החלטה
בפניי בקשה לפיצול סעדים.
התובע הינו דייר מוגן בששה חדרים בבניין, בבעלות הנתבעת.
התובע עותר בתביעתו לשלושה סעדים:
א.התקנת מד מים פרטי לדירתו, כאן מועלית טענה, כי בשל העדר מד מים, התובע מחויב ביתר בגין צריכת המים בבניין, והוא עותר להורות על פיצול סעדים כדי לתבוע את הפרשי הצריכה לאחר שיותקן מד המים.
ב.צו להורות לנתבעת לתקן את הרטיבות בגג שלטענת התובע גורמת לנזקים לחדרים המוחזקים על ידו, כאשר הבקשה לפיצול סעדים עניינה בנזקים שיהיו בנכס לאחר שיבוצעו התיקונים.
ג.בקשה לקבלת חשבון הוצאות ביחס לתשלומי השירותים שהנתבעת מקבלת במסגרת הדיירות המוגנת. בנושא זה מבקש התובע להגיש תביעה ככל ויסתבר כי חויב ביתר לאחר קבלת החשבונות.
הנתבעת טוענת, כי בעניין חיובי מים ביתר, כבר היום התובע יודע את מלוא חיובי היתר, והדברים מופיעים במכתב שנשלח על ידו ברמה של דיוק של אגורות. ביחס לנזקי הרטיבות, הרי הנזקים קיימים, וביחס לנושא המצאת המסמכים הרי עסקינן בתביעה למתן חשבונות, ואין צורך בפיצול סעדים.
כאשר עילה אחת מצמיחה כמה מיני סעדים קובעת תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כך:נ
"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".
עא 571/88 בניני איפל בע"מ נ' איתן סתוי, פ"ד מד(3) 636 נקבע כי:
"העומד ביסוד תקנה זו הוא, כי: "הכלל של מעשה בית-דין, ובכלל זה עקרון השתק העילה, נועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית-המשפט מפני התדיינות כפולה. החריג לכלל זה... ייעודו לסייע לתובע באותם מקרים שבהם כלל מעשה בית-דין עלול להחמיר עם המבקש לעמוד על זכויותיו המהותיות, וקשיים דיוניים עומדים כאבני-נגף בדרכו" (ב' רוטנברג, "פיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)" משפטים טז (תשמ"ו-מ"ז) 390, 393).
לשאלה אימתי יופעל החריג, קרי:ו אימתי יינתן היתר לפיצול סעדים, השיב בעבר השופט (כתוארו אז) ח' כהן באומרו, כי ההיתר יינתן "אם משום שקיימת סיבה עניינית לפצלן ... ואם משום שהתובע בוחר לפצלן מטעמי נוחיות או יעילות" (ע"א 329/73, בעמ' 20). דומה כי הנשיא שמגר נוקט אמות מידה קפדניות יותר כלפי התובע. לדעתו, על המבקש לזכות בהיתר לפיצול סעדים "להצביע לפני בית המשפט על קיומו של אינטרס לגיטימי, המצדיק פיצול התביעה למספר תובענות שונות..." (ע"א 734/83 (ר"ע 449/83) בעמ' 622), ובעניין אחר הוסיף ואמר: "ייתכן שתובע פלוני יראה, בנסיבות מסוימות, תועלת בפיצול הדיון כדי להכביד על הנתבע, אך בית המשפט אינו צריך להושיט לו עזר בכגון דא.."
בענייננו, ביחס לתביעה להתקנת מד מים, המדובר בסעד שבמהותו הינו צו עשה, לא מצאתי כל היגיון בתביעה כספית כיום, כאשר לא ברור אם יותקן מד המים, מה יהיו חיובי היתר, ולכן קיים אינטרס הגיוני ולגיטימי של התובע בפיצול הסעדים, שכן ככל ותתקבל תביעתו, ויותקן מד המים, מחד יפסקו חיובי היתר הנטענים, ומאידך יתגבש הסכום במלואו, ולא יהיה צורך בתביעה חלקית נוספת.
ביחס לנזקי הרטיבות, הרי בוודאי שכל עוד שהליקויים הנטענים קיימים הנזק מתמשך, ורק לאחר תיקונם ניתן יהיה לשקול את שיעורו של הנזק, ככל וקיים.
לפיכך בשני עניינים אלו אני סבורה כי בקשת התובע הינה הגיונית סבירה מתיישבת עם דרישות הדין ועם האינטרס הלגיטימי, לטעמי של הנתבעת אף היא, שכן לאחר בירור התובענה בשני עניינים אלה, יהיה ברור לשני הצדדים האם קיימות טענות כספיות ומלוא שיעורן.
ביחס לסעד השלישי, מתן חשבונות, צודק ב"כ הנתבעת כי אין מקום לפיצול סעדים משום שסעד זה של מתן חשבונות מטבעו מניח לאחר קבלת החשבונות ובדיקתם את היתכנותה של תביעה כספית.
אני סבורה, כי לאור מהות הסעדים שאינם כספיים, הרי קיים אינטרס לגיטימי של התובע לרכז את מלוא הסעדים הכספיים בתובענה אחת, שתתברר לאחר שכל הנזקים והחשבונות יהיו בידי, ככל ויצליח להרים את הנטל העומד לפתחו.
בנסיבות העניין ניתן צו לפיצול סעדים ביחס שלני הרכיבים הראשונים כמבוקש, בלבד.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.