ישורון ושות' עורכי דין נ' שורה בע"מ ואח'

החלטה

המבקשת הגישה ביום 24.11.2011 ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר), מיום 3.10.2011 (להלן: "פסק הדין"). הערעור הוגש לאחר שתביעת המשיבה התקבלה, והמבקשת חויבה ביחד ולחוד עם נתבעים נוספים, בתשלום שבשיערוכו להיום עומד על סך שלכ- 1,168,133 ₪, ובצירוף הוצאות משפט.

בפניי מונחת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שהוגשה על ידי יוסף ישורון ושות' (להלן: "המבקשת"), דהיינו עיכוב ביצוע התשלום הכספי והוצאות המשפט שנפסקו לחב' שורה בע"מ (להלן: "המשיבה"), לאחר שבקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא – נדחתה.

יצוין, כי פסק הדין של בית משפט קמא ניתן בעטייה של תביעה כספית שהוגשה על ידי המשיבה כנגד נתבעים שונים וביניהם המבקשת, בגין נזקים שנגרמו למשיבה עקב מעשי זיוף ומרמה בעסקת מקרקעין, בנוגע למגרש ברחוב לסקוב 15 ברמת גולדה, הידוע כחלקה 164 בגוש 10800. בפסק הדין נקבע כי המבקשת אשר ייצגה את המשיבה בעסקת המקרקעין סטתה במסגרת ייצוגה מסטנדרט מקצועי ראוי ועל כן, חויבה באחריות לנזקי המשיבה ביחד ולחוד עם נתבעים נוספים.

טענות הצדדים:

בבקשתה שבפניי טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים בנסיבות בהן פעלה באמצעות עורכי דין מטעמה ברמת הזהירות והמיומנות המקצועית הנדרשת ועל כן, טעה בית משפט קמא בקובעו כי המבקשת מעוולת במשותף יחד עם קבוצת נוכלים, שהינם שאר הנתבעים בפרשה.

לעניין מאזן הנוחות טוענת המבקשת, כי מאחר ובפסק הדין נפסק תשלום כספי גבוה לטובת המשיבה, אשר מצבה הכלכלי קשה, כעולה מעדותה בפני בית משפט, עולה החשש כי לא יהא ביכולתה של המשיבה להשיב את הסכום שנפסק, במידה והמבקשת תזכה בערעור. מאידך, טוענת המבקשת כי אין כל חשש כי לא תוכל לשלם את כספי פסק הדין היה והערעור יידחה, היות ותשלום סכום פסק הדין באחריות חברת הביטוח המבטחת את המבקשת ועל כן, מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

המבקשת מוסיפה ומציינת, כי לא ניתן ללמוד על חוסנה הכלכלי של המשיבה כנטען על ידה, בנסיבות בהן המשיבה לא צירפה לתגובתה דו"ח מבוקר לשנת המס של 2009 או 2010 שיאשרו את הצהרות מנהלה בדבר חוסנה הכלכלי, וכן לא צירפה לתגובתה תצהיר של מנהל הכספים או של רו"ח מטעמה. בנוסף, טוענת המבקשת כי המשיבה צירפה מסמך בנקאי מבנק דיסקונט המאשר אובליגו שהינו כפוף לכך שהמשיבה תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הבנק ועל כן, גם מאישור זה לא ניתן ללמוד על יכולתה של המשיבה להחזיר את הכספים שנפסקו בפסק הדין, ככל שהערעור יתקבל.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכויי הערעור קלושים בנסיבות בהן הכרעת בית משפט קמא מתבססת על קביעות עובדתיות והתרשמות מעדים, שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן.

עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח קיומו של חשש כי הכספים שישולמו למשיבה לא יושבו במקרה של הצלחת המבקשת בערעור וכי מאידך לא הוכח כי ייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך אם תשלם חיובה בפסק הדין, בנסיבות בהן מודה המבקשת כי תשלום פסק הדין יבוצע על ידי חברת הביטוח המבטחת אותה.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי הינה חברה איתנה מבחינה כלכלית, הפעילה מזה חמישים שנה, משרדיה ממוקמים בפארק העסקים בקיסריה, והיא מעסיקה כ-20 עובדים קבועים ועוד עשרות קבלני משנה.

לטענתה, היא מבצעת בימים אלו פרויקטים בהיקף של כ-85 מיליון ₪, כאשר מסגרות האובליגו בחשבונותיה בבנק דיסקונט הינם בהיקף של כ-27 מיליון ₪ ולפיכך, אין כל חשש כי לא תוכל להחזיר את הכספים שנפסקו בפסק הדין במידה וערעור המבקשת יתקבל.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי אינה יודעת מהן יכולות הפירעון של המבקשת היות והמבקשת לא פירטה את פרטי הפוליסה אצל חברת הביטוח בה היא מבוטחת ולא הציגה מסמך לפיו חברת הביטוח נתנה כתב התחייבות בלתי חוזר ובלתי מסויג כלפי המשיבה לשלם את הסכומים שנפסקו בפסק הדין.

לנוכח האמור, טוענת המשיבה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה בשים לב לעובדה כי המתינה 12 שנים מקרות הנזק ועד למתן פסק הדין, ואין כל סיבה המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין לתקופה נוספת.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה בה חזרה על טענותיה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין.

הפן הנורמטיבי:

הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט יימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פד נ (1) 668, בעמ' 671).

בית המשפט השוקל בקשת עיכוב ביצוע, בוחן את סיכויי הערעור, וכן בודק האם יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל (ע"א 7688/06 גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).

שיקולים אלה – סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינם שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה (עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167).

דיון והכרעה: