פסק דין
התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו, כאשר רכש שירותים מאת הנתבעות.
התובע טוען כי הוא נכה על כיסא גלגלים עם מטפלת צמודה, ורכש מהנתבעת 1 חבילת טיסה למשחק כדורגל בספרד עבורו ועבור נכדו בן 11, במקומות המתאימים לנכים.
התובע טוען כי יום לפני המשחק בספרד, נתן לו הנציג המקומי את כרטיסי הכניסה למשחק, אלא, שבמגרש התברר, שהכרטיסים לא מתאימים למקומות לנכים, ולכן, נשאר בחוץ, בלא שנמצא לו מקום, והוא ונכדו לא ראו את המשחק.
על כן, טוען התובע כי כרטיסי הטיסה לא מומשו ומטרת הנסיעה לצפות במשחק, כשלה.
הנתבעת 1 טענה כי ביצעה את ההזמנה עבור התובע, אלא שאת כרטיסי הכניסה למשחק, היא הזמינה אצל הנתבעת 2, תוך הפנייה למגבלותיו של התובע.
הנתבעת 1 טענה שהנכד צפה במשחק, אך לא במקומות הנקובים בכרטיסים, ועוד טענה כי אחריות להספקת הכרטיסים המתאימים, מוטלת על הנתבעת 2, ממנה הוזמנו הכרטיסים.
הנתבעת 2 טוענת כי הייתה מודעת לצרכים המיוחדים של התובע, אלא שהתובע לא יצר עימה קשר במהלך שהותו בספרד, וכן טוענת כי הספק המקומי התאים את הכרטיסים לנכה עם כיסא גלגלים.
הנתבעת 2 טוענת שהוצע לתובע סכום פשרה, אולם, הוא סירב.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי אני מקבלת את עדותו של התובע, שטען כי לא ראה את המשחק, בשל העובדה שהכרטיסים לא היו מתאימים.
נציגי הנתבעים טענו, כי התובע צפה במשחק, בהתאם לשיחות שניהל עם נציגת המכירות, אולם, נציגת המכירות לא הובאה לעדות.
לפיכך, לא נסתרה גרסת התובע.
התובע, אמנם זכאי לפיצוי בגין עוגמת הנפש, אלא שסכום התביעה שדרש הינו מופרז ומוגזם.
יש מקום, במקרה דנן, לקבוע את סכום הפיצוי על דרך של אומדנה, ובהתחשב בעלות הכרטיסים, אני קובעת את הפיצוי, גם בהתחשב בעובדה שהתובע שהה בחופשה של שבוע ימים בספרד, על סכום של 5,000 ₪.
אין מחלוקת, כי הכרטיסים הוזמנו מהנתבעת 2, ועל כן, אינני מוצאת מקום לחייב את הנתבעת 1 בסכום הפיצוי, ועל הנתבעת 2 לשאת בפיצוי.
לסיכום, הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 5,000 ₪, בצירוף 500 ₪ הוצאות משפט, ותוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.
התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית בזה, ללא צו להוצאות.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תבצע סגירת תיק.
ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.