פסק דין
מבוא
מונחת לפני תביעתם של התובעים, מר יוסף עואד יצחק ותחנת דלק "אבן העזר" אשר בבעלותו, כנגד הנתבעת, "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, לקבלת שיפוי ופיצויים בגין ההוצאות הכספיות שהוציאו ויוציאו התובעים, על פי דרישת רשויות המדינה, לשיקום הקרקע וטיהור מי התהום אשר בסביבות תחנת הדלק, הממוקמת בראש העין, בשל נזקים לאיכות הסביבה שנגרמו במהלך ועקב תפעול תחנת דלק זו.
תמצית הרקע העובדתי
התובע 1, יוסף עואד יצחק (להלן: "התובע"), הינו אחד מבעלי המניות של תובעת 2 והינו חוכר של המקרקעין הידועים כחלקה 163 בגוש 4271, בראש העין (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין ממוקמים בסמוך למעיינות ראש העין ולקידוחי הפקה של מי שתייה, והם ידועים כאזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה.
התובעת 2, תחנת דלק "אבן העזר" יצחק יוסף ובניו בע"מ, הינה חברה פרטית בע"מ, אשר התאגדה כחברה בע"מ בשנת 1984, והיא מפעילה את תחנת הדלק המצויה על המקרקעין (להלן: "התובעת" או "תחנת הדלק" או "התחנה"). בעלי המניות של התובעת 2 הינם התובע 1, הגב' רינה יצחק ומר מתניה יצחק – המשמש כמנהלה של התחנה מיום היווסדה (להלן: "מנהל התובעת").
הנתבעת, "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, הינה חברה ציבורית בע"מ אשר נוסדה בשנת 1951 (להלן: "דלק").
ביום 10.11.72 התקשרו התובע והנתבעת בהסכם לפיו העניקה הנתבעת לתובע זיכיון להפעלת תחנת דלק במקרקעין (להלן: "הסכם 1972") (נספח 1 לתצהיר מנהל התובעת). בהתאם להסכם 1972 ולהסכמים נוספים עליהם חתמו הצדדים במרוצת הזמן, הפעילה התובעת את תחנת הדלק תוך שימוש בסימני המסחר של "דלק" ושיווקה את מוצרי הנתבעת.
ביום 19.5.94 נחתם בין הנתבעת לתובע הסכם נוסף לפיו הנתבעת התחייבה לבצע בתחנת הדלק שיפוצים שונים (להלן: "הסכם 1994"; נספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת). לטענת התובעים, במהלך השיפוצים התקינה הנתבעת בתחנת הדלק מיכל תת קרקעי לשם אחסון דלק אוקטן 98. לאחר ההתקנה הוזרמו למיכל זה כ- 5000 ליטר דלק, אשר זרמו ישירות למקרקעין בשל אי חיבור תקין של המיכל לצנרת אספקת הדלק למשאבות.
לטענת התובעים, בחודש מאי 1995 התגלתה נזילה בין הצינורות המובילים דלק מהמיכלים התת קרקעיים של התחנה לבין המשאבות המוצבות על איי התדלוק החדשים שהותקנו, לטענתם, על ידי הנתבעת. לפיכך ביצעה הנתבעת עבודות במסגרתן ניתקה את הצינורות הישנים, ניסרה את הבטון סביב איי התדלוק, התקינה צנרת חדשה המובילה דלקים מהמיכלים התת קרקעיים אל המשאבות, והזיזה את איי התדלוק עצמם לשם איגוף הצנרת שנזלה והתקנת צנרת חדשה תחתיה. לטענת התובעים, עד לסיום עבודות אלו דלפה מהצנרת כמות לא מבוטלת של דלקים שנספגו במקרקעין.
לטענת התובעים, במהלך שנת 1996 נתגלו סדקים ונזילות בצנרת ההזנה וההולכה שבין המיכלים התת-קרקעיים בנפח 30,000 ליטר ו- 20,000 ליטר המצויים בחוות המיכלים החדשה שבתחנה (שהותקנה במהלך השיפוץ שנערך בתחנה על פי הסכם 1994) לבין משאבות הדלק.
