פסק דין
1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט רחמים כהן) מיום 5.1.09 (ת.א. 27197/05; 16107/06), אשר קיבל את התביעה שהגישה המשיבה כנגד המערערת, וחייב את המשיבה לשלם למערערת 273,900 ₪ קרן ובתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
תמצית הרקע העובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא
2.המערערת ניהלה עסק המעניק שירותי כוח אדם מקצועי, בתחומי הנדסה וטכנולוגיה שונים, ואילו המשיבה עוסקת בשירותי תכנון. המשיבה סיפקה תוכנות לחברת אורמת מערכות בע"מ (להלן: אורמת) וביקשה לקבל שירותי הנדסה באמצעות המערערת וכשאלו יפעלו באורמת.
3.בין הצדדים נחתמו שני הסכמים.
האחד, מיום 8.12.04 המתייחס להעסקתו של מר מיכאל לוזון (להלן: לוזון) באורמת, וכשבהתאם לנספח להסכם, מדובר בשירותי הנדסה תוך התייחסות לתוכנת UG-NX (להלן: השירותים).
השני, מיום 21.12.04 המתייחס להעסקתו של מר יצחק קיטאי (להלן: קיטאי) ואף זאת במתן שירותי הנדסה, תוך התייחסות לתוכנת UG (להלן: התוכנה).
4.המערערת הגישה תביעה (ת.א. 27197/05) כנגד המשיבה לתשלום סך של כ-31,000 ₪, יתרת חוב, אשר לטענתה המשיבה נותרה חייבת לה בגין העסקתם של לוזון וקיטאי.
בתביעתה ציינה המערערת כי המשיבה לא עמדה במועדי התשלום שנקבעו, טענה לקיזוזים בגין טענות חסרות שחר ורק בעקבות דרישות, שילמה המשיבה חלק מהחוב וכשבסופו של יום, חדלה המשיבה לשלם את אשר נדרשה עד שהמערערת נאלצה לבטל את ההתקשרות.
המשיבה מצידה טענה כי קיטאי לא היה עובד מיומן ובעקבות תלונותיה של אורמת, עזב את עבודתו שם. אולם, עיקר טענתה של המשיבה כי המערערת הפנתה ביום 22.2.05 לאורמת באופן עצמאי ותוך ניצול הקשר שנוצר עם אורמת, עובד בשם בקנסקי (להלן: בקנסקי) וכן עובד נוסף ביום 15.5.05 בשם קיסיץ (להלן: קיסיץ), כל זאת שלא באמצעותה ובניגוד למוסכם בין הצדדים, ובכך נמנע ממנה אותו רווח שהייתה מפיקה אם אותם עובדים היו מופנים לאורמת באמצעותה.
המערערת טענה, בין השאר, כי עם תום ההתקשרות, לא חלה כל הגבלה עליה וכי בכל מקרה, הפרשנות הראויה הינה שההגבלה מתייחסת לאותו עובד וביחס לאותם שירותים ולא מעבר לכך.
5.שורש המחלוקת נעוץ באמור בסעיף 6.2 להסכמים, בו צוין במסגרת כותרת של "שמירת סודיות" כדלקמן:
"הקבלן (המערערת) מתחייב כי במהלך כל תקופת מתן השירותים למזמין (המשיבה) עפ"י הסכם זה, וכן למשך תקופה של שנה מתום מתן השירותים למזמין (מסיבה כלשהי), לא יתן ו/או לא יציע לאורמת, את השירותים הניתנים במסגרת הסכם זה, אלא לאחר קבלת אישור המזמין לכך, מראש ובכתב. כמו כן מתחייב המזמין שלצורך ביצוע הפרויקטים שלו בחב' אורמת יפנה לקבלן בלבד לקבלת סיוע הנדסי או לפחות יתן לקבלן זכות סירוב ראשונה".
6.בית המשפט קיבל את פרשנותה של המשיבה, ובין השאר מהטעמים הבאים:
ראשית, הוכח כי לא היה כל קשר מסחרי בין המערערת לבין אורמת ולכן אין זה הגיוני שהמשיבה הייתה יוצרת קשרים מסחריים בין המערערת לאורמת, ללא קבלת בטוחה שלא תיפגע מכך בעתיד.
שנית, הפרשנות כי המגבלה במשך שנה מתום הפרויקט, חלה על כל העובדים מטעם המערערת, סבירה יותר.
שלישית, לא מדובר על הסכם שנוסחו הוכתב כולו על ידי המשיבה, אלא המערערת נטלה חלק בניסוח זה או אחר, לרבות דרישתה להוסיף את הסיפא שבסעיף 6.2 לעיל, דהיינו, אותה התחייבות של המשיבה ביחס לפניה אליה וכן זכות הסירוב הראשונה, וכי למעשה מדובר בחובות הדדיים בין הצדדים.
רביעית, הפרשנות הראויה בדבר אותם שירותים עליהם חלה המגבלה, עניינה באותם שירותי כוח אדם הכלליים ולאו דווקא בהתייחס ללוזון וקיטאי באופן ספציפי.
7.מכאן עבר בית משפט לבחון את ההפרות הנטענות על ידי מי מהצדדים.
בית המשפט קבע כי המערערת הפרה את ההסכם בעת ששלחה את קיטאי לעבוד באורמת, כאשר לא היה לו את הידע הנדרש לעבוד בתוכנת הגרפיקה הנדרשת.