ע"ר
בית המשפט המחוזי מרכז
|
12889-06-11
05/09/2011
|
בפני השופט:
אהרון מקובר
|
- נגד - |
התובע:
מידד יניב
|
הנתבע:
1. א.ב.י.ר הפקת ספרים בע"מ 2. היועץ המשפטי לממשלה
|
|
החלטה
זהו ערעור על החלטתו של כב' השופט מנהיים, בסמכותו כרשם בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 31.3.11.
ההחלטה הנ"ל ניתנה על בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.
בהחלטתו קבע כב' הרשם כי המבקש מנהל אורח חיים ברמה גבוהה אשר אינו עולה בקנה אחד עם טענותיו של המבקש בעניין דלותו הכלכלית, הוא פירט כיצד הגיע למסקנתו זו, כמו כן נקבע כי המבקש אינו עומד בנטל להוכיח כי סיכויי ההליך גבוהים, שכן הוא תוקף בערעורו ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא.
המבקש נתן הסבר שהוא טוען לו לגבי כל אחד מהפרטים שצוינו בהחלטת כב' הרשם.
בעניין השימוש בטלפונים סלולאריים בסכום שמעל 1,000 שקל לחודש, טען המערער כי מדובר בחיוב מרוכז של מספר קווים שהיו שייכים לחברה שלו שהייתה נתבעת, כולל קו ששימש את בנו הבוגר וקו של האמא, שהם נשאו בהוצאותיהם.
בעניין מנוי לחדר כושר בחודש יולי 2010 (בהחלטה נכתב בטעות 2007) בסכום של 750 שקל, טען המערער כי מדובר במינוי חד פעמי של שלושה חודשים לבנו המתבגר לקראת צבא.
בעניין מנוי לעיתונים, טען המערער כי מדובר רק בעיתון אחד, מעריב, בסכום של 55 ₪ בחודש, כדי לא לחיות ב"בועה".
המערער טען כי הוא רכש מנוי לעיתון באנגלית עבור בתו בת ה- 7 לחודש ימים בלבד.
בעניין רכישה בחנות צעצועים בחודש אוגוסט 2010 (גם כאן נכתב בטעות בהחלטה 2008), טען המערער כי אין מדובר בצעצועים אלא בצרכי לימוד באותה חנות.
בעניין רכישת מנוי לספריית וידאו, טען המערער כי מדובר במנוי חד פעמי לחודשי הקיץ בסכום של 99 ₪ לחודש.
בעניין כבלים בחברת הוט ובחברת YES, טען המערער כי הדבר היה כאשר עבר מחברת הוט לחברת YES שהייתה זולה יותר ולא שהיו לו מנויים בשתי החברות.
בעניין צריכת חשמל גבוהה, טען המערער שמדובר בחודשי הקיץ שבהם נאלץ הוא ומשפחתו להשתמש במזגן כי אחרת היו החיים בלתי נסבלים.
המערער אישר שיש לו הו"ק במפעל הפיס בתקווה שיזכה.
לגבי חשבונות כספיים בבנק דיסקונט, פיקדון שקלי על סך כ- 200,000 ₪ וניירות ערך בסך של 250,000 ₪, טען המערער כי סכומים אלה היו משועבדים לבנק והבנק מימש אותם וכיום אין לו כסף כלל, והציג מסמך מהבנק כאישור מיום 28.7.11.
לגבי חמישה רכבים שהיו של המערער, טען המערער כי שלושה מהם עוקלו ונמכרו והציג מסמך שמאשר זאת ולגבי שני הרכבים האחרים הינם בידי בעלי חוב שלו והוא אף לא עשה להם טסט.
ממכלול הפרטים המנויים לעיל, ניתן אמנם לקבל את טענת המערער שהוא ירד ברמת חייו. עם זאת המערער גם שומר מצד שני על רמת חיים כזו, שאינה מצדיקה מתן פטור מאגרה. מי שאין לו כל יכולת כלכלית שהיא, אינו יכול להרשות לעצמו דברים שונים שהמערער עושה, גם אם מדובר במנויים חד פעמיים כאלה ואחרים, מנוי על חברת כבלים, טלפונים סלולאריים בסכומים גבוהים, כאשר לא הוכח שבחלק נושאים הבן והאמא, וכדומה.
לאור האמור, אני דוחה את בקשת המערער לפטור מאגרה.
בנוגע לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, כב' השופט מנהיים הפחית את סכום העירבון מסך של 15,000 ₪ לסך של 10,000 ₪. בפני כב' השופט מנהיים לא היו כל ההסברים של המערער, שגם אם לא מקבלים את כולם הרי לפחות בחלק מהם יש הסבר. אני מפחית על כן את סכום העירבון לסך של 7,500 ₪.
המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הפיקדון עד יום 16.10.11. לא יופקדו האגרה והפיקדון כאמור, יימחק הערעור.