אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יצחק ואח' נ' מושב נחלים ואח'

יצחק ואח' נ' מושב נחלים ואח'

תאריך פרסום : 16/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
4078-02
17/11/2009
בפני השופט:
נחום שטרנליכט

- נגד -
התובע:
1. לבבי גולדה
2. לבבי יצחק

הנתבע:
מועצה אזורית חבל מודיעין
פסק-דין

פסק דין

רק עובדתי:

התובעים הינם בעלי זכות חכירה לדורות במשק מס' 4 (להלן – המשק) במושב נחלים (להלן – המושב), המצוי בשטחה של הנתבעת 2. הנתבע 1 הינו הועד המקומי של המושב. במושב בוצעו עבודות הקמת תשתית ביוב. במסגרת עבודות אלו הותקן בור ביוב בצמוד למשק התובעים. התובעים טוענים, כי בור זה עולה לעיתים על גדותיו, ומציף את המשק במי ביוב, והדבר מסב נזקים לתובעים.

התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בגין הנזקים. התובעים טענו בכתב התביעה, כי בור הביוב הותקן ע"י הנתבע 2 ביוזמת הנתבע 1. לטענת התובעים, תוכנן הבור בצורה רשלנית, והנתבעים אחראים לכך. עוד טענה בפי התובעים, כי תחזוקה ירודה של תעלות לניקוז מי גשמים, הנמצאות בסביבות המשק, גרמה לנזק לתעלת הניקוז, באופן שלא מתאפשר ניקוז חופשי ותקין של מי הגשמים.

הנתבע 1 טען בכתב ההגנה שהגיש, כי לא יזם ולא הקים את תשתית הביוב במושב, וכן אין הוא אחראי לתחזוקת מערכת ניקוז מי הגשמים במושב. הדברים מצויים, לטענת הנתבע 1, באחריות הנתבעת 2.

הנתבעת 2 טוענת, כי מבנים יבילים שבחצר המשק חוברו לרשת הביוב ללא הסכמתה של הנתבעת 2 וללא תיאום עימה. התובעים התקינו לצורך חיבור זה שוחת ביוב נוספת. שוחה זו היא הנקודה הנמוכה במערכת, וממנה עולים מי המביוב ומציפים את המשק. באשר למערכת ניקוז מי הגשמים, כמה מתושבי המושב חיברו את המערכת הפרטית לניקוז מי גשמים במשקיהם למערכת המרכזית, והדבר גורם להצפות.

ביום 26.3.08 ניתן על ידי פסק דין בתביעה (להלן- פסק הדין הראשון) , ולפיו נדחתה התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 1, בעוד שהנתבעת 2 חויבה בתשלום סך של 10,000 ש"ח לתובעים.

התובעים פנו לבית המשפט המחוזי והגישו ערעור על פסק הדין, ככל שהדברים נוגעים לנתבעת 2 בלבד. בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 28.10.09 ביטל את פסק הדין הראשון, והורה על השבת התיק לבית משפט משפט זה.

בהמשך הוריתי לב"כ הצדדים להגיש סיכומים משלימים, והצדדים עשו כן.

דיון:

בהתאם להסכמת הצדדים מונה בתיק מומחה מטעם בית המשפט. המומחה מונה לצורך בדיקת ההתאמה בין מערכת הביוב שהוקמה בפועל ובין התכניות להקמתה, וכן לשם בדיקת הגורמים להצפות במשק. המומחה שמונה, המהנדס בנימין שגיב, קבע בחוות דעתו, כי הסיבה המרכזית והדומיננטית להצפת המשק הוא כשל תכנוני בתכנון ובביצוע מערכת הביוב המרכזית, כאשר כשל זה גרם למהירות זרימה נמוכה מדי, והדבר הביא לסתימות ולהצפות.

הנתבעת 2 היא זו שתכננה והקימה את מערכת הביוב המרכזית במושב. לפיכך היא זו שאחראית לכשל שהתגלה על ידי המהנדס שגיב, כאמור לעיל. כפי שכבר ציינתי בפסק הדין הראשון, הנתבעת 2 לא התכחשה בכתב סיכום טענותיה לאחריות זו.

התובעים טוענים בכתב התביעה, כי נאלצו להקים על חשבונם מערכת חלופית לניקוז מי הביוב, שהציפו את המשק.

להוכחת הנזקים הנטענים הגישו התובעים חוות דעתו של השמאי נרי חסידוב. השמאי חסידוב אמד בחוות דעתו את עלות הקמת המערכת החלופית בסך של 110,945 ₪. מנגד הגישה הנתבעת 2 את חוות דעתו של השמאי עמוס בליץ. שמאי זה אישר בעדותו בפני, כי אינו מתמחה בתחום עבודות העפר וגם לא בהערכת נזקים. לפיכך דחיתי בפסק הדין הראשון את האמור בחוות דעתו של השמאי בליץ, אשר חיווה דעתו בתחומים שאינם מצויים בתחום מומחיותו. הנתבעת 2 לא ערערה על קביעה זו, ועל כן היא שרירה וקיימת.

