ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
5637-07-13
15/05/2014
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
- נגד - |
התובע:
ירון ספקטור שמאות מקרקעין בע"מ
|
הנתבע:
עודד בן זאב
|
|
החלטה
התנגדות לביצוע שטר.
1.המבקש פנה לקבלת שירותי שמאות מן המשיבה, שבניהולו של השמאי ירון ספקטור, וזאת בקשר עם נסיון למכירת נכס מקרקעין יוקרתי של משפחתו של המבקש. לדבריו סיכם על תשלום לספקטור של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ (קרי: 29,250 ₪) תמורת חוות דעתו, שנועדה לשמש להשגת בטוחות מידי הבנק, בין אם עבור המבקש עצמו ובין אם בקשר עם קונים פוטנציאליים. תחילה שילם המבקש סך של 10,000 ₪ במזומן והסיכום הנטען היה שאם ירצה חוות דעת כתובה, ישלם המבקש את ההפרש (19,250 ₪). לאחר קבלת הערכת שווי ראשונית של 32 מיליון ₪ ביקש המבקש חוות דעת כתובה, שכנגדה מסר שיק ע"ס 19,250 ₪ (להלן: השיק) מתוך הבנה כי הערכת השווי תגדל לכ-35 מיליון ₪, ובוודאי לא תקטן. ברם חוות הדעת הכתובה, ניתן להבין (אף אם נשלחה כטיוטה) היתה נמוכה מן האומדן הראשוני, וניסיונות חוזרים של המבקש להניע את ספקטור להעלות את הערכת השווי עלו בתוהו.
2.המשיבה הגישה את השטר לביצוע, והמבקש הגיש התנגדותו, באיחור של כחודשיים לערך, איחור שהסביר בכך ש"אני פספסתי את האזהרה שקבלתי, לא ראיתי ושכחתי ואני נמצא בכאוס עם המשטרה ועם ההליכים המשפטיים". כן עמד על ההליכים הרבים שהוא נתון בהם, בעיקר בתחום דיני המשפחה, כמו גם על מאמציו להשיג סיוע משפטי, שהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי אחרים ובכללם המשיבה בקשר עם אי הצלחתו להשיגו. לגוף הדברים טען כי מסר את השיק על מנת לקבל הערכת שווי גבוהה יותר וודאי לא נמוכה מאותה הערכה ראשונית, וכי לא היתה לו כל תועלת בהערכת שווי נמוכה, שכן כזו כבר היתה בידו.
3.בקשת הארכה להגשת ההתנגדות וההתנגדות הועברו לבית המשפט ודיון התקיים לפניי. המבקש נחקר, והצדדים סיכמו. אעיר כי משלא היה המבקש מיוצג, פעלתי במסגרת הסביר על מנת לבאר לו את טיב ההליך המשפטי ולשמור על זכויותיו.
4.דין הבקשה לארכה להתקבל בכפוף לתשלום לתובעת. דין ההתנגדות להתקבל בכפוף להפקדה. אבאר.
5.אשר לארכה: הנסיון לאתר סיוע משפטי אינו עילה להתעלמות מאזהרות ההוצל"פ ולהגשת ההתנגדות באיחור. כך גם אותו "כאוס" שהמבקש היה נתון בו. עם זאת כיוון שמדובר באיחור שאינו משמעותי יתר על המידה, כמו גם באדם שניתן להתחשב בו וליתן לו יומו בבית המשפט, הרי שניתן לכפר על אותו מחדל בדרך של חיובו בהוצאות כתנאי למתן הארכה.
6.לגוף ההתנגדות: המדובר בהתנגדות הרחוקה מלהיות קוהרנטית או מפורטת. קשה להבין ממנה את טיבו של ההסכם המדויק שבין הצדדים, וכיצד אמורה לעמוד למבקש הזכות להתנער מדרישת הפרעון של השיק שמשך, רק כיוון שהערכת השווי נמוכה מן ההערכה הראשונית שקיבל. אעיר כי עיינתי עיין היטב בכל חילופי התכתובות שבין הצדדים, שצורפו להתנגדות, וממנה עולה לכאורה תמונה שלפיה ספקטור ביאר שהערכת השווי שלו אינה ניתנת להזמנה אלא נסמכת על שיקולים מקצועיים, וככל שקיים פער בין אותה הערכה ראשונית שביצע על-פה לבין הערכה סופית הנסמכת על כל המידע שסופק לו בינתיים ושגילה בבדיקותיו, אזי פער זה יבוא לידי ביטוי בהערכת השווי. גרסתו של המבקש בעניין לוקה הן בחוסר פירוט מספק, הן בחוסר קוהרנטיות מספקת, שני נתונים שיכולים היו להוביל גם לדחיית הבקשה למתן רשות להתגונן. עם זאת אאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, אך זאת בנתון להפקדה.
7.נוכח האמור לעיל, ובמכלול הנסיבות שהוצגו, הרי שתנאי לארכה למתן הרשות להתגונן הוא תשלום עד יום 15.6.14 של סכום של 1,500 ₪ למשיבה. תנאי למתן הרשות להתגונן הוא הפקדה – על הצד הנמוך – בסכום של 3,000 ₪, בקופת בית המשפט, אף זאת עד יום 15.6.14. המבקש ימסור הודעה עד המועד האמור האם שילם והפקיד את הכספים, שאז תינתן הרשות להתגונן ותינתנה הוראות נוספות. אחרת – תידחה הבקשה לארכה וממילא גם ההתנגדות.
תז"פ ליום 18.6.14.
ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ד, 15 מאי 2014, בהעדר הצדדים.