

לפיכך, הבקשה נדחית.

המבקשת תוכל, כמובן, לעתור לתיקון כתב התביעה, לחילופין למחקו עד להתגבשות מלוא הסעד הכספי הנתבע או לחילופין להמשיך בהליכים כמות שהם.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"א, 29 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.