השמאי חסידוב, המומחה מטעם התובעים, העריך בחוות דעתו את עלות ביצוע העבודות במשק. עבודות אלו בוצעו,לדברי התובעים, על מנת לנקז את מי הביוב, שהציפו את המשק. השמאי חסידוב אישר בעדותו בפני, כי לא הונחה בפניו לשם עריכת חוות דעתו מפת מדידה, המציגה את המצב במשק בטרם בוצעו העבודות, כפי שצויין בפסק הדין הראשון. ממילא לא ברור, כיצד יכול היה השמאי חסידוב להשוות את המפה, שהומצאה לו ועליה הסתמך בהכנת חוות דעתו, למצב המשק בטרם בוצעו העבודות הנטענות, ולהסיק מכך, אילו עבודות ביצעו התובעים. משלא יכול היה השמאי חסידוב לבחון את המצב בטרם בוצעו העבודות על ידי התובעים, לא יכול היה לחוות דעתו בדבר נחיצותן של כל אחת מעבודות אלו והקשר הסיבתי שבין הכשל שהתגלה בתכנון מערכת הביוב המרכזית ובין ביצוע עבודות אלו. במצב דברים זה לא ניתן לקבל את האמור בחוות דעתו של השמאי חסידוב, כפי שציינתי כבר בפסק הדין הראשון.

השמאי חסידוב, מביקורו במשק, לא יכול היה לדעת, אילו עבודות ביצעו התובעים, משום שלאידע ולא יכול היה לדעת מה היה קיים במשק בטרם בוצעו העבודות על ידי התובעים. העובדה, כי המשק אינו מוצף יותר לא היה בה כדי לגרום לכך, שהשמאי חסידוב יוכל לדעת בדיוק אילו עבודות בוצעו על ידי התובעים ומה היה שם קודם לכן. השמאי דוידוב אכן אישר זאת במפורש בעדותו בפני, כאשר אמר: "אני לא יכול לדעת מה היה" (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 9). השמאי דוידוב יכול היה לראות מה קיים בשטח, אך לא יכול היה לדעת מה שייך למערכת המקורית, שהקימה הנתבעת 2, ומה הינו חלק מהמערכת החלופית, שהותקנה על ידי התובעים, לטענתם, כפי שעולה מדבריו של השמאי דוידוב בעצמו (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 13-14).

במצב דברים זה כלל לא ברור כיצד חיווה השמאי חסידוב דעתו בנוגע לעלות ביצוע שיפועים, שנטען כי בוצעו על ידי התובעים, כאשר אין הוא יכול לדעת מה היה המצב הקודם, האם היו שם שיפועים, ובאיזה שיעור. אכן טענות אלו בדבר ביצוע שיפועים נדחו על ידי עד הנתבעת 2, המהנדס יוחי רעי בתצהירו (סעיפים 10-14 לתצהיר). טענותיו של רעי בענין זה לא נסתרו על ידי התובעים. ספק נוסף בטענה בדבר ביצוע השיפועים עולה מעדותו של עד התובעים, ניסים לוי. מר לוי טען בעדותו בפני, כי ביצע בעצמו ביחד עם פועלים את שינוי השיפועים (עמ' 10 לפרוטוקול, שורה 16). כשנשאל לוי, מדוע לא ציין זאת בתצהירו, לנוכח העובדה כי מדובר בפרט חשוב ביותר, לא היתה בפיו תשובה כלשהי. נראה כי הדברים הללו, טענותיו של רעי ושתיקתו של לוי, מטילים צל כבד על אמינות טענות התובעים בדבר ביצוע השיפועים.

ממילא יש לקבוע, כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, ולא הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהצורך להקים מערכת ביוב חלופית.

יצויין, כי השמאי דוידוב סיפר בעדותו בפני, כי פנה למודד חגי כספי, שלדבריו של ניסים לוי, האחראי על תחזוקת המשק, ביצע מדידות לצורך הקמת מערכת ניקוז הביוב החלופית (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 10-15). המודד כספי לא המציא לשמאי חסידוב את המפה, המתארת את המצב בטרם הוקמה מערכת הניקוז החלופית ובוצעו העבודות על ידי התובעים. חסידוב סיפר, כי כספי אמר לו, שאין בידיו מפה שכזו, משום שלאחר כל מדידה שביצע בשטח עדכן את המפה הקיימת והוסיף את השינויים על גבי המפה הקיימת, ולכן אין בידיו את המפה המתארת את המצב הבסיסי (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 21-26; עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-2), כאשר משיקולי חסכון בנפח זכרון לא נהג כספי לשמור גרסאות קודמות (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 4-6). סבורני, כי המדובר בהסבר תמוה ובלתי מתקבל על הדעת.

אמנם התובעים הציגו חשבוניות שהוצאו כנגד תשלומים, ששילמו התובעים, לטענתם, בגין הטיפול בהצפות והצורך לנקז את מי הביוב מהמשק. בחשבוניות אלו אין כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין הכשל במערכת הביוב ובין הצורך בביצוע אותן עבודות, שבגינן בוצעו התשלומים נשוא החשבוניות. הקשר הסיבתי הוא ענין שבמומחיות, ואותו היה על התובעים להוכיח באמצעות מומחה, דבר שלא נעשה, כמפורט לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