ישראכרט בעמ נ' אל עיסאוי

פסק דין

פתח דבר

בפני התנגדות לביצוע תובענה כספית, על סכום קצוב בסך 6,392 ₪ שהגישה חברת ישראכרט בע"מ (ח.פ 510706153) (ולהלן: "התובעת") כנגד מר מוחסין אל עיסאוי (ולהלן: "הנתבע") אשר ניהל עסק תחת השם "צמיגי 2000 ראשון" (ע.מ 023171150) בגין שימוש בכרטיסי חיוב בעסקת אשראי אשר בוטלו על ידי בעלי הכרטיסים החוקיים, בטענה שאלה נגנבו מהם.

בגין התובענה נפתח תיק הוצאה לפועל בתל אביב שסומן: 01-58722-11-3 .

טענות התובעת

ביום 24 יוני 1997 הצטרף הנתבע להסדרי הכרטיסים עם התובעת וחתם על בקשת הצטרפות להסדרי כרטיסי החיוב השונים (ולהלן: "ההסדר") (נספח א' לכתב התביעה)- אעיר כי הסדר זה על נוסחו המלא לא צורף לכתב התביעה. כל שצורף הוא בקשת הנתבע להצטרף ל"הסדר כרטיסי חיוב " בחתימת הנתבע. רק לבקשתה לעיון מחדש בהחלטה מיום 3.7.2011 שהגישה התובעת צירפה את "הסכם הספק".

מעיון בהסכם עולה התחייבות הספק לכבד כרטיסים "המוצגים על ידי לקוחות המחזיקים בכרטיסים שהונפקו להם "

לטענת התובעת, בבית העסק התבצעו עסקאות, באמצעות סליקה בכרטיסי חיוב אשר בוטלו על ידי בעלי כרטיסי החיוב באמצעותם בוצעו העסקאות בסך קרן כולל של 4,682 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה). לאמור כי הנתבע לא בדק את זהות מבצע העסקה אל מול זהות בעל כרטיס האשראי.

לטענת התובעת, ביום 20 אוגוסט 2007 בוצעו אצל הנתבע שתי עסקאות באמצעות כרטיסי אשראי אותם הנפיקה התובעת:

בשעה 15:03 בוצע חיוב בסך של 2,500 ₪ בכרטיס מסטרקארד המסתיים בספרות 6545 על שם עיני מרים. (נספח 2 לסיכומי הנתבעת).

בשעה 15:04 בוצע חיוב בסך של 3,000 ₪ בכרטיס מסטרקארד המסתיים בספרות 1497 על שם עיני בנימין. (נספח 3 לסיכומי הנתבעת).

ביום 21 אוגוסט 2007 הודיעו עיני מרים ועיני בנימין, בעלי הכרטיסים החוקיים לתובעת כי הכרטיסים נגנבו מביתם. חתמו על הצהרה לפיה הכרטיסים נגנבו מביתם, וחתמו על הצהרה המעידה כי העסקאות המפורטות מעלה לא בוצעו על ידם , יעין כי נעשה בכרטיסים שימוש לרעה. (נספחים 2 ו-3 לסיכומי התובעת).

לשיטתה של התובעת – נסיבות ביצוע שתי העסקאות בהפרש של דקה האחת מהשניה כאשר לפחות בהתייחס לאחד הכרטיסים ברור שהבעלים הייתה אישה ולא הגבר שביצע העסקה בפועל,- חלה על הנתבע חובת זהירות מוגברת!.

לטענת התובעת, בהתאם להסדר, התחייב הנתבע כי בכגון דא , להשיב לתובעת את הסכומים אותם נדרשה התובעת להשיב לבעלי הכרטיסים בהסתמך על ההודעה כי העיסקאות בוצעו בכרטיסים לאחר שנגנבו מהם. הנתבע לא נענה לדרישות התובעת ולא השיב סכומים אלו, כפי שנקבע בהסדר ובהתאם להוראות חוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986. (נספח 1 לסיכומי התובעת).

בהתאם לחוק חיוב כרטיסי אשראי ולאור הצהרתם של מחזיקי הכרטיסים נאלצה התובעת לזכות את מחזיקי הכרטיסים בסכום החיוב- העסקאות נשוא התביעה דנן

לטענת התובעת, הפר הנתבע את ההסדר, על פיו בסעיף 1 נקבע כי הספק יכבד כרטיסים "המוצגים על ידי לקוחות המחזיקים בכרטיסים שהונפקו להם" וכי על הנתבע הייתה החובה לזהות את מבצע העסקה ולהשוות את פרטיו עם הפרטים המופיעים על גבי כרטיס האשראי.

לטענת התובעת, מבירור שערכה עם הנתבע עולה כי ביום 20 אוגוסט 2007 הגיע לבית העסק של הנתבע גבר כבן 30, מבנה גוף מלא, צבע שער שחור, צבע עור כהה. הגבר הגיע ללא רכב ורכש ארבע צמיגים וארבע ג'נטים. (תחקור ספק, נספח 4 לסיכומים).

במועד הגשת התביעה עמד שיעור הריבית הנהוג אצל בנק הפועלים בע"מ לגבי יתרת החובה בחשבון עו"ש רגיל, על 14.8% לשנה. (נספח ה' לכתב התביעה).

יתרת החובה כתוצאה מביטול העסקאות, בתוספת ריבית ועמלות החזרת הוראת הקבע, עומדת בסמוך למועד הגשת התביעה על סך של 6,983 ₪ ולמרות פנייתם לנתבע, הרי שעד היום טרם שולם החוב. (נספח ד' לכתב התביעה).

טענות הנתבע