ביום 18/2/07, ניתנה על ידי החלטה בתיק 1270147035, והיא כרוכה וקשורה גם בתיק זה (בשני התיקים המל"ל הינו הזוכה) וגם בתיק מזונות נוסף בו גובה אחת משתי גרושות החייב, הפרשים ע"פ אישור המל"ל. אותו יום, היום לחייב 4 תיקי הוצל"פ, 3 מהם נפתחו לביצוע פ"ד לתשלום מזונות, ואחד לביצוע שיק.
כיום לחייב אותם 3 תיקי מזונות, ו-3 תיקים אחרים, שאינם תיקי מזונות.
הזוכה בתיק מזונות 1200141061, היא ********* (אחת משתי גרושות החייב).
הזוכה בתיק מזונות 1270124980, הוא המוסד לבטוח לאומי.
הזוכה בתיק מזונות 1270147035, הוא המוסד לבטוח לאומי.
א] בתיק 1200141061, בו יתרת חוב עדכנית בת 1,829.26 ש"ח. תקבול אחרון נזקף לתיק, ביום 18/09/2008;
ב] בתיק 1270124980, בו יתרת חוב עדכנית בת 67,788.34 ש"ח. תקבול אחרון נזקף לתיק, ביום 21/04/2008;
ג] בתיק 1270147035, בו יתרת חוב עדכנית בת 191,349.72 ש"ח .תקבול אחרון [כ-160 ש"ח] נזקף
לתיק, ביום 20/05/2009;
מעיון בפרוט ההליכים הננקטים ע"י המל"ל כנגד החייב בתיק זה, עולה, כי ביום 21/5/09, הוטל עיקול אצל מעבידתו הנוכחית, ******************* בע"מ. עיקול זה, הינו נשוא בקשת החייב,העותר לבטלו. הבקשה מנומקת בכך שהחייב גילה כי העיקול הוטל על מלוא משכורתו אצל מעבידתו הנ"ל. ככל הנראה, בין לבין, החליף החייב מקום עבודה, וההחלטה מיום 18/2/07,
נמוגה אל חלל האויר...ושוב מוצא עצמו החייב נטול כל הכנסה פנוייה לקיומו הוא.
ההחלטה מפברואר 2007 קבעה גם זאת: "...נראה, כי בנסיבות אלו, העיקולים נעשים כדין, אך פלים את הזוכה בתיק 1200141061, אשר כלל אינה נכללת בין הזוכים שיש לחלק את תקבולים מימוש העיקול על שכרו של החייב...הזוכה מסכים בהודעתו הכא, לפרוס חוב העבר בתיק זה לבד, לתשלומים בני 250 ש"ח בחודש, ובלבד שישולם החוב השוטף כלפיו (3,039 ש"ח) באמצעות עיקול המשכורת. בתיק האחר בו נושה המלל בחייב, תשלום שוטף בן 1,500 ש"ח. ככל שיחפץ החייב לשלם בכל אחד מתיקי המזונות את מלוא פרי העיקול על משכורתו - לא יהא בה כדי להפיס דעתו של הזוכה....לפיכך, דומני, כי יש להמשיך ולגבות מן החייב באמצעות עיקול שכרו, אולם יש לאפשר לו קיום מינימאלי למלא אחר צרכיו הבסיסיים, שאחרת לא יהא לזוכים ולזוכות ממי וממה להיפרע. לו אמלא כל מאווי הזוכה / המל"ל, אותיר החייב בלא אג"ח אחת למחייתו... אשר על כן, ובנסיבות יוצאות דופן אלו, אני מורה כלהלן:עיקול שכרו של החייב אצל מעבידתו, ********* בע"מ, יימשך, אלא שמעתה ואילך יועבר מלוא המימוש ללשכה זו, אשר תחלק מידי חודש בחודשו, את התקבולים, בין 3 תיקי המזונות, ע"פ יחס הנשייה בחייב. העיקול יצומצם, באופן שיותיר בידי החייב למחייתו, 30% מן השכר.
המעביד, יממש העיקול על משכורת החייב, כפי שעשה עד כה, אולם יעביר 70% בלבד מן הסכום שמימש עד כה ללשכת ההוצל"פ, לתיק זה..." בדיעבד נסתבר, כי עם סיום עבודתו של החייב אצל ********** בע"מ לא הועבר סכום משמעותי כלשהו, לאף אחד מ-3 תיקי המזונות הנ"ל. משאיתר המל"ל כי החייב החל לעבוד בשירותו של מעבידתו הנוכחית, *********************** בע"מ, יזם הטלת עיקול, והחזיר את החייב אל נקודת ההתחלה של מאבקו להותיר בידו סכום מינימאלי לקיומו הוא.
עניין נוסף, שלא בא זכרו בהחלטתי מפברואר 2007, הוא הוראות סעיף 18 לחוק המזונות (הבטחת
תשלום), התשל"ב-1972, שעניינו בייחוד תשלומים. ע"פ חוק זה, יש לייחד כל תקבול שמקורו בהליכים הננקטים ע"י המל"ל, לתיק המזונות של גרושת החייב, המבצע "הפרשים לגבייה".
אשר על כן, ובלא להיזקק לתגובת המל"ל, אני מורה כלהלן
:
1] החלטה זו תוקלד גם לתיקי המזונות, א+ג הנ"ל;
2] המזכירות תציין עיכוב העברת כספים לזוכה בתיק זה ובתיק 1270147035;
3] העיקול המוטל כיום על משכורתו של החייב, אצל מעבידתו -**************** בע"מ, יצומצם באופן ש-30% משכרו נטו, יועבר לידי החייב, ומותר 70 האחוזים המעוקלים, יועברו לתיק זה;