יצחקי נ' תרועה ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.8.2012 ברח' רוטשילד בראשון לציון. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 29,183 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3.אין חולק כי התאונה ארעה שעה שהתובע נהג ברכבו וחלף על פני משאית, השייכת לנתבע 2 ונהוגה בידי הנתבע 1, ואשר היתה בחניה ליד המדרכה, במקביל לכביש, ומימין לרכב התובע. המקום הוא בחזית חנות הירקות השייכת לנתבע 2. בין הפינה השמאלית-קדמית של המשאית לבין דופן ימין של הרכב היה מגע, וכתוצאה ממנו נעקר המגן הקדמי של המשאית ממקומו, ואילו רכב התובע נפגע לכל אורך דופן ימין שלו, החל מהכנף הקדמית, מעל הגלגל הקדמי, ועד לכנף האחורית.

4. התובע טוען כי התאונה ארעה בשל יציאה לא זהירה של המשאית ממקום חנייתה, שעה שהנהג, הנתבע 1, לא הבחין ברכב התובע החולף ברחוב. לאחר התאונה, הסיע הנתבע 1 את המשאית מעט לאחור, וחזר אל מקום החניה. התובע העיד, כי הנתבע 2, הוא בעלי המשאית, הגיע למקום רק לאחר כ-10 דקות, וניסה לקשור עם התובע קנוניה, באופן שהתובע ידווח כי רכבו נפגע ממגע עם רכב פרטי של הנתבע 2, זאת לאור ההבדל בין גובה ההשתתפות העצמית שעליו לשאת, כשהרכב הפוגע הוא המשאית, לבין הסכום כשהרכב הוא פרטי.

5.הנתבע 1 טוען, כי התאונה ארעה בשל סטיה של רכב התובע ימינה, שעה שהמשאית עמדה ללא ניע. הוא העיד, כי מייד לאחר התאונה ירד מהמשאית וקרא לנתבע 2 שהיה בחנותו, וכי זה הגיע לאחר 2-3 דקות. הוא העיד, כי החנה את המשאית ודומם את המנוע, מייד לפני התרחשות התאונה. לדבריו, לא הזיז את המשאית בדקות שלאחר התאונה, ועוד העיד, כי מעוצמת הפגיעה נזרק המגן הקדמי של המשאית מספר מטרים קדימה, אך לא פגע ברכב אחר כלשהו.

6.לבד משני הנהגים, העיד גם הנתבע 2, אשר הגיע למקום לאחר מעשה. הנתבע 2 העיד, כי היה בנסיעה בעת התרחשות התאונה, והגיע למקום דקות ספורות לאחר מכן, ואז החנה את רכבו בחניית הבניין, וניגש למקום. הוא הכחיש את ניסיון הקנוניה שייחס לו התובע.

7.כן העיד עובר אורח, מטעם הנתבעים. לדבריו, הוא נוהג לפקוד חנות הסמוכה לחנותו של הנתבע 2, אשר לידה ארעה התאונה, וכי באותו יום שתה קפה במדרכה, והגם שלא ראה את התאונה, ראה את שקדם לה ואת שבא בעקבותיה. לדבריו, ראה את המשאית נכנסת לחניה, ומייד לאחר מכן שמע את התאונה. אנשים התקהלו, אך הוא לא התקרב.

8.התובע הציג תצלומים שצולמו סמוך לאחר התאונה, ובהם ניתן לראות, בין היתר, את המשאית, כשהיא מקבילה למדרכה, למעט סטיה קלה שמאלה לכיוון הכביש, כשהגלגלים מוטים שמאלה באופן בולט. בסמוך לפני המשאית חנה רכב פרטי.

9.לאחר ששמעתי את העדים, ובחנתי את התצלומים ואת תמונות הנזק, אני מעדיף את גרסת התובע להתרחשויות, אותה מצאתי מהימנה יותר מגרסת הנתבע 1, בין היתר בשל הסתירות שבין גרסת הנתבע 1 לגרסת הנתבע 2 בכל הנוגע לאופן בו הוזעק (או הגיע) הנתבע 2 למקום, בשל עדותו המתחמקת של הנתבע 1, ובשל תמונות הנזק והמקום, התומכות לטעמי בגרסת התובע.

10.בין היתר, לפי גרסת הנתבע 1, כי המשאית לא הוזזה, היה מקום לצפות ל-3 ארועים שאין חולק שלא התרחשו: רכב התובע היה אמור לפגוע בגלגל הבולט, רכב התובע היה אמור להיפגע מחזיתו, או לכל הפחות מהפינה הימנית-קדמית, והרכב שחנה לפני המשאית היה אמור להיפגע מהמגן שנעקר והושלך מטרים קדימה.

11.בפועל, לא היתה פגיעה בגלגל, לאור עקירת המגן; לא היתה פגיעה מהחזית, אלא רק מאמצע הכנף, מעל הגלגל; והמגן נעקר והושלך אל הכביש – משמע חזית המשאית לא היתה קרובה לרכב החונה לפניה, אלא שמאלה לו, בתוך הכביש.

12.לאור ראיות אובייקטיביות אלה, אני מעדיף את גרסת התובע למרות עדותו של עד הראיה, שעל פני הדברים אדיש לתוצאות ההליך. יש לזכור: עד הראיה לא ראה את התאונה, ויכול ופרק הזמן שחלף בין חניית המשאית לבין התאונה היה ארוך במקצת מכפי שנדמה היה לו.

13.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע 1, ולפיכך על הנתבעים לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

14.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 29,183 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 371 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 5,165 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

15.בנוסף, ומאחר שהדבר נשמט מתשומת לבי בעת הדיון, אני פוסק את הוצאות העד שהתייצב, בסך 300 ₪. הנתבעים הפקידו סכום זה בקופת בית המשפט, ואני מורה למזכירות להעבירו לעד, מר יוסי פרדו.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים.