החלטה
בפניי בקשת המבקש/ הנתבע מס' 1 לביטול צו עיקול זמני שניתן ע"י כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע, בהחלטתה מיום 16/7/12. העיקול הוטל על זכויות המבקש אצל המחזיקים כמפורט בהחלטה והוגבל לסך של 1,000,000 ₪. עד כה, התקבלו תשובות המחזיקים 1 (מינהל מקרקעי ישראל), 4 (בנק הפועלים בע"מ) ו – 5 (כלל חברה לביטוח בע"מ).
עסקינן בתביעה בסך 2,000,000 ₪ שהגישה המשיבה נגד המבקש ונגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") במסגרתה טענה לרשלנות המבקש, כטכנאי מחשבים, בכל הנוגע לטיפולו בגיבוי מסמכים והרחבת נפח האחסון במחשביה.
רשלנות זו, כך לפי המשיבה, הביאה למחיקת קבצים רבים ללא יכולת שחזור וכתוצאה מכך נגרמו לה, לטענתה, נזקים כמפורט בתביעה; פגיעה במוניטין, אובדן שעות עבודה, שעות עבודה לשחזור חלקי של מסמכים ועוגמת נפש.
במסגרת הגנתו, הכחיש המבקש את הרשלנות שיוחסה לו, טען שפעל כפי שנותן שירות סביר היה פועל בנסיבות העניין ושהאירוע נשוא התביעה אירע, אם בכלל, כתוצאה מרשלנות המשיבה עצמה ו/או מי מטעמה ו/או בשל תקלה שאינה באחריותו (העדר קשר סיבתי). המבקש טען גם לאי הוכחת נזק.
בדיון בבקשה שהתקיים בפניי, שמעתי את המצהיר מטעם המשיבה, מר אלכס שוחט, את נותן חוות הדעת מטעמה מר רן לוינסון ואת המבקש עצמו.
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי לעדויות, למסמכים, לכתבי הטענות ולטיעוני הצדדים ובאי כוחם, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על ביטול צו העיקול.
בהתאם לתקנות 362 (א) ו – 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט ליתן צו עיקול זמני אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומם של שני תנאים מצטברים; קיומה של עילת תביעה וחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
בנוסף, על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים של איזון נזקים, תום לב ומידתיות (תקנה 362 (ב) לתקנות).
הגם שעסקינן בבקשה לביטול עיקול זמני, הנטל לשכנע בקיומם של התנאים הנ"ל מוטל על כתפי מבקש העיקול (ראו: רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3), 789, 800).
בכל הנוגע לעילת התביעה, אין המדובר בשלב זה במבחן מעמיק ודי בקיומה של עילת תביעה לכאורית המצריכה בירור. עם זאת, הפסיקה הכירה בזכותו של מבקש ביטול העיקול לטעת ספק בצדקת/סיכויי התביעה ובאופן כזה שיצדיק את ביטול העיקול הזמני.
"כלומר, אפילו הוטל העיקול כדין, הרי אם הצליח הנתבע לעורר (בדיון בבקשה לביטול) ספק בסיכויי התביעה להצליח, יש לבטל את צו העיקול. אין להטיל על הנתבע מעמסה של עיקול נכסיו, כאשר קיים ספק, או ספק ניכר, אם אכן יצליח יריבו בתביעה נגדו..." (אורי גורן, סוגיות בסדר דין האזרחי, מהדורה עשירית, בעמוד 570, הערה 114 והפסיקה המאוזכרת שם).
בנסיבות המקרה דנן, סבורני, כי עלה בידי המבקש לטעת ספק ניכר בעילת התביעה, הן בנוגע לרשלנות המיוחסת לו והן בנוגע לנזק שכביכול נגרם כתוצאה ממנה (למען הסר ספק, יובהר, כי אין במסקנתי זו משום קביעת עמדה נחרצת באשר לתביעה גופה, אלא ככל שהדברים נדרשים להכרעה בבקשה זו בלבד).
כך, הוטל ספק לגבי הטענה לפיה שימש המבקש אחראי על תחום הגיבויים בחברה, זאת על רקע טענת המבקש כי מעולם לא נחתם חוזה שירות בין הצדדים.
אמנם, אין חולק, כי המבקש סיפק שירות עבור המשיבה בענייני מחשוב משך תקופת ארוכה, ובכלל זה מכירת ציוד והתקנתו, טיפול בתקלות, עריכת נהלי גיבוי ואף הדרכות/סיוע לעובדי המשיבה בעניין זה. ואולם, ספק אם שירות זה כלל אחריות על תחום הגיבויים, בבחינת בדיקת ביצוע פעולת הגיבוי בפועל ו/או מתן אחריות בעניין זה, כפי הנטען ע"י המשיבה.
ספק זה מתעורר, בין השאר, בשים לב לנוהל הגיבוי משנת 2009, ממנו עולה שעובדת בשם חנה מונתה להיות אחראית הגיבוי בחברה ("בשלב זה חנה מונתה להיות אחראית הגיבוי בחברה. בקרה שבועית ע"י ירון אופיר. בקרה חודשית – ע"י מרום פרל"). דברים אלה עולים בקנה אחד עם טענת המבקש לפיה תחום הגיבויים היה באחריות המשיבה.
בהקשר זה, העיד המבקש; "...ישבתי עם הגב' חנה שולנר, מהנדסת, עשיתי לה הדרכה, הראיתי לעוד עובדים כיצד מגיעים למערכת הגיבוי וכיצד מוציאים משם קבצים. מערכת הגיבוי יושבת אצלם במשרדים היכן שהשרת יושב שגם הוא במשרדים שלהם בטכניון. מבחינתי אין שינוי הקונצפט הזה...יש להבין דבר נוסף אני לא רואה את המערכת ביום יום אסור לי לבדוק את המערכת, אני עובד על בסיס בנק שעות, שיש פנייה אליי אני בא ובודק...הם עשו תכתובת פנימית ביניהם על מנת לסדר את מערכת הגיבוי ביניהם, אם היה שינוי לא ידעתי מזה" (עמוד 18 לפרוטוקול הדיון).
ודוק, העובדה שהנוהל עצמו נכתב ע"י המבקש ו/או כי המבקש הדריך מי מעובדי המשיבה כיצד להגיע למערכת הגיבוי, אינה הופכת, כשלעצמה, את המבקש לאחראי על המערכת.
בכגון דא טענה המשיבה, כי מדובר בנוהל שאינו רלוונטי למועד האירוע נשוא התביעה, שכן תוכנת הגיבוי שהייתה מותקנת אז בשרת, הוחלפה, והפעולות אשר נדרשו מעובדי המשיבה לפי הנוהל כבר לא היו רלוונטיות (בשנת 2010 על השרת הייתה מותקנת תוכנה בשם "גוד סינק", בעוד התוכנה ששמה "ריפלקט מקריום", המוזכרת בנוהל, כבר לא הייתה על השרת).