ישראלי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בתיק זה הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת על סך של 6,703 ₪ בגין תביעת פח. על פי תיאור התובעת בכתב התביעה, בדרכה לעבודה בעודה "עולה במחלף גנות לכביש גהה" נהגה בנתיב הימני במהירות מינימלית (בקושי 20 קמ"ש) וזאת בשל פקק תנועה, חשה משהו שנצמד אליה מצד שמאל לאחר שניסתה להתרחק שוב הרגישה היצמדות וכך קרה שלוש פעמים שמשאית "הרימה" את הרכב. בכתב ההגנה הנתבעת הכחישה את האחריות וטענה כי בתאריך הרלוונטי אכן נסע רכב הנתבעים בכביש 4 מדרום לצפון כאשר "לפתע הגיח רכב התובעת מצד ימין, מנתיב השתלבות סטתה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגעה ברכבם".

הצדדים התייצבו לדיון כאשר כל צד חזר על גירסתו.

דיון והכרעה

בהודעה שהגישה התובעת לחב' הביטוח כתבה: "בדרכי לעבודה בעודי עולה במחלף גנות לכביש גהה נהגתי בצד ימין במהירות מינימלית (בקושי 20 קמ"ש) בשל פקק לפתע הרגשתי שמשהו נצמד לצידי השמאלי ניסיתי להתרחק ושוב הרגשתי היצמדות סך הכל שלוש פעמים". בדיון בפניי העידה התובעת כי כאשר הייתה על הנתיב הימני ועלתה על השמאלי תוך כדי שהתקדמה היא הרגישה את הפגיעה. בחקירה הנגדית העידה כי היא לא הייתה בנתיב ההשתלבות כיון שאין הפרדת נתיבים ולטענתה הנהג לא שמר מרחק ולכן פגע בה. לטענתה הוא היה מאחוריה והגיע מתוך נתיב צמוד אליה כאשר הנזק שלה הוא מהצד האחורי הצידי (ראו עמ' 1 לפרוטוקול שורה 21 עד עמ'2שורה 3). הנתבעת הגישה תרשים שסומן ת/1 אשר צויר תוך כדי הדיון ולפיו היא הייתה כבר בתוך הנתיב הימני לאחר שלב ההשתלבות.

הנתבע שרטט גם הוא את הפגיעה לגירסתו כאשר לטענתו הוא נסע במשאית והיא הייתה בצד כאשר הנתיב שלה כבר נגמר ואז היא עקפה אותו וכך הטמבון בצד שמאל של המכונית קיבל מכה מהמדרגה של המשאית בצד ימין.

שני הצדדים ציינו כי הנסיעה נעשתה בעומס גדול ביותר ("פקק"), שמתרחש בכל בוקר בצומת גנות, של רכבים בדרכם לעבודה, תוך שקיים קושי מטבע הדברים בהשתלבות בנתיב, כאשר הרכב מגיע מהמחלף. לפיכך, בהתחשב בכל הראיות שהוצגו בפניי אני מוצאת כי יש מקום לחלק את האחריות בין התובעת לבין הנתבעים. נסיון החיים מלמדנו, שככל הנראה התובעת ניסתה להשתלב בנתיב הנסיעה, כאשר הסתיים נתיב ההשתלבות שלה, ובנתיב הנסיעה הצמוד אליה משמאל היו ככל הנראה מכוניות וביניהן המשאית, אשר גם הן נסעו ב"פקק". התובעת הצליחה להשתלב אולם ככל הנראה נהג המשאית לא איפשר לה את ההשתלבות באופן מלא באמצעות בלימה ושמירת מרחק מסוימת. מאידך התובעת עצמה לא המתינה את כל הזמן הנדרש על מנת להשתלב. בנסיבות אלה כאשר רק סבלנות מצד שני הצדדים הייתה מונעת את הפגיעה, וכאשר על התובעת מוטלת האחריות כמי שמשתלבת בנתיב ועל נהג המשאית מוטלת האחריות לשמור מרחק ראוי, נראה כי יש מקום להטיל אחריות שווה על שני הצדדים. לפיכך, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת בשווה על שני הצדדים: 50% על התובעת, ו-50% על הנהג.

סוף דבר

התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 3,226 ₪.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.