יפרח נ' מעונות ג'אודת נשאשיבי בע"מ

החלטה

בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים, ניתנת בזאת החלטתי באשר להתנגדות שהגישה המבקשת כנגד שטר שהוגש על ידי המשיב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כדלקמן:

מנהל המבקשת נחקר על תצהירו, במסגרת חקירתו אישר, כי נוהלה שיחה בינו לבין המשיב לפני פירעון השיק השני מבין שלושת השקים שמסר לצד הקרוב לעסקת היסוד – המשכיר, על פי הסכם השכירות ועבור דמי השכירות לשנת 2010 .

לטענת המבקשת, עסקינן בשיק למוטב בלבד ומשכך, אין המשיב רשאי להגיש השטר לביצוע בהעדר כל יריבות והסבר מכוח איזו עילה חוקית הוא אוחז בו , בניגוד לפקודת השטרות.

מעבר לכך טוענת המבקשת שתי טענות קיזוז אשר כל אחת מהן, בוודאי שתיהן עולות כדי גובה סכום השטר וממילא אין לה כל חובה לשלם ולפרוע את השטר לידי המשיב.

הטענה הראשונה שהעלתה המבקשת, מתייחסת לחובת המשכיר- אליו נמסרו כל שלושת השקים בגין דמי השכירות של הנכס שבבעלות המשכיר, להמציא כנגד השקים ודמי השכירות חשבוניות מס, בעטיין זכאית המבקשת לקבלת החזרים ממשרד הרווחה, בגין חלק מעלויות דמי השכירות בהתאם למכרז שבו זכתה המבקשת אל מול משרד הרווחה – העדר המצאת חשבונית גרם למבקשת נזק העולה על סכום השיק שהוגש לביצוע- כך לטענת המבקשת.

זה המקום להבהיר כי, שניים מתוך שלושת השקים נפרעו לאחר הבטחות חוזרות ונשנות של המשכיר, כי יפעל בהתאם להסכם וימציא לידי המבקשת חשבוניות כדין ומשזה לא קרה, בוטל השיק השלישי נשוא החלטתי זו על ידי המבקשת.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב שוחח טלפונית עם מנהל המבקשת בטרם נפרע השיק השני, לדברי המשיב ביקש לברר האם יש מניעה לקבל את השקים לידיו והאם בכוונת המבקשת לפרוע אותם ורק לאחר קבלת האישור מעם מנהל המבקשת נטל את השקים. בעוד שלדידו של מנהל המבקשת פני הדברים היה שונה, אמנם המשיב שוחח עימו ברם , האחרון הסב תשומת ליבו, כי איננו יכול לאחוז בשקים שנמסרו על ידי המבקשת לפקודת המשכיר בלבד, בהתאם להסכם השכירות וכי לא כל התנאים התקיימו.

השיק השני אמנם נפרע בסופו של דבר, כאמור רק לאחר שהמשכיר שוחח עם מנהל המבקשת והבטיח כי הפעם, שלא כמו בפעם הקודמת בעת פירעון השיק הראשון, ימציא לידי המבקשת חשבונית על כל שלושת השקים.

טענה נוספת שהעלתה המבקשת,הינה טענת קיזוז גם היא אל מול המשכיר – אשר התחייב לרשום הערת אזהרה לטובת המבקשת ביחס לרכישת נכס מקרקעין לאחר שהמבקשת שילמה לידי המשכיר סכום מקדמה של 200,000 ₪ , הסתבר כי לא ניתן בשל מספר סיבות לרשום לטובת המבקשת הערת אזהרה.

ביחס לטענה השנייה, ניתן לומר שלא זו בלבד שהטענה נטענה בשפה רפה, הרי שעסקינן בטענת קיזוז כאשר הצדדים לעסקה האחרת, שאיננה מכוח העסקה שלפני- הסכם השכירות, הינם צדדים אחרים בכלל, גם אם המבקשת מנסה לצייר תמונה לפיה אותה חברה שהינה צד לעסקה הנוספת הינה חברה בבעלות המשפחה, אין בכך כדי לסייע למבקשת באשר שני הצדדים לעסקה הנוספת אינם זהים, גם המשכיר הינו אחד מבין בעלי הזכות בנכס, נשוא הסכם המכר וגם החברה איננה המבקשת שלפני.

די בכך שאין זהות בין הצדדים, מעבר להעדר פירוט מינימאלי באשר לטענת הקיזוז הנדרשת מכוח עסקה אחרת לגמרי, כדי לדחות את הטענה על הסף.

כעת נעבור לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת במסגרת התנגדותה לביצוע השטר שהוגש על ידי המשיב:

טענת הגנה ראשונה, מתייחסת להעדר יריבות בין הצדדים שלפני, באשר לטענת המבקשת השטר הינו למוטב בלבד כאשר שם המוטב הינו שמו של המשכיר- ואין המשיב יכול לאחוז בשטר כלל ועיקר.

עיון בשטר מעלה, כי לא הוגבלה הסחרות של השטר שכן צמד המילים "למוטב בלבד" לא מופיע על גבי השטר אלא המבקשת שרטטה על גבי השטר שני קווים מקבילים (קרוס) וכן רשמה ליד המילים "שלמו ל- " את שמו של המשכיר, בכך ראתה המבקשת את הגבלת הסחרות.

טענה זו הינה טענה משפטית ובתי המשפט התייחסו אליה במספר רב של פסקי דין, כאשר אבן הדרך החלה עוד בפרשת ציטיאט , המשכה בפסק הדין ע"א 6909/00 , בנק דיסקונט נ' קבוצת אריה יצחקי , אשר התייחסה להגבלת סחרות השקים ולכך שאין כל משמעות למילה "לפקודת" שהופיעה על גבי השקים וממילא להעדר כיתובה מלכתחילה וכל זאת לאור הוראותיה של פקודת השטרות ואם כיתוב זה היה מיותר אין משמעות להעדרו.

אין זה המקרה שבו על פני השטר ניתן לראות כיתובים סותרים – ביחס לכך דנו מרבית פסקי הדין וטענת המושכת במקרה שלפני (המבקשת) לפיה יש להסיק מאי כיתוב המילה " לפקודת" (כך הוזמן השיק מהבנק) כוונה לכך שהוא לא יהיה עביר איננה יכולה להתקבל, באשר פרט להעדר כיתוב זה לא גילתה המבקשת בכל אופן אחר את דעתה – הנטענת כיום כי כוונתה הייתה שהשיק לא יהיה עביר, כך למשל על ידי הוספת צמד המילים " למוטב בלבד" או " לנפרע בלבד".

כאשר מדובר בצדדים רחוקים, די לפנות לשיק עצמו ואין לפנות לנסיבות חיצוניות לשטר.

ראיה לכך שהמבקשת מודעת לכוחן של צמד המילים "למוטב בלבד" ולכך שהן בלבד מגבילות את הסחרות, הינה האמירות בתצהירה של המבקשת לפיהן, השקים נמסרו "למוטב בלבד", בעוד שאין כל זכר למילים אלו על גבי השטר עצמו, למעט פרשנות שניסתה המבקשת ליתן לכוונתה "הנסתרת" , במיוחד כאמור יפים הדברים אל מול צד ג'- המשיב שלפני.

אשר על כן, דינה של הטענה המשפטית להגבלת הסחרות שהעלתה המבקשת להידחות ועסקינן בשטר "רגיל" לכל דבר ועניין ובכלל זה הינו "עביר".