פסק דין חלקי
1.התובע [ להלן :" יפת"] ורעייתו הינם בעלי זכויות בנחלה 15 שבמושב עזריאל- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, הרשום כאגודה [להלן:" האגודה"]. בין חברי המושב המחזיקים בנחלות לבין מינהל מקרקעי ישראל [להלן: "המינהל"] לא קיימים חוזים ישירים, וזכותם נובעת מהסכם המשבצת בין האגודה לבין המינהל .
עפ"י חוזה שכירות דו-צדדי בין המינהל לבין האגודה, מושכרים לאגודה שטחים המהווים את משבצת הקרקע של המושב. עפ"י סעיף 8 לחוזה השכירות :" אין האגודה רשאית להעביר לאחר את זכויותיה שבחוזה זה, כולן או חלקן ... בלא לקבל רשות בראש ובכתב מהמשכיר ".
במושב מגרש עליו בנוי בית הידוע כחלקה 23 ששטחו כ- 2.5 דונם [להלן: "הבית" או " חלקה 23"]. הזכות בבית ניתנה ע"י המינהל לאגודה, שייעדה אותו למגורי בעל מקצוע של המושב . כיום עפ"י התב"ע שאושרה ניתן לבנות על שטח הבית 4 בתי מגורים, באשר חלקה 23 חולקה ל-4 מגרשי מגורים: מגרש 23 -680 מ"ר [להלן : "מגרש 23"]. עפ"י התב"ע שאושרה מגרש 23 ייעודו "בית מקצועי" ואינו חלק ממגרשי הרחבת המושב; מגרש 164- 720 מ"ר; מגרש 165 – 560 מ"ר; מגרש 166 – 630 מ"ר [ ראו חוות הדעת של שמאי המקרקעין מטעם יפת, מר צפריר אנדוולט, עמ' 5].
2.אביו המנוח של יפת כיהן כרב המושב, וכבעל תפקיד זה האגודה נתנה לו בשנת 53' רשות להשתמש בבית. האב הלך לבית עולמו ב-59', והאגודה הרשתה לאלמנתו ,אמו החורגת של יפת, להמשיך להתגורר בבית. במרוצת השנים עזבו ילדי הרב את הבית, והחל מ-75' היתה האלמנה מאושפזת במשך שנים בבית חולים לבריאות נפש.האלמנה הלכה לבית עולמה ב-26.7.05. מאז שנת 94' ואילך לא מתגוררים בבית [ ראו הודעות הצדדים בעמ' 3, שורות 12-20].
עפ"י צו קיום הצוואה שניתן בעניין עזבונה של אלמנת הרב, יפת הינו הזוכה היחיד בעזבונה [ ראו נספח 25 לכתב התביעה].
3.בשנת 91' הגישה האגודה תביעה כנגד יפת ובנו לסילוק יד מהבית [ת.א 5837/91 ] . לאחר שמיעת ההוכחות קבע בימ"ש השלום בפסק הדין שניתן במאי 97' :
א." אבי הנתבע 1 [ אביו של יפת – י.ג.] קיבל בית זה בשנת 53' למגורים לו ולמשפחתו בתוקף תפקידו כרב המושב. האב נפטר בשנת 59', ובבית נותרו רעייתו שולמית, וילדיו אשר במרוצת השנים עזבו את הבית. החל משנת 75' מאושפזת אלמנת הרב, ואמם החורגת של ילדיו, בבית החולים ".
ב." ב-1.1.89 פנה הנתבע 1 [ יפת – י.ג.] אל ועד המושב בבקשה למסור לו לצורך מגורים את בית מס' 23 במושב . הנתבע עמד להרוס את ביתו [בנחלה 15 – י.ג.] ולבנות בית חלופי . בישיבת ועד המושב מיום 6.1.89 אושרה בקשתו, וניתנה לו הזכות להתגורר בבית 23 עד לסיום בניית ביתו [ בנחלה 15- י.ג.] . הנתבע 1 [יפת- י.ג.] לא פינה את בית מס' 23 לאחר שבניית ביתו הסתיימה ...".
ג."הממונה המחוזי של מינהל מקרקעי ישראל מאשר במכתב ... שמגרש 23 [הבית- י.ג.] ... נמצא במשבצת הקרקעית המוחכרת לסוכנות היהודית, ולמושב- כבר רשות מטעמה, וכי הבית הקיים על מגרש 23 שייך לאגודה. גם ... יו"ר ועד המושב ... מאשר בעדותו שבית 23 הוא בית מקצועי השייך למושב. הנתבעים לא הצליחו להביא ראיות שיש בהן כדי לערער את האמור... לפיו הבית הקיים על מגרש 23 שייך לאגודה".
ד."לא עלה בידי הנתבעים לבסס את טענתם ... לפיה האסיפה הכללית של המושב אישרה לנתבע לבנות בית לבנים ממשיכים במגרש מקצועי [בבית - י.ג.] . בפרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מיום 2.3.76 הוחלט בתשובה לבקשתו של החבר עודד יפת " לשבצו במגרש 23 [בבית- י.ג.] אם המהנדס יאשר שאין לו מקום לבנות על ידי המשק [לבנות בית שני במשק 15 בו מתגורר יפת - י.ג.] . אישור מתאים של מהנדס, כנדרש בהחלטת המושב האמורה, לא הוצג ע"י הנתבעים ".
ה."הנתבעים לא הביאו ראיות מוצקות להוכחת עמדתם לפיה ועד המושב מפלה בין חבריו ".
ו." בית 23 נמסר לאבי המשפחה המנוח למגורים לו ולמשפחתו, בעת ששימש כרב המושב. עם מותו של אבי המשפחה נשמרה זכות המגורים לאלמנתו שולמית. מושב עזריאלי אישר זכות זו... במכתב אל בית חולים בו מאושפזת שולמית [ המכתב מ- 20.8.76 ] . במכתב זה מצויין : " זכויותיה של הגב' שולמית תישמרנה במלואן כל חייה, וכל אימת שתרצה הבית פתוח בפניה ".
ז."בפני בית המשפט לא הוצג כל הסכם שנכרת בין המושב לאבי המשפחה ולשולמית" .
ח."הזכות הקניינית במגרש ובבית 23 שעליו [ הבית- י.ג.], נתונה למושב עזריאל... שולמית היא ברת רשות למגורים בבית זה. הנתבעים יכולים לגור בבית כל זמן שהאם שולמית בחיים, ובכפוף להסכמתה המפורשת".
לאור קביעה זו נדחתה תביעת הפינוי של האגודה שהוגשה כנגד יפת ובנו.
על פסק הדין של בימ"ש השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי [ע"א 11084/97].בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ב-12.1.99 , ובפסק הדין שניתן ב- 99' ציין: "בשנת 1975 אושפזה האלמנה שולמית והיא עדיין מאושפזת ". האלמנה כאמור נפטרה ביולי 05', והתביעה לפינוי יפת מהבית הוגשה ע"י האגודה בדצמ' 06'.
4.יפת עתר בתביעה שהגיש [ת.א. 1787/06 ] להצהיר: שיש לו זכות לצרף את הבית לנחלה 15 [ראו עדות יפת בעמ' 93 שורות 22-25] ;שקמה לו זכות בר רשות בלתי הדירה בבית ששטחו 2.5 דונם; שהוא זכאי לקבל מגרש בהרחבה עבור מומלץ מטעמו ולקבוע שהמגרש בהרחבה יהיה במגרש הממוקם בשטח הבית.
עוד עתר יפת לחייב את האגודה לשלם דמי שימוש ראויים בגין תקופה של 7 שנים שקדמו להגשת כתב התביעה, שהוגשה ב-25.6.06 [ ראו סעיף 2.03 ד לכתב התביעה] - התקופה שבה נמנעה אפשרות השימוש בבית; פיצוי עבור החזר ההשקעות בבית; פיצוי עבור תשלום חודשי קבוע ששילם לחב' החשמל מאוק' 94' ועד מועד הגשת התביעה ב-06' – בתקופה שבה נמנע ממנו השימוש בבית, לפי תחשיב של 500 ₪ לשנה; פיצוי עבור פירוק וחבלה בברזי מים, מונה מים וצנרת מים - באשר נמנע ממנו השימוש בבית ועקב כך נותר הבית ללא השגחה; הפסד רווח פוטנציאלי והפרשי דמי היוון בגין כך שלא אפשרו לו או למי מטעמו להשתתף בהגרלת המגרשים של פרויקט ההרחבה במושב; פיצוי בגין דמי חכירה מהוונים אם הבית יוקצה בפסק ליפת שלא על דרך צירופו למשק 15.
האגודה הגישה תביעה כנגד יפת [ ת.א. 1787.1/06 ] לסילוק יד מהבית.