ביום 18.1.96, כתוצאה מגשמים חזקים שירדו באזור התחנה, חדרו מים למיכלי הדלק של התחנה. בעקבות זאת סופק דלק פגום ללקוחות התחנה ונגרמו נזקים למנועי מכוניות של לקוחות התחנה. לטענת התובעים, חדירת המים הנ"ל התאפשרה בשל הסדקים שהתהוו בצנרת ההזנה וההולכה, כאמור לעיל.
ביום 16.6.97 נערך סיור בתחנת הדלק בהשתתפות נציג עיריית ראש העין ורע"ן שפכים תעשייתיים במשרד להגנת הסביבה. במהלכו של סיור זה נתגלו מספר ליקויי תשתית בשטח התחנה. בדו"ח סיכום הסיור מיום 22.6.97 נקבע כי משטחי התדלוק אינם מתנקזים אל מערכת הביוב וקיים חשש לזיהום מי התהום באזור רגיש זה. התובעת נדרשה לבצע פעולות לתיקון הליקויים עד לסוף דצמבר 1997 (נספח 23 לתצהיר מנהל התובעת).
ביום 1.10.97 נחתם בין התובעים לנתבעת הסכם נוסף בגדרו שונו תנאי ההתקשרות שבין הצדדים ונקבע, בין היתר, ויתור הדדי על טענות ותביעות (להלן: "הסכם 1997"; נספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת).
לטענת התובעים, בחודש נובמבר 97 התגלתה נזילה מצינורות מערכת הפריקות, המקשרת בין פתח פריקת הדלקים על ידי מכליות אספקת הדלק לבין המיכלים התת קרקעיים. בנוסף טוענים התובעים כי בסוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת התגלו נזילות נוספות מצינורות האוורור של המיכלים התת-קרקעיים, ומצנרת ההולכה שבין המיכלים התת-קרקעיים למשאבות הדלק.
בשנת 1997 הגישה התובעת ל"וועדה המחוזית לתכנון ולבניה מרכז" תכנית חדשה לתחנת הדלק – תכנית רנ/2005/ג (להלן: "התוכנית" – נספח 20 לתצהיר מנהל התובעת). מטרתה של התוכנית הייתה, בין היתר, "שינוי יעוד משטח חקלאי, ש.צ.פ ומסחר לשטח מיוחד לתחנת תדלוק דרג ג'" (סעיף 11(א) בתוכנית), וזאת – על מנת להכשיר עבודות בניה שנעשו בשטח התחנה ללא היתר.
ביום 25.12.97 הוציאה מחלקת איכות הסביבה בעיריית ראש העין חוות דעת אשר במסגרתה נדרשה התחנה לקיים דרישות שונות כתנאי לאישור התוכנית (נספח 21 לתצהיר מנהל התובעת).
ביום 8.4.98 כתב רע"ן שפכים תעשייתיים במשרד להגנת הסביבה למנהל התובעת כי בסיור שנערך בתחנה ביום 7.4.98 (בהשתתפות רע"ן שפכים ונציג עיריית ראש העין) נמצא כי בעל התחנה ביצע את שהוטל עליו בדו"ח סיכום הסיור מיום 22.6.97, ולפיכך – למשרד להגנת הסביבה אין התנגדות לאישור התוכנית המוצעת (נספח 22 לתצהיר מנהל התובעת).
ביום 5.3.98 נכרת בין הצדדים הסכם (נספח ד' לתצהיר עדות ראשית של מר צדיק מטעם הנתבעת) המהווה תוספת להסכם 1997. במסגרת הסכם זה הוסדרו מחויבויותיהם של הצדדים בנוגע להתקנת מערכת דלקן בתחנת הדלק.
ביום 5.4.98 נחתם בין הצדדים הסכם המהווה תוספת ו/או תיקון להסכם 1997 (להלן: "התוספת משנת 1998").