אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ירמיהו נ' עיני ואח'

ירמיהו נ' עיני ואח'

תאריך פרסום : 30/11/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
16753-05
30/11/2010
בפני השופט:
שמעון שר

- נגד -
התובע:
1. חיים עיני
2. אורית עיני

הנתבע:
1. עיני ירמיהו
2. אסף עיני

החלטה

(בעניין: בקשה דחופה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד)

ביום 17.10.10 נעתרתי לבקשה להרחבת צו עיקול זמני ברישום. במסגרת ההחלטה הוריתי, בין היתר, על עיקול הערבות הבנקאית בסך 50,000 ₪ אשר הופקדה במסגרת רע"א 10-08-37814. לטענת המבקשים, לא ניתן לעקל ערבות בנקאית שהופקדה להבטחת תשלום הוצאות, בטח ובטח כאשר מדובר בערבות בנקאית שהופקדה להבטחת הוצאות בתיק משפטי אחר.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (סעיף 43) והן תקנות סדר הדין באזרחי, התשמ"ד – 1984 (תקנה 374(ב)), מאפשרים עיקול נכס של החייב, המצוי בידי צד שלישי. עיקול ערבות בנקאית, אם כן, מותר אך אם יקבע כי הינה בגדר נכסו של החייב.

בע"א 2082/06 זהבה בן עמי נ' עוה"ד מ.קידר – מפרק החברה ([פורסם בנבו], 18.06.2007) נפסק מפי בשופט גרוניס כי על מנת ליתן תשובה לשאלה האם הערבויות הבנקאיות הינן נכסים של החייב, יש לברר את מהות הערבות. שם דובר בערבויות בנקאיות להבטחת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.

כבוד השופט גרוניס חידד כי מנקודת מבטו של הבנק, אין מדובר בהתחייבות שלו לקיים חיוב של אדם אחר (הוא הנערב) כלפי צד שלישי, אלא בהתחייבות של הבנק לשלם כסף למוטב בהתמלא תנאים מסוימים. התחייבות הבנק עצמאית ומנותקת ממערכת היחסים שבין המוטב לבין הנערב ואין אף חשיבות לשאלה האם הנערב הוא אותו אדם שלבקשתו הוצאה הערבות.

נקבע במקרה זה כי ערבות בנקאית המופקדת בבית-המשפט להבטחת הוצאות בהן יחויב החייב אינה ניתנת לעיקול. הערבויות, כך נקבע, אינן בגדר נכסים השייכים למערערים ומכאן שלא היה יסוד לעקל או לממש אותן.

בפרשת בן עמי דובר בערבות בנקאית אשר ניתנה כדי להבטיח הוצאות בערעור, וזאת הגם "כי בנוסח הערבות אין מדובר על כך שפסק הדין המחייב בתשלום מתייחס לחיוב בהוצאות".

קרי, נוסח פסק-הדין מחייב לשם בחינת מהות הערבות.

ובענייננו, בהחלטת כבוד השופט אליקים ברע"א 10-08-37814, נקבע כי "האיזון הראוי במקרה זה, קביעת מועדים קצרים לתגובה וחיוב המבקשים בהפקדת פקדון בסך 50,000 ₪ להבטחת נזקי המשיבה במידה ויהיו כאלה בעקבות עכוב הביצוע". ובהמשך: "הצו הארעי ייכנס לתוקפו רק אם יפקידו המשיבים בקופת בית המשפט סכום במזומן בשיעור של 50,000 ₪ או ערבות בנקאית בלתי תלויה בסכום הנ"ל ..." (ההדגשות שלי – ש.ש).

למד אני כי מטרת הפקדת הערבות הינה להבטחת נזקי המשיבה שם (סידי טלי), במידה ויהיו כאלה, עקב מתן הצו הארעי לעיכוב ביצוע, ולא כפי שנרשם בערבות הבנקאית "... בקשר להבטחת הוצאות שיפסקו בתיק בית המשפט המחוזי בחיפה רע"א 10-08-37814".

קיימת סתירה בין פסק-הדין (להבטחת נזקים) לבין הערבות הבנקאית שהוצאה (להבטחת הוצאות).

ברע"א 9308/08 אורן אלון נ' רינה רביב ([פורסם בנבו], 21.04.2009) נפסק, הן מפי כבוד השופט גרוניס, כי כאשר ניתנת החלטה כי תופקד ערבות בנקאית, יש להבהיר האם היא תחשב כערבות או כערבון. ראה בפסקה 7 לפסק-דינו של כבוד השופט גרוניס:

"לצד הדרישה להמצאת התחייבות עצמית, מסדירות תקנות סדר הדין האזרחי גם את נושא חיובו של מבקש הסעד הזמני בהפקדת בטוחות. קיימים לענייננו שני סוגים של בטוחות: ערבות וערבון. מונחים אלו מוגדרים בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי. לעניין ערבות, מפנה התקנה לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הערבות). סעיף 1(א) לחוק זה מגדיר ערבות כ"התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי". "ערבון", על פי תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, הוא "ערובה חפצית". עוד נקבע בהגדרות של מונחים אלה שבתקנה 1, כי ערבות בנקאית עשויה לשמש הן כערבות והן כערבון. נעיר, כי ערבות בנקאית נחשבת לערבות, לעניין תקנות סדר הדין האזרחי, על אף שבדרך כלל אין מדובר ב"ערבות" כהגדרתה בחוק הערבות, אלא בהתחייבות אוטונומית לשיפוי ... כפי שנראה מייד, פניה הכפולות של הערבות הבנקאית מחייבות את בית המשפט לתשומת לב ולהגדרה מדויקת של הבטוחה שאותה הוא מטיל. זאת, עקב המשמעויות הנודעות להבחנה בין ערבות לערבון." (ההדגשה שלי – ש.ש).

במקרה דנן ניתנה למשיבים האפשרות להפקדת הפקדון בסך 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית. הפקדון נועד לתשלום נזקים עקב עיכוב הביצוע ולא לשם תשלום הוצאות.

סבור אני כי כוונת השופט אליקים היתה כי הערבות הבנקאית תשמש ערבון ולא ערבות. ואולם, למען הסר ספק, והן לאור הסתירה שבין פסק-הדין לערבות הבנקאית, העיקול ישאר בתוקפו, אלא אם תובא הבהרה, בתוך 30 יום מהיום, שתופנה על-ידי אחד הצדדים לביהמ"ש המחוזי, לכבוד השופט אליקים, האם התכוון בהחלטתו לערבון או לערבות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